"אדם קמל על ספסל ציבורי" הוא לקט סיפורים אמיתיים שמעולם לא התרחשו.
זהו סיפורה של התהוות הצבעים בעולם.
הרי כל בר דעת יסכים לטענה שהעולם מורכב מקשת צבעים רחבה ומאינספור גוונים.
לא אני.
אני סבור שהעולם נברא בשחור ולבן.
קטגוריות: מבצעי החודש, המלצת הצוות, סיפורת עברית, שירה ומחזות
הספר זמין לקריאה במכשירים:
27.00 ₪
"אדם קמל על ספסל ציבורי" הוא לקט סיפורים אמיתיים שמעולם לא התרחשו. זהו סיפורה של התהוות הצבעים בעולם. הרי כל […]
היפיפיה הנרדמת
בכל רגע זה יקרה.
אני עולה לעליית הגג. צעד אחר צעד. מבינה שאלו הרגעים האחרונים. שלווה מוזרה מציפה אותי. תחושת חוסר שליטה. אני מרגישה כיצד החיים נשאבים בתנועה איטית ממני והלאה. המוח מתרוקן ממחשבות. ריק מוחלט.
ואז הדלת נפתחת. אני מבחינה בזקנה עם החוט והמחט. יודעת שהדקירה תגיע מיד. מדמיינת כיצד הדם יפרוץ בזרם חמים. מצליחה לחוות את טעמו המלוח על שפתותי.
כאב חד מפלח את עצמותי. הוא קורע לגזרים את בועת השלווה שעטפה אותי לפני רגע. עיני נעצמות. אני מתנשמת בכבדות. עוד מעט ארדם. אך לא אקום יותר. לא במאה השנים הקרובות.
זהו סיפור חיי. הוא התחיל בתקוה לייצר שינוי ולהשאיר מורשת, ונמשך אל תוך שינה עמוקה.
הוסיפו תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
נואית קדוש – :
בחרת נושא קליל לכאורה של סיפורי ילדים באדפטציה בוגרת, אבל הכתיבה שלך תמיד טומנת תחכום ורבדים סמויים שדורשים מעוף מחשבתי.
יש משפט של יונתן ברג שמזכיר לי את הסגנון שלך: 'הקשבה היא רכינה אל הבלתי נאמר', ואתה אומר הרבה יותר ממה שבפועל נכתב. לכן הטקסטים שלך דורשים מעבר לעיון קליל. צריך 'להקשיב' לטון הסמוי ולמהלך המחשבתי שלך כדי להבין את מה שלא נאמר.
דפנה – :
אני חוששת שהמילה "נהניתי" לא תתאים כדי לתאר מה הרגשתי כשקראתי את "אדם קמל על ספסל ציבורי".
קטעי הסאטירה פשוט הכאיבו לי, ובמקרה הטוב היה בי צחוק קטן ומריר.
כך גם השירים,אם כי באופן אחר,אולי מפני ששמתי לב לא רק לתכנים אלא גם לצורה בה בחרת להביא אותם.
כך או כך,איש חביב שכמוך, דע לך שמטרותיך כנראה מושגות : דגדוג קל,דגדוג חריף,דמעה לפעמים ובדרך כלל פשוט צער על שאלה הם פני הדברים במקום בו שנינו חיים.