אורי מליניאק

בספר שיריו הראשון, 'על שפת הסימנים', מעמיד מליניאק נוף רגשי מגוון, הנפרש לרוחב התודעה באטיות ובתהודה רבה. בדומה לשיריהם של פוגל, טראקל ושאר משוררי האקספרסיוניזם, במרבית שיריו של מליניאק אין התרחשות סיטואטיבית, אין "עלילה" נורמטיבית, אלא התרכזות אטית בחוויה עצמה... להמשך