מתוך כלכליסט טכנולוגי 01.04.2012: החנות הדיגיטלית של ספרי הפנטזיה פונה ישירות לקהל בצעד שצריך להדאיג את ענקיות הספרים הווירטואליות. עומר כביר
15 שנים אחרי פרסום הספר הראשון בסדרה, וכמעט חמש שנים אחרי פרסום הספר האחרון, סדרת ספרי "הארי פוטר" מגיעה רשמית גם לעולם הדיגיטלי.
בעבור הקוראים הוותיקים, מדובר בצעד מבורך שיאפשר להם להמשיך וליהנות מהספרים האהובים עליהם גם על גבי טאבלטים וקוראים דיגיטליים; הקוראים הצעירים יותר ישמחו לגלות את הספרים הנערצים בפורמט שיותר קרוב לעולמם, אך שומר במלואו על החוויה המקורית. אך גורם אחד יפסיד מהארי הדיגיטלי: חנויות הספרים הווירטואליות, ובראשן הקינדל של אמזון, האייבוקסטור של אפל וה־Nook של בארנס&נובל.
בצעד תקדימי החליטה מחברת הסדרה, ג'יי.קיי רולינג, כי מכירת הספרים הדיגיטליים תתבצע לא דרך החנויות עצמן, אלא בחנות מיוחדת שהוקמה באתר ייעודי (shop.pottermore.com) הנמצא בבעלות רולינג — בלי מתווכים, ישירות מהסופרת לצרכן. זאת, תוך שיתוף פעולה עם מרבית החנויות הגדולות, שמפנות אל רכישת הספרים מפוטרמור ותומכות בסנכרון והורדה אוטומטית כאילו הספרים נקנו אצלם. זאת, מבלי לקבל נתח משמעותי (או נתח כלשהו) ממכירות הספרים.
איך הצליחה רולינג לכופף כך את חברות הענק? המותג הארי פוטר מספיק חזק כדי למשוך קונים ישירות אליו, ולרולינג אין למעשה סיבה להעביר חלק ניכר מהכנסותיה לגורמים שלשירותיהם היא אינה זקוקה. אמנם גם לפני עידן הספרים הדיגיטליים היה הארי פוטר מותג חזק מספיק, אבל אז היה צורך בשירותים הלוגיסטיים שיכלו האתרים הגדולים לספק. עם המעבר לספרים דיגיטליים, איבדו ענקיות המכירה גם את הייעוד הזה.
החנויות מצדן לא יכולות להרשות לעצמן לוותר על שיתוף הפעולה עם רולינג. אחרי הכל, אם אי אפשר לקרוא את הארי פוטר בקינדל של אמזון, המכשירים המתחרים ייראו פתאום מפתים הרבה יותר לצרכן המתלבט. אבל התקדים שיצרה רולינג עלול לעלות לחנויות הספרים הדיגיטליים הרבה יותר כסף.
הארי פוטר הוא לא המותג הגדול היחיד בעולם התכנים הדיגיטליים. סדרות פופולריות כמו "שיר של אש ושל קרח", סופרים מצליחים כמו סטיבן קינג, סרטים שוברי קופות כמו "אוואטר" — כולם מותגים שאין להם צורך במתווכים כדי למכור את הסחורה הדיגיטלית שלהם להמונים, בין אם מדובר בספרים או בסרטים.
לגורמים אלו אין שום מניעה לעשות מעשה רולינג ולפתוח אתר המוקדש למכירת התוצרת הדיגיטלית שלהם ישירות לצרכן. לא כולם יכולים לעשות את זה לגמרי לבד (מכירת סרטים דיגיטליים תתבצע, מן הסתם, רק בשיתוף עם אולפן הסרטים), אבל אין כל מניעה שמותגים גדולים לא יצליחו בפנייה ישירה לקהל.
אם המודל של רולינג יתפוס תאוצה, ייתכן שנראה יותר ויותר מותגי תוכן מצליחים שמחליטים להגדיל את מתח הרווחים ולמכור ישירות לצרכן. ובמקרה כזה, עלולות החנויות הגדולות לסבול מפגיעה משמעותית בהכנסותיהן. עם כל הדיבורים על הזנב הארוך, עיקר ההכנסות בעולם התכנים הדיגיטליים עדיין מגיע מהחבר'ה הגדולים.
