החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שלום אורח התחברות / הרשמה

נטורופתיה – כוח הריפוי העצמי של הגוף

מאת:
הוצאה: | 2006 | 385 עמ'
קטגוריות: בריאות

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

42.00

רכשו ספר זה:

מדריך עדכני ומקיף לנטורופתיה המסתמך על מחקרים שנעשו בנושא עד לימים אלה. הספר כתוב בשפה פשוטה ומיועד לסטודנטים בתחומי הרפואה המשלימה, למטפלים וכן לכל אדם המבקש לשמור על בריאותו. פרקי הספר עוסקים בתזונה נכונה, בהכרת המזונות השונים הקיימים בשוק, במניעה ובניקוי הגוף מרעלים ובבעיות בריאותיות נפוצות. הספר נועד לסייע לכל אחד לשמור על בריאותו – בבחינת רפואה מונעת.

מדע הנטורופתיה מספק לנו את הידע אודות האמצעים המאפשרים לגופנו לרפא את עצמו. אמצעים אלה פשוטים וזמינים, כך שכל אחד יכול לקדם את בריאותו בקלות, אם יישם את העקרונות הבסיסיים של מדע זה.

הספר נועד לסייע לכל אחד לשמור על בריאותו – בבחינת רפואה מונעת.

יישום המידע הנטורופתי, כפי שמובא בספר, עשוי למנוע מחלות עתידיות ולטפל בבעיות בריאותיות קיימות בדרך הטבעית, המפעילה את מנגנוני הריפוי הקיימים בגופנו.

באמצעות ספר זה תכירו את היסודות המדעיים של הנטורופתיה ותבינו מדוע:

  • בריאות מערכת העיכול היא יסוד חיוני בבריאותנו, כך שאם אינה מתפקדת כראוי, היא יכולה לגרום לבעיות גופניות, גם כאלו שאינן מיוחסות למערכת העיכול (תגובות אלרגיות, דלקות מפרקים ומחלות עור שונות).
  • שומנים הם דבר טוב, בתנאי שאוכלים את השומנים הנכונים המכילים את החומצות השומניות החיוניות.
  • הפחמימות הן מזון חיוני לבריאותנו, בתנאי שהן בעלות אינדקס גליקמי נמוך.
  • יש להמעיט את השימוש באנטיביוטיקה, כיוון שהיא עלולה להחליש את מערכת החיסון שלנו וכך לחשוף אותנו למחלות חוזרות ונשנות.
  • רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם מהווה סיכון למחלות לב וכלי-הדם וניתן בקלות להפחית אותה, על ידי נטילת קבוצת הוויטמינים B6, B12 וחומצה פולית.
  • רמת כולסטרול תקינה בדם, אינה מבטיחה סיכון נמוך להתפתחות מחלות לב וכלי-דם.
  • פעילות גופנית אירובית חשובה לא רק לשמירה על כושר גופני, אלא גם לטיפול בדלקות ורידים, בבעיות מערכת העיכול, במצבי סוכרת, בתופעות גיל המעבר, באוסטאופורוזיס, בהפחתת מצבי-לחץ ועוד…

הרדיקלים החופשיים הנוצרים בגופנו או הנכנסים אליו, עלולים לגרום למחלות כרוניות רבות, ביניהן סרטן, מחלות לב וכלי-דם, עור, עצבים,  ועוד.

מקט: 4-239-437
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


הפילוסופיה של הרפואה הנטורופתית

התפיסה הטיפולית של הרפואה הנטורופתית, היא פרי הפילוסופיה שמלווה את המטפלים לאורך כל הדרך. כדי להבין את התפיסה הנטורופתית ואת הפילוסופיה העומדת מאחוריה, יש צורך להכירן מבראשית:

הנטורופתיה היא שיטת טיפול וריפוי הרואה את האדם בצורה ריאלית, כשלמות אורגנית אחת – הוליסטית. שלמות זו היא בעלת ממדים רבים ושונים, כגון הממד הנפשי, הממד הרוחני והממד הגופני, אשר תפקודם תלוי זה בזה. כלומר, כל שינוי באחד מהממדים הללו, מוביל לשינוי בכל הממדים האחרים.

גרעינה הקדום של המחשבה ההוליסטית נעוץ בעולם העתיק, עוד מימי יוון העתיקה. שם התפתח הרעיון של "נפש בריאה בגוף בריא", אותו הגה היפוקרטס, שנחשב לאבי הרפואה המודרנית. היפוקרטס סיכם בצורה הטובה ביותר את האמונה היוונית הקדומה שראתה לא רק את חשיבות השמירה על הבריאות, אלא גם ובעיקר את העובדה, כי הבריאות הגופנית והבריאות הנפשית תלויות זו בזו.

מחלה, בעיני היפוקרטס, היא תופעה הנובעת מסיבות טבעיות ולכן, גם הטיפול בה צריך להתקיים בגישה הטבעית. הוא האמין שתפקיד הרופא הוא, לעודד את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף, כדי שהחולה יצליח להילחם במחלה. היפוקרטס הקדיש מחשבה רבה לטיפול בשלמות האדם, כלומר, לטיפול בנפשו-רוחו של האדם, במקביל לטיפול הגופני בו. היפוקרטס פיתח את הגישה, כי יש להביט קודם כל על החולה עצמו ולא על המחלה.

בניגוד לשיטת הריפוי הקונבנציונאלית, בה הרופא מחליט על הטיפול באמצעות אבחון רפואי בלבד, הגישה הרפואית, על פי היפוקרטס, באה לבחון את החולה הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית, לפני קביעת הטיפול המתאים לו. לכן, בחירת הטיפול הנטורופתי המתאים לחולה ספציפי, אז וגם כיום, לא נעשית מתוך ידיעת שמה של המחלה, אלא מתוך התחשבות במצבו הגופני והנפשי של המטופל, כאשר האינפורמציה נלקחת מהרכב התסמינים המיוחד של החולה.

למעשה, התסמינים השונים הם אלה שמעידים על מצבו הייחודי של החולה ובעיני המטפל הנטורופתי, כל התסמינים הם בעלי חשיבות. כלומר, על מנת לקבוע את סוג המחלה והטיפול בה, יש לראות את השלמות האורגנית המרכיבה את האדם וכדי לעשות זאת, יש לבחון כל אחד ואחד מן התסמינים וללמוד מהם על מצבם של הממדים השונים, המרכיבים את השלם.

הטיפול הנטורופתי מבוסס על ההכרה כי לגוף יש לא רק את היכולת הטבעית להתנגד למחלה, אלא גם מנגנונים פנימיים לשיקום ולוויסות עצמי וכן אפשרות ליצור את התנאים המאפשרים לגוף לרפא את עצמו. אחד מהמנגנונים הללו היא הנטייה הפנימית לשמור על הומיאוסטאזיס (איזון) בגוף.

רעיון זה פותח במחצית המאה ה-19, על-ידי פיזיולוג וביוכימאי בשם קלוד ברנרד (Bernard). ברנרד טען כי כל אדם מורכב מעולם פנימי של תהליכים ביוכימיים, המשמשים כמתווכים בין חיי האורגניזם שלו לבין הסביבה החיצונית שלו. בצורה זו מנסה האדם לשמור על האיזון עם סביבתו ובכל הפרעה באיזון הדינמי הקיים, מתעוררות תגובות נגד בגוף האדם, השואפות להחזירו לקדמותו.
תהליך הריפוי הטבעי

כאמור, השאיפה הפנימית של הגוף לאיזון, עומדת בבסיס הטיפול הנטורופתי. תפקיד הנטורופת הוא, להמריץ את מנגנוני האיזון הטבעיים של הגוף בעזרת גירויים גופניים, כגון מתן תוספי תזונה, פעילות גופנית וטכניקות מגע שונות וכן בעזרת גירויים נפשיים כגון טכניקות הרפיה, יוגה, מדיטציה וצמחי מרפא, המאזנים את מצבו הנפשי של האדם.

הגירויים הגופניים והנפשיים גם יחד, נועדו להביא את הממד החלש בגוף (בין אם מדובר בממד נפשי, רוחני או גופני) לתפקוד הרמוני עם שאר הממדים בגוף.

קיימות גישות רבות המשמשות את הנטורופתיה, על מנת לעזור לגוף האדם לחזור למצבו המאוזן והטבעי. להלן כמה מהן:
שינויים בסביבה

לעתים, כשקיימת בעיית זיהום אוויר בריאותית או כל בעיה אחרת הקשורה לסביבת המגורים, אנו מנסים לשנות את הסביבה או להחליף מקום מגורים. בצורה דומה, יש לטפל גם במקרים בהם סביבת העבודה יוצרת בעיה בריאותית. לכן, שינויים במקום העבודה, עם כל הקושי הכרוך בכך, נדרשים לעתים כמרפא לבריאותו הנפשית והפיזית של האדם.

יש להתחשב בכך שכשאדם מרגיש חוסר סיפוק בעבודתו או שמערכת היחסים בינו לבין שאר העובדים לא בריאה, הוא עלול לסבול מתסכולים רבים המשפיעים לא רק על נפשו, אלא גם על מצבו הגופני.

פנג שואי היא תורה סינית עתיקה, המאמינה שניתן לגרום לאנרגיות חיוביות של שפע, אהבה והצלחה, באמצעות שינוי הזרימה האנרגטית בבית, במשרד, בעסק ולמעשה, בכל מקום. גישה זו תומכת בשינוי סדר הריהוט בבית, סילוק חפצים מיותרים ושילוב חפצים אחרים במקומות שונים (המוגדרים כאזורי בריאות, שפע, אהבה וזוגיות), על מנת להכניס אנרגיות חיוביות יותר לבית.

מנוחה מספקת. כידוע, לנושא זה יש תומכים רבים, המציינים את החשיבות הרבה שיש לכמות שעות השינה במהלך היממה. שינה מספקת היא צורך אינדיבידואלי וההנחה היא כי בין 6 ל-8 שעות שינה ביום, מספיקות לאדם הממוצע. לעומת זאת, אנשים הנמצאים במתח רב, זקוקים ליותר שעות שינה ואילו ילדים ומתבגרים זקוקים לכ-10 שעות שינה בלילה.

ישנם אנשים רבים הסובלים מהפרעות שינה, כך שרצף השינה שלהם נקטע פעם אחת או מספר פעמים במהלך הלילה. כתוצאה מכך, הם סובלים מעייפות ביום המחרת, למרות ששהו במיטה מספר שעות מינימלי. חשוב אם כך לציין כי, איכות השינה חשובה, לא פחות מכמות שעות השינה. לילה ללא שינה מספקת (כמות ואיכות), מוביל לתסכול, לייאוש, לירידה בתפקוד ולפגיעה בבריאות.
שיפור הרכב הדם

הדם הוא נוזל המורכב מחומרים שונים. חלקם חשוב לנו מאוד ולכן יש לבדוק אם הם אינם חסרים לנו. לעומת זאת, חלקם מיותרים ועלולים להפריע לתפקוד התקין של הגוף.

מבין השיטות שעוזרות לשפר את הרכב הדם, ניתן למנות את השיטות הבאות:

תזונה נכונה – אכילה מאוזנת של כל אבות המזון, כולל ויטמינים, מינרלים ובמקרה הצורך, תוספי תזונה (ראו חלק 1).
מקרוביוטיקה – אורח חיים הרואה את האדם כחלק מהבריאה ובהתאם לכך בוחר את המקורות המזינים אותו. המקרוביוטים ממליצים לצרוך דגנים מלאים, פירות וירקות אורגניים ודגי ים בלבד וכן להימנע ממזון מעובד ועתיר שומנים וסוכרים. המקרוביוטיקה לא רק מסבירה מה צריך לאכול, מדובר כאן בפילוסופיית חיים שלמה. זו אסכולה טיפולית, הנחשבת לקיצונית יותר מהצמחונות והטבעונות.
צמחי מרפא – שימוש בחומרים פעילים הקיימים בצמחים, לשיפור תפקודי הגוף בכלל והרכב הדם בפרט (ראו חלק 4).

שיפור פינוי הפסולת וזרימת הדם

בגוף קיימות 4 מערכות ניקוי שונות:

1. מערכת העיכול.

2. מערכת השתן והכליות.

3. מערכת העור.

4. מערכת הנשימה.

קיימות כמה שיטות לשיפור פינוי הפסולת והסירקולציה של זרימת הדם בגוף. לדוגמה:

עיסויים לימפטיים והוליסטיים – עיסויים המשפרים את זרימת הדם והלימפה ומסייעים בפינוי הרעלים מהגוף.
רפלקסולוגיה – שיטת טיפול המתמקדת בעיסוי ובלחיצות שונות ומבוקרות בנקודות הייצוג של הגוף בכפות הרגליים.
פעילות גופנית אירובית – פעילות זו (כגון הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים ועוד) משפרת את זרימת הדם בגוף ומגבירה את תהליך ההזעה – תהליך המסייע, בין היתר, להפרשת רעלים מן הגוף.
צומות ניקוי שונים – צומות המתבססים בעיקר על מיצי פירות וירקות, להגברת מערכות ההפרשה השונות (ראו הרחבה בנושא בפרק 22 בסעיף "שיטות טיפול בדה-טוקסיפיקציה").
סאונה, ג'קוזי – אמצעים המזרזים את זרימת הדם והלימפה או מגבירים את תהליך ההזעה (בתנאי שמצב בריאותו של האדם מאפשר זאת).

שיפור ותיקון ליקויי יציבה

בעיות יציבה שונות מסוגלות להשפיע רבות על תפקודו התקין של האדם, הן מבחינה גופנית ותנועתית והן מבחינה נפשית. קיימות מספר שיטות טיפול המשפרות את ליקויי היציבה השונים ומחזקות את מערכת השלד והשרירים. לדוגמה:

פלדנקרייז – שיטה המלמדת את האדם לממש את יכולתו התנועתית באמצעות פיתוח המודעות לגופו. על-ידי חינוך עצמי מחדש ובעזרת תנועות עדינות, ניתן להחזיר את התפקוד התנועתי למצבו התקין.
אלכסנדר – שיטה הבאה לשפר את היציבה של האדם, באמצעות לימוד טכניקה לשינוי התגובה לגירויים סביבתיים.
אוסטאופתיה – שיטה המתבססת על ההכרה בהשפעות הגומלין הקיימות בין מערכת השלד והשרירים, לבין תפקוד שאר איברי הגוף.
כירופרקטיקה – שיטה המתקנת הפרעות רקמתיות וחולייתיות, על-ידי מניפולציות של חוליות עמוד השדרה.

חיזוק כוח-החיים (Life Force)

כוח-החיים הוא חלק ממערך כללי הקיים בגוף האדם, המאפשר לנו להתמודד עם בעיות בריאותיות שונות (ראו פירוט בסעיף הבא). קיימות מספר שיטות לחיזוק ולשיפור כוח-החיים.

לדוגמה:

ביו-אנרגיה – אבחון חסימות רגשיות שנוצרו בגלל טראומות, מתחים ואמונות שליליות ושחרור הנפש מחסימות אלו בעזרת טכניקות של מגע, תנועה, הדמיה, מוסיקה, מודעות עצמית ועוד.
הילינג – שיטת טיפול אנרגטית, הנעשית באמצעות מגע עדין בגוף או מעליו.
קריסטלים – טיפול בעזרת אבנים שמקורן בקליפת כדור הארץ והודות לאנרגיה שנאגרה בתוכן, הן יכולות להשפיע עלינו לטובה. השימוש באבנים אלו הוא למטרות ריפוי, הגנה ומזל.

רעיון הוויטאליות

ויטאליות היא יכולת הגוף להתמודד מול מחלה, להשתקם ולהחלים. כלומר, כאשר האדם לוקח אחריות על מצבו הגופני והנפשי ושומר על האיזון החשוב לבריאותו. רמת הוויטאליות שלנו מושפעת ממספר ממדים:

1. כוח-החיים – (Life Force) הכוח הפנימי, ה"אני", היוצר את האנרגיה העוזרת לנו להתגבר על מחלות וקשיים. כשכוח-החיים זורם באופן דינמי ושוטף, לא יהיו שום תסמינים. במצב זה כל תא מקבל תזונה נכונה, ניקוז טוב וגירויים עצביים תקינים.

2. תזונה – (Nutrition) מרכיבי מזון שונים, ויטמינים ומינרלים, החשובים לפעילות כל תא ותא בגוף (ראו חלק 1).

3. ניקוז/ניקוי – (Elimination) הרחקת תוצרי פירוק ורעלים שונים מהגוף בכלל ומכל תא ותא בפרט (ראו הרחבה בנושא בפרק 22 בסעיף "טכניקות של דה-טוקסיפיקציה").

כאשר קיימת הפרעה באחד משלושת הממדים הללו, תהיה הפרעה בזרימה השוטפת של כוח-החיים, רמת האנרגיה הכללית תרד והאיזון הכללי ייפגע.
משולש הוויטאליות
שלבי המחלה בנטורופתיה

על פי הנטורופתיה, מחלה היא ההגנה העצמית של הגוף. באמצעותה מתבצע ניקוי הפסולת של הגוף ולכן היא מסייעת בתהליך של דה-טוקסיפיקציה עצמי (הפרשת רעלים החוצה). המחלה מתעוררת, כאשר מתרחש מצב של עומס רעלים בגוף. כשמנגנוני ההגנה לא עומדים בעומס, הגוף מפתח לעצמו ערוצים חלופיים, כדי לשמור על האיזון. מנגנוני ההפרשה, כמו הכבד, הריאות, הכליות, הזיעה והשתן, עוזרים לגוף להפריש החוצה את הרעלים.

להלן מספר דוגמאות לתהליך דה-טוקסיפיקציה עצמי בגוף:

הצטננות, שיעול ונזלת – תהליכים של טיהור הגוף מחומרי הפסולת ומאמץ של מערכת הנשימה לעזור בתהליכי הניקוי, באמצעות ריר שמפרישים קרומי מערכת הנשימה. יצירת עודפי הריר מושגת על-ידי אותו כוח שיוצר את ההפרשה הרגילה, רק שהפעם הפרשה זו מוגברת, כדי להתמודד עם עודף הרעלים.
שלשול – כתוצאה מזיהום במערכת העיכול, הגוף מגביר את יציאת הפרשת הזיהום החוצה. זהו תהליך טיהור של הגוף מחומרי פסולת ומאמץ של מערכת העיכול לעזור בתהליכי הניקוי והריפוי.
חום – מנגנוני מערכת החיסון שבגופנו גורמים להעלאת חום הגוף, כדי למנוע את המשך פעילותם של החיידקים והווירוסים, אשר אינם מתפקדים בטמפרטורות גבוהות.

חוקר בשם סילייה (Sylai) מצא כי הגוף מגיב ללחצים ולגירויים ברצף של 3 שלבים אותם כינה בשם: "תסמונת ההסתגלות הכללית":

1. שלב האזעקה – בחשיפה הראשונה למקור המחלה, הגוף מפעיל שרשרת של תגובות ראשוניות כנגד הלחץ או הגירוי. זהו גם השלב, שבו המחלה האקוטית מתפרצת. התופעות הראשוניות יכולות להיות: דלקת, חום או פריחה.

בשלב זה, כוח-החיים עדיין חזק ומנסה לשמור על איזון. מנגנוני ההגנה של הגוף עובדים במרץ ולכן אין להפסיק או לדכא תהליך זה בעזרת תרופות שונות שבדרך-כלל מקלות על התסמינים, אך אינן מטפלות בשורש הבעיה (התערבות תהיה רק במצב של "חיים או מוות"). לדוגמה: אדם הסובל מפריחות חוזרות בעור ומשתמש במשחות שונות המכילות סטרואידים או קורטיזונים, גורם לדיכוי תופעת הפריחה, אך לא לריפוי הסיבה שלה. בנטורופתיה, מחלה חריפה נחשבת למשבר שביסודו הוא תהליך חיובי, שכן הוא מהווה פעולה "אלימה" שנועדה להחזרת הגוף לאיזונו.

2. שלב ההסתגלות – בשלב זה הגירוי הראשוני עדיין נמשך, אבל הגוף לומד לחיות עם הגורם המזיק ואין תחושת משבר. הסיבה לכך שאין סימני משבר במצב זה היא, שכוח-החיים שקט ואין כמעט תסמינים, שהרי הם דוכאו על-ידי תרופות. אם נמשיך את הדוגמה מהסעיף הקודם, בשלב זה הגוף למד להסתגל לבעיה שגרמה לאותה פריחה להופיע ולכאורה הכול תקין.

3. שלב אפיסת הכוחות – בשלב זה מתחוללת התמוטטות כללית או התנוונות של הרקמות. הגוף לא מסוגל להתגבר או להרוס את הגירוי הראשוני (שעדיין קיים). כעת מדובר במחלה כרונית. הגוף עמוס ברעלים, מערכות הניקוז שאמורות לסלק רעלים נחלשו וכוח-החיים חלש מאוד. בהמשך לדוגמה הקודמת, האדם שדיכא את פעולת מערכות הניקוז של גופו, יכול למצוא את עצמו בשלב זה מפתח בעיות נשימה ואסתמה או בעיות אחרות בעור, כיוון שהגוף עדיין מחפש דרך להפריש את אותם רעלים החוצה מן הגוף.
פילוסופיית הריפוי הטבעי

בשיטת הריפוי הטבעי-נטורופתי, מטפלים במחלה בשיטת ה"סדר ההפוך" (הפוך לזה שתואר על-ידי החוקר סילייה). בשיטה זו, התסמינים הכרוניים נעלמים בהדרגה ובמקומם יבואו תסמינים אקוטיים וחריפים יותר, בדרך לריפוי. כל התופעות שדוכאו יכולות להתפרץ שוב, אך זהו תהליך רצוי, המתרחש מתוך הגוף החוצה – כלומר, מופיעות בו ריאקציות טיפוליות.

שיטת הריפוי הטבעי נוקטת באמצעים פעילים וסבילים, כדי לאפשר לגוף לרפא ולשקם את עצמו. כלומר, בריפוי הטבעי מצפים להופעת משברים שונים בתהליכי הריפוי:

"משבר החלמה" – תגובת ההגנה של הגוף לזיהום או לפציעה. זהו חלק הכרחי בתהליך שיקום הגוף, שבו כוחות הריפוי של הגוף משתלטים על המחלה. אין כאן סכנה מיידית לחיים וערוצי הפסולת עובדים במלוא המרץ. זהו שלב של הרס לשם בנייה, כחלק מתהליך ההבראה הכללי.

"משבר מחלה" – הפרעות חמורות שבהן מצב המחלה גובר על יכולת ההתגוננות של הגוף והגוף אינו מסוגל להגיב בצורה מספקת. כוח-החיים מקבל כאן מכה קשה. הוא נחלש ולא יכול לעזור. לעתים, כשהמטופל מגיע לטיפול בשלב מתקדם של המחלה, הוא עלול לחוות משבר מחלה. הטיפול יהיה מתון יותר ויתקדם בקצב איטי יותר, עד לחיזוק כוח-החיים.

הגורמים העיקריים להתפתחות של מחלה הם: כוח-חיים חלש, הרכב בלתי תקין של דם ולימפה והצטברות של חומרי פסולת.
שיטות הטיפול ברפואה הנטורופתית

שיפור הרכב הגוף והדם – על-ידי תזונה נכונה, צריכת תוספי תזונה כגון ויטמינים, צמחי מרפא ועוד.

שיפור פינוי הרעלים מהגוף – על-ידי רפלקסולוגיה, עיסויים, שיאצו, צומות, צמחי מרפא ועוד.

שיפור המצב הנפשי – על-ידי פרחי באך, ביו-אנרגיה, עיסויים, יוגה, פלדנקרייז, צמחי מרפא ועוד.

ריפוי טבעי משמעו, שהאדם נוטל אחריות על עצמו ועל בריאותו. על מנת לעשות זאת, עליו לנקוט בצעדים הבאים:

צמצום הרגלים רעים – צמצום או הימנעות מוחלטת מהרגלים רעים, כגון אכילת-יתר, צריכה מוגברת של סוכרים, צריכה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, שימוש בתרופות, שתיית קפה, תה וקקאו, דאגנות יתר, עבודה תחת לחץ מתמשך וכדומה.

הקניית הרגלים בריאים – פעילות גופנית, טכניקות נשימה נכונות, גישה חיובית לחיים והרגלי אכילה נכונים. הרגלים אלה חשובים מאוד למניעת התפתחות של מחלות שונות ולכן חשוב לאמץ אותם באורח חיינו.

אימוץ עקרונות חדשים – שימוש בשיטות טיפול שונות כגון צום טיפולי, שיטות מגע לטיפול ולשמירה על בריאות תקינה, בחירת מזון מתאים ועוד, יכולות לשפר את הוויטאליות שלנו ולעזור לנו לשמור על בריאות תקינה.
הכוח המרפא של הטבע

הכוח המרפא של הטבע, Vis Medicatrix Naturae, הוא מונח שהיה שגור בפי הרופאים הקדמונים ומהווה את אבן היסוד של העיסוק ברפואה טבעית – אז והיום. במילים אחרות, זוהי האמונה העמוקה ביכולתו של הגוף לרפא את עצמו.

לפי אמונה זאת קיים רק כוח מרפא אחד וזהו הטבע עצמו. כלומר, מדובר בכוחו הפנימי של האורגניזם להתגבר על מחלות. הדרך לעשות זאת היא, לעורר כוח זה ולהנחותו באמצעות גירוי המנגנונים הפנימיים של הריפוי הטבעי. לכן, על המטופלים והמטפלים להימנע הן ממנהגים המחלישים את הגוף והן מטיפולים אשר נוטלים על עצמם את אחד מתפקידי הגוף.

יש לזכור כי לעתים הגוף זקוק ליותר מאשר תמיכה במנגנונים הטבעיים שלו. במקרים אלה תפקידו של הנטורופת הוא להשתמש בידע הרחב שיש לו, על מנת לבחור בגישה הפחות פולשנית – כזו שתהיה בעלת ההשפעה התרפויטית-טיפולית הרצויה.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “נטורופתיה – כוח הריפוי העצמי של הגוף”