שתי המסות, 'דלתות התודעה' והמשכה 'עדן ושאול', מתארות חוויה פסיכדלית, ומהוות עד היום את הניתוח הפילוסופי המעמיק ביותר שנעשה על […]
פתח דבר
מעשה ממתין עד לזמנו הנכון או, כפי שאפשר לומר, עד שהצ’י בשל. בשנת 2003 אורי לוטן ואני התחלנו לתכנן להוציא לאור תרגום עברי של ‘דלתות התודעה’. אחר־כך אורי כתב את המאמר “האיש שפתח את הדלת”, שפורסם לראשונה באתר nrg, במדור ניו אייג’ בעריכת גליה עזרן. המאמר היה חלק מספר המאמרים שתיכננו אז, ‘יש חדש במערב’, אבל אורי סיים את חייו ב־2005 במסע ארוך במיטת בית־החולים, כשנתיים לפני שהספר ראה אור. פניתי לדן דאור והצעתי לו לתרגם את הספר לעברית והוא נענה בשמחה, אך לצערנו הגדול נפטר לפני שניגש למלאכת התרגום. מי שתרגמה בסופו של דבר הייתה דיויה־שחר לב, נוסעת מתמידה בין מזרח ומערב ומתרגמת מצוינת, שנגעה בחלק מהחוויות הדרושות לתרגום זה.
הטקסט הוא מבט על־תחומי עמוק ונושם של למידה התנסותית וחוויה של מתבונן דגול, חבר במועדון המכובד של “הנוסע והחוקר הבריטי” (תופעה ראויה ללימוד בפני עצמה), אם כי הפעם מדובר במסע חקר של גיאוגרפיה ונופים פנימיים, העוסק במפגש, בכיווניו ובהשפעותיו על עצמו ומנסה להרחיב באמצעות המסע את גבול חומת התפיסה של קוראיו: “קול המבטיח להם, יומם ולילה, אפילו בשנתם, שעל אף כל הפחד, כל המבוכה והבלבול, המציאות המוחלטת נשארת היא־עצמה, איתנה…” (עמ’ 57). האקסלי מממש בסגנונו המבריק את ייעודו כפי שהוא תופס את עצמו, כשליח. זוהי “קריינות” חווייתית שבה נעים בגלים הדימויים של חינוכו, אמונותיו, תרבותו, אמנותו, דתיותו, חלוציותו ומודעותו של המחבר. ובתוך “הטריפ” הזה האקסלי עדיין משתמש (למזלנו, אחרת לא היינו זוכים לספר…) בהנמקה המצביעה על מלכודת ההקשרים האימננטית שלו עצמו. במודעות מרהיבה האקסלי מפרט את אבני הבניין והתנועה של מרחב הקשרים זה במסה ‘עדן ושאול’.
הספר מחולק לשלושה חלקים: חלקו הראשון של הספר הוא ‘דלתות התודעה’ – מסה על חוויית ההתבוננות של האקסלי בסביבתו הקרובה בהשפעת מסקלין.
מקורו של שם הספר The Doors Of Perception הוא המשורר, ההוגה והאמן הבריטי בן המאה ה־18, ויליאם בלייק, שייתכן שנחשף לביטוי דרך טקסט הודי מהמאה השביעית Vijnana-Bhairava-Tantra. עבור האקסלי הביטוי התחזק באמצעות ניסוחו של ה.ג’. ולס שכינה אירועים אקסטטיים של אמונה ובידור “דלתות בקיר”.
דנו רבות האם להשתמש בתרגום המילולי ‘דלתות התפיסה’ או ב’דלתות התודעה’ שהשתרש בעברית. מדובר באותה הדלת משתי פניה של חומת התפיסה שאנו אוחזים בה ומקיפים את עצמנו בה: השם ‘דלתות התפיסה’ מכוון לפתח מצידה הפנימי של החומה כמרחב ההשגה שאותו אנו מסוגלים לתפוס, למלל ולהמשיג במדעים השונים. ‘דלתות התודעה’ הן אולי אותו פתח מבחוץ המשיק לאינסופי ולמוחלט שמחוץ להמשגה. השם שבחרתי הוא ‘דלתות התודעה’.
חלקו השני של הספר הוא ‘עדן ושאול’, מסה שפורסמה שנתיים לאחר ‘דלתות התודעה’, ובה בוחן האקסלי את החוויה מפרספקטיבה של זמן ותפיסות תרבותיות. בבחינה זו הוא נדרש לתפיסות אמנותיות, ומספק אותן בשפע מאיר עיניים.
גם כאן האקסלי מהדהד את ויליאם בלייק בעקבות ספרו The Marriage of Heaven and Hell. העדפנו את השם ‘עדן ושאול’ כפי שתרגם אורי לוטן על פני התרגום ‘גן עדן וגיהנום’. בנוסף, האקסלי משתמש בצירוף “האדס וגן עדן”. האדס, על שם המולך בה, ממלכת השאול המיתולוגית, שהיא בעת המודרנית גם “מרתף תודעתי” על כל משמעויותיו התרבותיות והספרותיות הנוספות.
האקסלי נהג לבחון את יצירותיו שוב לאחר פרסומן וחשב כיצד לתקן אותן ולעשותן מדויקות. נוכל לראות זאת במסה שכתב בשנת 1946 למהדורה המחודשת של ספרו ‘עולם אמיץ מופלא’ ארבע־עשרה שנים לאחר צאתה לאור של המהדורה הראשונה, ובפרסום נוסף, Brave New World Revisited, משנת 1958, הבוחן את הכוחות החברתיים והפוליטיים המוליכים לכיוון הדיסטופי של “עריצות הרווחה” שכתב עליו. הוא שאף תמיד לבחון את החוויה והידיעה כמבט כפול ובאמצעות התפיסות המושגיות שאימץ: עם התחושה האחדותית הדאואיסטית, וכנגדה עם ידיעת ה”לוֹגוֹס” – בינת העולם – המובנה במהותנו. ‘דלתות התודעה’ ו’עדן ושאול’ מציגים בחינה זאת במיטבה.
חלקו השלישי של הספר הוא שמונה נספחים הכתובים כמסות קצרות. הן מאירות הקשרים סביבתיים, אמנותיים ותרבותיים וממדים נוספים שהינם חלק ממרחב ההקשרים המעצב את מבטו של האקסלי על החוויה והתפיסה המתוארות בספר. על מנת להקל על הקוראים נתתי לכל נספח שם המציג את עניינו העיקרי.
כל טקסט כונס אליו את ניסיונו של העורך. אני חש כי עבודתי בהמשגה של תפיסות והשפעות של תנאי קיצון על היחיד והקבוצה בתחומים של אמנות ושטח סייעה לי לקרוא את הספר הזה ואת כותבו טוב יותר, ואולי לכן גם להגישו בצורה ברורה יותר לקורא בעברית.
במבט מסכם אומר כי עניינו של הספר הזה הוא אור והתבוננות.
ובאשר לדלתות עצמן, כפי שמסתיימת המסה הראשונה, “האדם השב מבעד לדלת שבקיר לא ידמה לאדם שיצא דרכה…” תפיסה, או תודעה, תלוי מהיכן או לאן מתבוננים, ובאופייה ההומאניסטי והאורייני של משפחת האקסלי – העיקר שיהיה מהלב הבוחן.
אני מאחל לכם מסע מרתק.
דוד מיכאלי
אוקטובר 2016
אין עדיין תגובות