החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

הקמע של אונידל

מאת:
הוצאה: | 2012 | 146 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

אָיָל, רוֹנִי וְרָבִיב יוֹצְאִים לְהַרְפַּתְקָה לֵילִית בְּעִקְבוֹת אֶבֶן קְרִיסְטָל מֻפְלָאָה שֶׁמָּצְאָה רוֹנִי בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים. אָיָל, רוֹנִי וְרָבִיב לוֹמְדִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר, בְּכִתָּה ג', וּלְאֹרֶךְ כַּמָּה לֵילוֹת, בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ שֻׁגְּרוּ טִילֵי קָסָאם לְעֵבֶר יִשּׁוּבֵי הַדָּרוֹם, הֵם הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט בְּדִמְיוֹנָם וּלְהִתְגַּיֵּס לְעֶזְרַת מָּאָרֶץ הַלְּטָאוֹת הַקְּסוּמָה.

זֶהוּ סִפּוּר עַל עָצְמָה וּגְבוּרָה שֶׁל חֲבוּרַת יְלָדִים צְעִירִים, שֶׁמַּצְלִיחִים בְּעֶזְרַת הַרְבֵּה תִּקְוָה וֶאֱמוּנָה בְּכוֹחָם, וּבְעֶזְרַת הַקֶּשֶׁר הֶחָזָק שֶׁבֵּין שְׁלָשְׁתָּם, לְנַצֵּחַ כּוֹחוֹת רֶשַׁע, תְּמָנוּן בַּעַל שְׁנֵי רָאשִׁים, יְצוּרִים מוּזָרִים וְכַדּוּרֵי אֵשׁ, לְהַצִּיל אֶת אוֹנִידֵל.

עֵינַת צָפוֹן, וֶטֶרִינָרִית ואִמָּא לִשְׁלוֹשָׁה.
זֶהוּ סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לַיְּלָדִים.

מקט: 4-682-1891
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
אָיָל, רוֹנִי וְרָבִיב יוֹצְאִים לְהַרְפַּתְקָה לֵילִית בְּעִקְבוֹת אֶבֶן קְרִיסְטָל מֻפְלָאָה שֶׁמָּצְאָה רוֹנִי בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים. אָיָל, רוֹנִי וְרָבִיב לוֹמְדִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר, בְּכִתָּה […]

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

הַקְּרִיסְטָל הַקָּסוּם

בּוּם עֲנָקִי הִדְהֵד בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת. זֶה הָיָה אָיָל שֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלּוֹ וְטָרַק אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת בְּכָל הַכּוֹחַ. לְרֶגַע הוּא חָשַׁב שֶׁהַמַּשְׁקוֹף וְכָל הַבְּלוֹקִים שֶׁמַּרְכִּיבִים אֶת הַקִּיר סְבִיבוֹ יִתְמוֹטְטוּ וְיִפְּלוּ כְּמוֹ מִגְדַּל קֻבִּיּוֹת. הַבּוּם הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲפִלּוּ הִפְחִיד אוֹתוֹ קְצָת. אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה. הַקִּיר לֹא הִתְמוֹטֵט. הַמַּשְׁקוֹף לֹא נָפַל. אָיָל חִיֵּךְ חִיּוּךְ קָטָן. בֶּטַח גַּם אִמָּא נִבְהֲלָה עַכְשָׁו כָּמוֹהוּ. וְאוּלַי גַּם אִיתָמָר וְגַאיָה, הָאַחִים שֶׁלּוֹ. אֵיזֶה מְעַצְבֶּנֶת הָאִמָּא הַזּוֹ, הוּא חָשַׁב. וְגַם הָאַחִים הָאֵלֶּה, שֶׁהִיא כָּל הַזְּמַן דּוֹאֶגֶת לָהֶם. רַק בִּגְלַל שֶׁלְּאִיתָמָר יֵשׁ צוּרָה שֶׁל תִּינוֹק קָטָן, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת מְעַצְבֵּן גָּדוֹל… אֲפִלּוּ מְעַצְבֵּן עֲנָק! גִּיל שָׁלוֹשׁ זֶה מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל לְעַצְבֵּן פִּי שָׁלוֹשׁ.

הַכֹּל הִתְחִיל מִמִּשְׂחָק נוֹרָא מַצְחִיק. אִיתָמָר הַקָּטָן הָיָה הַסּוּס וְאָיָל אִלֵּף אוֹתוֹ לָרוּץ יוֹתֵר מַהֵר. אָיָל הִצְלִיף עִם הַשְּׂרוֹךְ בַּאֲוִיר וְאִיתָמָר רָץ. אֲבָל אִיתָמָר הַזֶּה – אֵיךְ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִמָּא, הוּא מַתְחִיל לִצְרֹחַ כְּאִלּוּ אָיָל עָשָׂה לוֹ מַשֶּׁהוּ. הַשְּׂרוֹךְ בִּכְלָל לֹא פָּגַע בּוֹ!

אָיָל הִמְשִׁיךְ לִכְעֹס.

וְעַכְשָׁו שׁוּב אִמָּא מַאֲשִׁימָה אוֹתוֹ. כֻּלָּם תָּמִיד מַאֲשִׁימִים אֶת אָיָל גַּם אִם הוּא בֶּאֱמֶת לֹא עָשָׂה שׁוּם דָּבָר! כְּמוֹ לְמשׁל הַשְּׂרִיטָה בַּמֵּצַח שֶׁל אִיתָמָר. הוּא סְתָם נָפַל פַּעַם, אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת אִיתָמָר מַה קָּרָה לוֹ בַּמֵּצַח – הוּא אוֹמֵר: ‘אָיָל עָשָׂה לִי אֶת זֶה.’

אָיָל יָשַׁב בַּחֶדֶר וְדָפַק עַל הַקִּיר. דָּפַק וְחָשַׁב מַחְשָׁבוֹת.

עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה עָמַד הַדְּרָקוֹן שֶׁהוּא וְאִמָּא בָּנוּ וְאַחַר־כָּךְ שִׂחֲקוּ בּוֹ בְּיַחַד. זֶה הָיָה כֵּיף. אֲבָל גַּם הַזִּכָּרוֹן הַנֶּחְמָד הַזֶּה לֹא הִרְגִּיעַ עַכְשָׁו אֶת אָיָל כִּי כְּשֶׁאָיָל עָצוּב הוּא נִזְכַּר בְּכָּ—ל הַדְּבָרִים הַמַּרְגִּיזִים שֶׁאִמָּא עוֹשָׂה. לְמָשָׁל, בְּדִיּוּק כְּשֶׁעוֹלֶה לוֹ הָרַעְיוֹן הֲכִי טוֹב, כָּזֶה שֶׁמֻּכְרָחִים לְסַפֵּר לִפְנֵי שֶׁשּׁוֹכְחִים, הִיא מַקְשִׁיבָה לוֹ? לֹא! הִיא צְרִיכָה לִשְׁטֹף כֵּלִים, אוֹ לַעֲבֹד, אוֹ סְתָם לִהְיוֹת עִם הַיֶּלֶד הַקָּטָן וְהַמְּעַצְבֵּן הַזֶּה. תָּמִיד בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ לְהַגִּיד.

הַמַּחְשָׁבוֹת הָאֵלֶּה רַק הִכְעִיסוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר.

אָיָל יָדַע שֶׁהוּא חַיָּב לְהִשָּׁאֵר בְּחֶדֶר עַכְשָׁו. אֵלֶּה הֵם הַחֻקִּים. וְעַכְשָׁו הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת לְבַד.

אָז מַה? אָיָל חָשַׁב לְעַצְמוֹ בְּכַעַס. מִי רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁם בִּכְלָל?

אֲבָל אִיתָמָר כֵּן רָצָה לִהְיוֹת עִם אָיָל. הוּא נִכְנַס אַחֲרָיו לַחֶדֶר וְשָׁאַל, ‘אָיָלִי, אַתָּה רוֹצֶה לְשַׂחֵק אִתִּי בַּדִּינוֹזָאוּרִים?’

אָיָל חָשַׁב שֶׁלִּפְעָמִים הוּא בֶּאֱמֶת חָמוּד, הַקָּטָן הַזֶּה, אֲבָל אִמָּא בָּאָה וְלָקְחָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה שֶׁעַכְשָׁו אָיָל צָרִיךְ לִהְיוֹת לְבַד וּלְהִשְׁתַּדֵּל לֹא לִשְׁבֹּר אֶת הַבַּיִת בֵּינְתַיִם… זֶה קְצָת הִצְחִיק אוֹתוֹ.

 

וְאָז קָרָה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא קוֹרֶה בְּכָל יוֹם בַּצָּהֳרַיִם. מַה שֶּׁקָּרָה אַחַר־כָּךְ, שִׁנָּה אֶת כָּל הַחַיִּים שֶׁל אָיָל, אוֹ לְפָחוֹת אֶת כָּל הַלֵּילוֹת. אָיָל שָׁמַע אֶת אִמָּא אוֹמֶרֶת: ‘…כֵּן הוּא נִמְצָא.’ הוּא פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְהֵצִיץ. בְּדֶלֶת הַכְּנִיסָה לַבַּיִת, עָמְדָה רוֹנִי.

רוֹנִי הִיא שְׁכֵנָה שֶׁל אָיָל. הֵם גַּם לוֹמְדִים בְּאוֹתָהּ כִּתָּה בְּבֵית־הַסֵּפֶר וְעַכְשָׁו הִיא בָּאָה אֵלָיו. אָיָל תָּמִיד שָׂמֵח לִרְאוֹת אֶת רוֹנִי. אֲפִלּוּ שֶׁהִיא בַּת. רוֹנִי הִיא בַּת אֲבָל הִיא גַּם קְצָת כְּמוֹ בֵּן. הִיא אוֹהֶבֶת אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים שְׁאָיָל אוֹהֵב. הִיא אוֹהֶבֶת לְהִלָּחֵם אִתּוֹ בִּדְרָקוֹנִים דִּמְיוֹנִיִּים. הִיא גַּם יְכוֹלָה לִהְיוֹת כַּשָׁפִית מַיִם כְּשֶׁאָיָל בּוֹחֵר לִהְיוֹת כָּשָׁף אֵשׁ.

אִם אָיָל נוֹפֵל עָלֶיהָ בְּטָעוּת הִיא לֹא מִיָּד מַתְחִילָה לְהִתְבַּכְיֵן. פַּעַם הִיא אֲפִלּוּ קָרְאָה בְּיַחַד עִם אָיָל אֶת כָּל הַחוֹבֶרֶת שֶׁל הַבָּקוּגַאנִים.

אָז עַכְשָׁו הִיא פֹּה.

אָיָל יָדַע מַה יִּהְיֶה עַכְשָׁו. עַכְשָׁו אִמָּא תִּשְׁכַּח אֶת כָּל הָרִיב שֶׁהָיָה וְתִתֵּן לָהּ לְהִכָּנֵס. אִמָּא גַּם שְׂמֵחָה כְּשֶׁרוֹנִי בָּאָה לְבַקֵּר אֶת אָיָל. הִיא אוֹהֶבֶת שֶׁבָּאִים חֲבֵרִים, כִּי זֶה לֹא קוֹרֶה הַרְבֵּה. אָיָל אוֹהֵב אֶת רוֹנִי בִּמְיֻחָד.

‘אָיָל אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַרְאוֹת לְךָ מַה מָּצָאתִי,’ רוֹנִי הָיְתָה נִרְגֶּשֶׁת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל רוֹנִי אֲדִישָׁה לְכָל דָּבָר. שׁוּם דָּבָר לֹא גּוֹרֵם לָהּ מַמָּשׁ לְהִתְרַגֵּשׁ וְלִקְפֹּץ מִשִּׂמְחָה כְּמוֹ שְׁאָיָל עוֹשֶׂה כְּשֶׁהוּא נִרְגָּשׁ. שׁוּם דָּבָר לֹא גּוֹרֵם לָהּ לִצְרֹחַ אוֹ לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת מַצְחִיקִים, כְּמוֹ שְׁאָיָל וַאֲחוֹתוֹ גַּאיָה עוֹשִׂים כְּשֶׁהֵם מִתְרַגְּשִׁים. רוֹנִי קוּלִית. עַכְשָׁו הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ מַבְרִיקוֹת וּמֵהַקּוֹל שֶׁלָּהּ אֶפְשָׁר לְהָבִין שֶׁהִיא מָצְאָה מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן.

‘מַה מָצָאת?’

‘רֶגַע. לִפְנֵי הַכֹּל אַתָּה חַיָּב לְהַבְטִיחַ לִי שֶׁלֹּא תְּגַלֶּה לְאַף אֶחָד. זֶה נִרְאֶה לִי מַשֶּׁהוּ קָסוּם. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁדְּבָרִים קְסוּמִים חַיָּבִים לְהַחְבִּיא כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יְנַסֶּה לִגְנֹב אוֹתָם אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה.’

הִיא הִסְתַּכְּלָה לַצְּדָדִים כְּאִלּוּ גַּנָּבִים אוֹ פִּירָאטִים יְכוֹלִים לִקְפֹּץ כָּל רֶגַע מֵהַקִּירוֹת שֶׁל הַחֶדֶר. אָיָל צָחַק… וְאָז נִזְכַּר שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ גַּנָּבִים וּפִּירָטִים מְסֻכָּנִים בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ, וְהֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לִגְנֹב חֲפָצִים סוֹדִיִּים וּקְסוּמִים – הָאַחִים שֶׁלּוֹ!

‘חַכִּי רֶגַע,’ הוּא אָמַר וְרָץ לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת. אָיָל הֶעֱמִיד לְיַד הַדֶּלֶת אֶת הַכִּסֵּא שֶׁל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה וְעַל הַכִּסֵּא הֵנִיחַ אֶת תֵּבַת הַדְּרָקוֹנִים שֶׁלּוֹ. לְיַד הַדֶּלֶת עָמַד הַמַּטְאֲטֵא שֶׁאִמָּא שָׁכְחָה אֶצְלוֹ בַּחֶדֶר. הוּא לָקַח אֶת הַמַּטְאֲטֵא וְהִכְנִיס אֶת הַמַּקֵּל שֶׁלּוֹ מִתַּחַת לַיָּדִית שֶׁל הַדֶּלֶת מִצַּד אֶחָד וּבְתוֹךְ הַשְּׁלַבִּים בַּמִּשְׁעֶנֶת שֶׁל הַכִּסֵּא, מִצַּד שֵׁנִי. זֶה הָיָה מַחְסוֹם דֶּלֶת רְצִינִי.

‘עַכְשָׁו אַתְּ יְכוֹלָה לְהַרְאוֹת לִי,’ אָמַר.

רוֹנִי הִסְתַּכְּלָה בַּהַעֲרָכָה עַל הַמַּחְסוֹם הַמְּתֻחְכָּם וּבָחֲנָה אוֹתוֹ.

‘תַּגִּיד, לֹא יוֹתֵר פָּשׁוּט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּפְתֵּחַ?’

הֵם צָחֲקוּ.

‘טוֹב,’ אָמַר אָיָל, ‘אֵין לִי מַפְתֵּחַ.’

 

‘תִּרְאֶה מַה זֶּה. זֶה נִרְאֶה לִי אֲמִתִּי.’ עַל כַּפּוֹת יָדֶיהָ נָחָה לָהּ אֶבֶן קְרִיסְטָל שְׁקוּפָה לְמֶחֱצָה (קְצָת חֲלָבִית וּקְצָת שְׁקוּפָה) שֶׁעָלֶיהָ צִיּוּר שֶׁל דְּרָקוֹן בְּצֶבַע אָדֹם. הַדְּרָקוֹן נִרְאָה זָקוּף בְּעֶמְדַּת הַתְקָפָה וְיוֹרֵק אֵשׁ. הָאֵשׁהָיְתָה מְצֻיֶּרֶת בְּצֶבַע כָּתֹם. הָאֱמֶת שֶׁזֶּה לֹא נִרְאָה מְצֻיָּר בִּכְלָל. הַחֲלָקִים הָאֲדֻמִּים וְהַכְּתֻמִּים נִרְאוּ יוֹתֵר כְּמוֹ אֲבָנִים בַּצֶּבַע הַזֶּה, כָּךְ שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַדְּרָקוֹן גַּם אִם הוֹפְכִים אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ אוֹ מְסוֹבְבִים אוֹתָהּ לַצְּדָדִים… זֶה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הַדְּרָקוֹן כָּלוּא וְקָפוּא, אֲמִתִּי לְגַמְרֵי, בְּתוֹךְ הָאֶבֶן הַשְּׁקוּפָה.

‘תַּרְאִי לִי. אֶפְשָׁר לְהַחְזִיק?’ אָיָל שָׁאַל בְּהִתְרַגְּשׁוּת. וָאוּ, זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה מַשֶּׁהוּ לֹא רָגִיל.

הָאֶבֶן הָיְתָה כְּבֵדָה מְאוֹד, כְּמוֹ אֶבֶן אֲמִתִּית וְלֹא כְּמוֹ צַעֲצוּעַ מִפְּלַסְטִיק שֶׁקּוֹנִים בַּחֲנֻיּוֹת. הָיְתָה לוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁהִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר כְּבֵדָה מֵהַגֹּדֶל שֶׁלָּהּ שֶׁהִתְאִים בְּדִיּוּק לְכַף הַיָּד שֶׁלּוֹ. אָיָל הִצְלִיחַ לִסְגֹּר עָלֶיהָ אֶת כַּף הַיָּד וּלְכַסּוֹת אוֹתָהּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי. רוֹנִי לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה כִּי יֵשׁ לָהּ יָדַיִם יוֹתֵר קְטַנּוֹת.

‘תִּרְאֶה אֵיזוֹ אֶבֶן מוּזָרָה,’ רוֹנִי אָמְרָה.

‘זֹאת לֹא אֶבֶן. זֶה קְרִיסְטָל,’ אָמַר אָיָל, כְּאִלּוּ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ עַל קְרִיסְטָלִים. הָאֱמֶת הִיא שְׁאָיָל מְאוֹד מִתְעַנְיֵן בְּכָל מִינֵי סוּגִים שֶׁל אַבְנֵי חֵן. הוּא אוֹהֵב לִקְרֹא עַל זֶה בַּסְּפָרִים שֶׁלּוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל בַּחֲנֻיּוֹת, מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לַיַּדְעָן בַּתְּחוּם הַזֶּה. אֲבָל גַּם הוּא לֹא רָאָה בְּשׁוּם מָקוֹם אֶבֶן כָּזוֹ. קְרִיסְטָל שָׁקוּף עִם צוּרָה שֶׁל דְּרָקוֹן שֶׁנִּרְאֶה אֲמִתִּי לְגַמְרֵי, קָפוּא בְּתוֹכָהּ.

‘הַקְּרִיסְטָל הַזֶּה בֶּאֱמֶת נִרְאֶה קָסוּם, מֵאֵיפֹה הִשַּׂגְתְּ אוֹתוֹ?’ שָׁאַל.

‘זֶה קָרָה כְּשֶׁרַבְתִּי עִם אִמָּא שֶׁלִּי. הִיא צָעֲקָה עָלַי שֶׁאֲנִי מְצִיקָה לָאַחִים הַקְּטַנִּים שֶׁלִּי, אָז בָּרַחְתִּי הַחוּצָה לְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְהָלַכְתִּי לַנַּדְנֵדָה. פִּתְאוֹם רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ מְנַצְנֵץ מֵרָחוֹק מִכִּוּוּן הַשָּׂדֶה. כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי לְשָׁם רָאִיתִי אֶת זֶה. אָסַפְתִּי אֶת הָאֶבֶן וְחָזַרְתִּי יָשָׁר הַבַּיְתָה.’

‘וָאוּ,’ הֵם הִבִּיטוּ בָּאֶבֶן. רוֹנִי הִמְשִׁיכָה לְדַבֵּר.

‘אֵיךְ שֶׁרָאִיתִי אֶת זֶה חָשַׁבְתִּי עָלֶיךָ. אָמַרְתִּי לְאִמָּא שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לָבוֹא אֵלֶיךָ לְהַרְאוֹת לְךָ מַשֶּׁהוּ.’ רוֹנִי יָדְעָה שְׁאָיָל אוֹהֵב דְּרָקוֹנִים. כִּמְעַט כֻּלָּם יוֹדְעִים אֶת זֶה. ‘וְהִיא הִסְכִּימָה,’ הַמְּשִׁיכָה רוֹנִי, ‘אֲבָל לֹא סִפַּרְתִּי לָהּ עַל הָאֶבֶן.’

 

הֵם יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל רִצְפַּת הַחֶדֶר שֶׁל אָיָל וּבָחֲנוּ אֶת הַקְּרִיסְטָל מִכָּל הַכִּוּוּנִים. הֵם מָצְאוּ כִּוּוּן אֶחָד שֶׁאִם הִסְתַּכְּלוּ עָלָיו הָיָה נִדְמֶה לְרֶגַע שֶׁהַדְּרָקוֹן מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם בַּחֲזָרָה בְּעֵין הַטּוּרְקִיז הַמַּבְרִיקָה שֶׁלּוֹ.

זֶה לֹא לָקַח יוֹתֵר מִכַּמָּה דַּקּוֹת עַד שְׁאָיָל הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל יוֹתֵר לְהִתְאַפֵּק. ‘גַּאיָה,’ הוּא קָרָא לַאֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה. כְּשֶׁקּוֹרִים לְךָ דְּבָרִים נִרְגָּשִׁים כָּאֵלֶּה, אַתָּה לֹא יָכוֹל לִשְׁמֹר אוֹתָם לְעַצְמְךָ, בְּעִקָּר אִם יֵשׁ לְךָ אָחוֹת כְּמוֹ גַּאיָה. גַּאיָה הִיא כָּזֹאת חֲכָמָה וְיֵשׁ לָהּ רַעְיוֹנוֹת מְצֻיָּנִים. הִיא תָּמִיד יוֹדַעַת מַה לַּעֲשׂוֹת. אִם יֵשׁ לְךָ אָחוֹת כָּזֹאת, אַתָּה חַיָּב לְסַפֵּר לָהּ.

גַּאיָה נִכְנְסָה בְּחֹסֶר חֵשֶׁק לַחֶדֶר.

‘תִּרְאִי מָה רוֹנִי מָצְאָה!’

גַּאיָה לֹא הֶרְאֲתָה הִתְלַהֲבוּת. הִיא רָצְתָה לְשַׂחֵק. ‘יֹפִי.’ אָמְרָה בְּחֹסֶר עִנְיָן, ‘אֶבֶן עִם צִיּוּר שֶׁל דְּרָקוֹן.’ אוּלַי אֲבָנִים לֹא מַלְהִיבוֹת אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהֵן מַלְהִיבוֹת אֶת אָיָל וְרוֹנִי. אֲבָל אִם הִיא כְּבָר כָּאן… הִיא הִתְחִילָה לְהַצִּיעַ כָּל מִינֵי מִשְׂחָקִים: ‘בָּא לָכֶם סֶט? בָּא לָכֶם מוֹנוֹפּוֹל? בָּא לָכֶם רְבִיעִיּוֹת מִיקִי מָאוּס?’

מַה שֶּׁאָיָל וְרוֹנִי רָצוּ בֶּאֱמֶת הָיָה לַחְקֹר אֶת הַדְּרָקוֹן אֲבָל כְּשֶׁגַּאיָה מַצִּיעָה מִשְׂחָקִים לְרוֹנִי אָז רוֹנִי יָשָׁר מִתְלַהֶבֶת וְרוֹצָה לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁגַּאיָה תַּגִּיד. אָיָל הִסְכִּים כִּי לֹא רָצָה לְהִשָּׁאֵר שׁוּב לְבַד.

הוּא שָׂם אֶת הַקְּרִיסְטָל הַקָּסוּם בַּצַּד לְיָדוֹ בְּצוּרָה כָּזוֹ שֶׁהַדְּרָקוֹן שֶׁבָּאֶבֶן יִרְאֶה אוֹתוֹ וְאָיָל יִרְאֶה אֶת הַדְּרָקוֹן. הֵם הִתְיַשְּׁבוּ עַל הָרִצְפָּה וְגַאיָה חִלְּקָה אֶת הַקְּלָפִים.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא קָרָה יוֹתֵר שׁוּם דָּבָר מְעַנְיֵן. רוֹנִי הָלְכָה הַבַּיְתָה. הַקְּרִיסְטָל נִשְׁאַר אֵצֶל אָיָל וְהַכֹּל הִמְשִׁיךְ מַמָּשׁ רָגִיל. שׁוּם דָּבָר קָסוּם אוֹ מְיֻחָד לֹא קָרָה עַד לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁאָיָל וְרוֹנִי נִפְגְּשׁוּ בָּאוֹטוֹבּוּס בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־סֵפֶר וְהִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁשְּׁנֵיהֶם חָלְמוּ בְּלַיְלָה בְּדִיּוּק אֶת אוֹתוֹ הַחֲלוֹם! הַחֲלוֹם עַל הַקְּרִיסְטָל עִם הַדְּרָקוֹן הָאָדֹם בַּעַל עֵין הַטּוּרְקִיז.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הקמע של אונידל”