מילון אנגלי-עברי לקינדל!

בכדי לפתוח כתבה זו בחלון נפרד לחץ: מילון אנגלי-עברי בקינדל


מילון אנגלי-עברי לקינדל! עובד! לא מושלם אבל עובד.

להתקנה על קינדל פיפרואייט או על קינדל ווייג' החדש (Kindle Voyage):

(קובץ זה, כמו גם מילונים במספר שפות אחרות והסבר מפורט על באנגלית על הפרוייקט, ניתן למצוא באתרו של אלון רותם ע"י לחיצה כאן)

  • חבר את מכשיר הקינדל למחשב, באמצעות כבל USB, והעבר את הקובץ שהורדת לעיל לתיקיית "documents" במכשיר הקינדל (ניתן למצוא את מכשיר הקינדל המחובר למחשב, ב"מחשב שלי" כמו כל דיסק און קי, CD, או DVD המחובר למחשב).
  • הגדר את המילון כמילון ברירת המחדל במכשיר הקינדל באופן הבא:
    • לחץ על כפתור הבית () בצד שמאל למעלה על מסך הקינדל
    • לחץ על כפתור התפריט () בצד ימין למעלה על המסך
    • לחץ על כפתור ה- "Settings" (הגדרות) בתפריט שמופיע, כמתואר בתמונה הבאה:

      לחץ על התמונה להגדלתה

    • לחץ על "Device Options" (אפשרויות מכשיר) בעמוד שמופיע, כמתואר בתמונה הבאה:

      לחץ על התמונה להגדלתה

    • לחץ על "Language and Dictionaries" (שפות ומילונים) בעמוד שמופיע, כמתואר בתמונה הבאה:

      לחץ על התמונה להגדלתה

    • לחץ על "Dictionaries" (מילונים) כמתואר בתמונה הבאה:

      לחץ על התמונה להגדלתה

    • לחץ על "English" (אנגלית) כמתואר בתמונה הבאה:

      לחץ על התמונה להגדלתה

    • בחר ב "Babylon English-Hebrew Dictionary" (הלא הוא המילון שהורדת) ולחץ על "OK" כמתואר בתמונה הבאה:

      לחץ על התמונה להגדלתה

    • כעת, לחץ שוב על כפתור הבית ().

זהו. עכשיו אפשר לתרגם כל מילה באנגלית. ראה בתמונה:

לחץ על התמונה להגדלתה

 

בהצלחה. תהנו.

 

הערות וקישורים:

 

*מדריך זה נכתב בלשון זכר אך פונה לזכר ונקבה כאחד

סינגל מתורגם ראשון בעברית! סיפורה של הזדונית (סיפור קצר) מאת ג'ון סקאלזי

בימים אלו יצא לאור הסינגל הראשון בסדרת הסינגלים של הוצאת טרה ספרים: "סיפורה של הזדונית" מאת הסופר האמריקאי העכשווי ג'ון סקאלזי, זוכה פרס הוגו לשנת 2013, בתרגומו של חגי אברבוך.

 

"קפטן מייקל אובוויג'ה רודף בשם הקונפדרציה אחרי ספינת אויב טארינית במשחק מורכב של חתול ועכבר. אך כשהוא פוקד על ספינתו להנחית מהלומת מוות על האויב, מתרחש דבר בלתי צפוי העשוי להיות מסוכן הרבה יותר לקפטן אובוויג'ה – ולקונפדרציה כולה."

 

ג'ון סקאלזי (1969) הינו מהידועים שבין סופרי המדע הבדיוני האמריקאים העכשוויים, וכיהן כנשיא אגודת סופרי המד"ב והפנטסיה האמריקאים. סקאלזי פרסם ספרי מד"ב ועיון רבים והוא מפורסם בעיקר בשל סדרת ספרי "מלחמת האדם הזקן" שכתב. בשנה האחרונה (2013) זכה סקאלזי בפרס הוגו לרומן המד"ב הטוב ביותר.

 

מה זה סינגלים ואיך זה שלא שמענו עליהם עד היום?

סינגלים (singles או e-book singles וגם e-book shorts או e-shorts) הם פורמט ספרותי חדשני, המתקיים אך ורק בעולם הספרים האלקטרוניים, ואינו קיים בעולם הדפוס. מדובר בטקסטים קצרים יחסית (סיפור קצר, נובלה, מאמר, מסה), בעלי זכות קיום עצמאית, המוצגים באורכם הטבעי. טקסטים אלו ארוכים בדרך כלל מכדי להיכלל במגזין אך קצרים מכדי להיות מודפסים בספר. בשל כך לא נמצא להם בעבר מקום בעולם ההוצאה המסורתית לאור. בשנים האחרונות, עם המעבר לעולם המו"לות הדיגיטלית, צובר פורמט זה נפח משמעותי בארה"ב (החל משנת 2011) ובמדינות נוספות, ועתה, לראשונה, מוצג הפורמט לקוראים גם בישראל. פורמט זה מאפשר חשיפה רעננה ונגישה לטקסטים רבים, בעלות הוגנת ונמוכה ביותר לקוראים.

 

טרה ספרים היא הוצאת ספרים עצמאית וחדשה המתמקדת בהוצאה דיגיטלית לאור של ספרות מתורגמת לעברית (סיפורת ועיון). את ספרי ההוצאה ניתן לרכוש באתרי מכירות הספרים האלקטרוניים בעברית ברשת. בשנת 2013 יצאו לאור בהוצאת טרה שני קבצי סיפורים קצרים מאת פיליפ ק' דיק (בתרגומו של חגי אברבוך): "האדם שמחוץ למשוואה וסיפורים אחרים" ו"פוסטר, אתה מת וסיפורים אחרים".

 

במסגרת סדרת הסינגלים של טרה צפויים לצאת לאור בחודשים הקרובים מספר סיפורים קצרים ונובלות, מאת סקאלזי וסופרים מקוריים ומעניינים אחרים, כמו גם סינגלים בתחום העיון (סיפורו האמיתי והבלתי מוכר של אריק אריקסון, המרגל האמריקאי החשוב ביותר במלחמת העולם השניה, וכן סיפורם של 20 הימים האחרונים של הרייך השלישי, כשהם מתוארים באמצעות טוויטים מאת שלל הדמויות המעורבות).

שיטת ה"קריצה" בממשל הישראלי

בהתקפה  חסרת תקדים על המערכת השלטונית בישראל, יוצא סגן יו"ר הכנסת לשעבר, דב בן-מאיר בספרו החדש "מוסדות השלטון בישראל".

זהו ספרו הרביעי של בן-מאיר במסגרת הסדרה "ישראל – העם והמדינה" היוצא לאור הפעם בגרסה אלקטרונית במסגרת "מנדלי מוכר ספרים ברשת". הספר נועד לתאר את תפקודם הנאות של מוסדות השלטון: מערכת הבחירות, תפקוד הכנסת, הממשלה, מערכת המשפט וכן תפקודם של נשיא המדינה, מבקר המדינה ובנק ישראל – אך במהלך התיאור אין המחבר פוסח על החריגות, לעתים מהותיות ומסוכנות, של ראשי השלטון ופקידיו מהנורמות השלטוניות המקובלות בארצות העולם והמתמצות באמרה הבריטית :  "This is not done".

"אם עוד אפשר להבין" כותב המחבר "התנהלות פלילית של שליחי המוסד לעלייה או גונבי הגבולות של פליטים יהודים באירופה הדוויה, יש להציב סימן שאלה גדול על פעולות שליליות של פגיעה במשפט הבינלאומי של שליחים רשמיים של מדינה ריבונית כמו ישראל". הנזק איננו רק בתדמית השלילית שמודבקת לישראל, אלא גם בעובדה שהמוציאים לפועל של פעולות כאלה, מאבדים במשך הזמן את יכולת ההבחנה בין מה שמותר לעשות בשליחותה של המדינה לבין חציית הקווים ומתן שירותים צבאיים, חשאיים או כלכליים, תמורת תשלום אישי וללא אישור המדינה, כמו הדרכת הצבאות של ארגוני הסמים בקולומביה, תשלומי שוחד על ידי חברות ישראליות לאנשי ממשל זרים, ומכירות נשק ללא אישור משרדי הביטחון והחוץ.

 

בפגישה ההיסטורית של גולדה מאיר עם הנשיא סאדאת בירושלים, אמרה גולדה: "אני יכולה להבין ואף לסלוח את העובדה שחייליכם הרגו במהלך המלחמות את בנינו, אבל אינני יכולה לסלוח את העובדה שבגין המלחמות הללו הבאתם את ילדינו לכלל ההכרח להרוג אחרים". ואכן, עד היום איש לא כימת ולא נתן דעתו על הנזק שנגרם לבני ה- 18 שלנו הלומדים לפרוץ לבתים פלסטינים באמצעי הלילה, לערוך חיפושים או לתת לנשים בהריון להיצלות בשמש במשך שעות ליד המחסומים; איש לא נתן את דעתו עד כה למטען השלילי שמביאם עמם הביתה חוקרים כמו קפטן ג'ורג' וכיצד מתבטא הדבר בחייהם האזרחיים.

 

אולם בעוד שניתן להבין לדעתו של המחבר פגיעות בחוק הבינלאומי כמו חילוץ ספינות שרבורג, חטיפתם של אייכמן וואנונו או הצלתם של חטופי אנטבה – אסור להתעלם מהלקח האישי שהפיקו חלק מהאנשים אשר ביצעו את הפעולות הללו בשם המדינה: שמותר להתעלם גם מהחוק הישראלי או לעקם אותו כמו בניסיון להפליל את יצחק מרדכי ברצח המסתננים בקו 300, או להעליל על הקצין הצ'רקסי נאפסו עלילת שווא של בגידה. בעוד שהנזק הנגרם מפעילויות הללו הוא לעתים מחוסר ברירה, הרי שאסור לדעת המחבר בשום אופן להגן על פגיעות גלויות של ראשי המדינה בחוק הבינלאומי או הישראלי:

 

  • הצהרתו של דוד בן-גוריון כי את הפעולה בקיביה, בה נהרגו עשרות נשים וילדים, ביצעו "המתיישבים המקומיים שקצה נפשם בהתקפות הפדאיון עליהם", היוותה מורה דרך להמצאת שקרים של אנשים שפעלו מיוזמתם ולמען תועלתם האישית.
  • וכך גם אמרתו המפורסמת של לוי אשכול: "לא תחסום שור בדישו" או אמרה מפורסמת אחרת של בן-גוריון: "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים".
  • מי שקבע בפומבי כי אין פסול בשקרים למען המדינה, הביא גם להסקת מסקנות שמותר גם לגנוב למען המפלגה, ולבסוף גם "לעשות לביתו".

סופו של עניין כותב בן-מאיר, שמחנות מחנות של עסקנים הסיקו את המסקנה שאפשר ולעתים רבות גם צריך לכופף את החוק למען מטרות העומדות לדעתם מעל חיי היום יום התקינים. ולא תמיד צריך לעשות זאת מתוך קרע עם הממסד השלטוני, אפשר לעבור על החוק על סמך קריצה של הממונים כי השתלטות על אדמות פלסטיניות פרטיות, או הקמת ישובים ללא אישור הממשלה – תגונה באופן פומבי אך תאושר ואף תיעזר על ידי אותם פקידי ממשל הממונים על שמירה קפדנית של החוק….

 

 

הארץ / דליה קרפל: יצחק בן-נר יוצא לחפש את הקהל שלו במדיה הדיגיטלית

יצחק בן-נר יוצא לחפש את הקהל שלו במדיה הדיגיטלית

פורסם במקור במוסף סוף השבוע של הארץ 08/08/2013

יצחק בן־נר מתגעגע. לכפר יהושע, לאהבות הקודמות, אפילו למלחמות. אבל מכיוון שהוא יודע היטב שהעבר מתוק רק בזיכרון, הפתרון הוא להמציא עבר מרגש יותר, עשיר יותר, אפילו נאמן יותר למקור. והיות שהעתיד נמצא מעבר לפינה, הוא בוחר במהדורה דיגיטלית. אולי, הוא מקווה, זה מה שיגרום לבנו גיא להציץ בכתביו

08.08.2013 מאת: דליה קרפל , צילום: איליה מלניקוב

כל הדמויות והאירועים אמיתיים חוץ מאלה הבדויים”, כותב בן־נר בפתח “האיצחקיה – רומן אנטיביוגרפי”, הרומן החדש ועב הכרס שלו, יצירה ספרותית המורכבת מאפיזודות וחוויות אוטוביוגרפיות לצד עלילות שהוא טווה. אוטוביוגרפיה אישית, סיפור מומצא, ובין לבין גם תולדות היישוב. “פעם אחת, היה היה איש…” הוא מגולל את הרומן, כשהוא מנתב את קוראיו לפתיחות של אגדות וסיפורי ילדים. יצחק ויצחקל’ה, קראו לו כשהיה ילד. היה לו, “שיער בהיר, כמעט אלבינו בלובנו, עיניים מונגוליות, צרות וחומות, כשל אבא ורוחל’ה, אף קצת בולבוסי שמתנזל תדיר בחורף, מכנסי כתפיות, כיסים עמוקים ומלאים בכל טוב ורגליים יחפות שהורגלו לרוץ ולבטוש בדרכי האבן והעפר בכפר יהושע…”

כפר יהושע שבעמק יזרעאל הוא גם המקום שבו הבשילה אישיותו של הסופר, וחלק ניכר מהסיפורים מתרחש שם, באותו “כוכב בודד, קטן ומוגן…” שאנשיו היו קהילה סגורה ומגוננת, והאור והנוף לא נשכחו, “מעגל של ברושים צריפיים חדודיים ירוקים ומאובקים, גגות רעפים, מטפס ריחני. שירים”.

לחץ/י כאן לקריאת הכתבה המלאה בהארץ