היום אנו קונים מים מינרליים בבקבוקים. ומה יהיה מחר? נקנה בקבוק אוויר בשקל? מה נעשה כשייגמרו המקומות אליהם אפשר עדיין […]
הקדמה
זה לא ספר על ההתחממות הגלובלית – האם היא אכן קיימת או לא; או על החור באוזון – האם הוא מתרחב או מצטמצם; הספר עוסק בנו, בבני האדם, ובבית בו אנו גרים – כדור הארץ, ואיך אנו מטפלים בבית שלנו.
אנו חיים היום בתקופה לא פשוטה:
תקופה של הרבה בעיות אקלימיות: מזג אוויר לא יציב, שיטפונות ומפולות בוץ, בצורת ומידבור, הוריקנים ומונסונים בעוצמות שלא ידענו בעבר, רעידות אדמה וצונאמים; וזו גם תקופה של הרבה בעיות חברתיות: מלחמות – גלובליות (כמו טרור), ומקומיות (בתוך מדינות ובאזורים מוגבלים); רעב, בצד כלכלה קפיטליסטית גלובלית, שיש לגביה סימני שאלה גדולים כל אימת שהבורסות מתנדנדות ובועות מתפוצצות… במשפט אחד – אנו חיים היום, יותר מתמיד, תחת סימן שאלה גדול באשר להמשך דרכנו: יש משבר, הוא אקולוגי וחברתי גם יחד, ושניהם מאיימים על הקיום שלנו, ההישרדות שלנו. אנו כעת במלחמה, שונה מכל אלו שהכרנו. כאן לא יעזרו כל הכלים המוכרים שבנינו לנו, כמו רציונליות, מדע, טכנולוגיה, ממון. עלינו למצוא כלים אחרים, שונים, חדשים. הכלי החשוב ביותר, כפי שנראה, הוא שינוי האופן בו אנחנו תופסים את עצמנו ואת הטבע, וכתוצאה מכך, שינוי המערכת המוסרית־ערכית שלנו.
אנו תופסים את עצמנו כיצורים נבונים, חושבים (הומו סאפיינס) וכנזר הבריאה (נעלים על הטבע ועל בעלי־החיים האחרים), ומוסריים, או לפחות בעלי יכולת למוסר. ואת המוסר אנחנו מזהים עם ערכיות, שהיא אמת־מידה פנימית נעלה. אך – האומנם אדם נבון ומוסרי מוצץ את לשד הסביבה ומכחיד מינים וזנים של בעלי־חיים אחרים וצמחייה בלי לחשוב על המחר? האומנם אדם מוסרי־ערכי עוקר מאדמתם־ביתם אנשים ובעלי־חיים בחסות הכותרת "פיתוח וקידמה"? האמנם פיתוח וקידמה פירושם עוד גורד־שחקים, עוד רכב מהיר, עוד טכנולוגיה זוללת אנרגיה מזהמת ומתכלה? האמנם שפע פירושו עוד ועוד כסף ואספקת מוצרים וצריכתם ללא גבול – רק למעט אוכלוסיות, ולכל האחרים מחסור ורעב?
הספר הזה מנסה להשיב על השאלות הללו: מהי המשמעות של פיתוח וקידמה ושפע, מה פירוש להיות בר־קיימא, ולתת מענה לסוגיות הערכיות והמוסריות העולות מהאינטראקציה שלנו עם עצמנו ועם הכדור בו אנו חיים, כמו: ערכי אדם וחברה, כלכלה, מקומנו בטבע, יחסנו לטבע ולבעלי־חיים אחרים, והאחריות שלנו לא רק לילדינו ולנכדינו ולבני־בניהם, אלא לכל החיים על פני הכדור הזה.
האחריות לעתיד איננה אמירה ערטילאית בעלמא, המכוונת לאיזה אופק רחוק. מה שאנו מכנים "הדורות הבאים" הינו מאוד מוחשי כאשר אנו מתבוננים במשפחה הפרטית שלנו: בילדים ובנכדים.
כשאני מתבוננת בעמליה שלנו, שנולדה עם תחילת כתיבת הספר בספטמבר 2009, עושה את צעדיה הראשונים בעולם הזה, האושר הצרוף מועב לא אחת על ידי דאגה וכעס על המתחולל בכפר הגלובלי שלנו: פער חברתי וכלכלי הולך ומעמיק בחסות "קדושת השוק החופשי"; עוד פירסום על מין שנכחד; עוד עליה ברמות זיהום האוויר עקב שימוש מוגבר בדלק מאובנים וכריתת יערות; עוד ועידת אקלים בינלאומית שהסתיימה בלא־כלום, כי מהם עוד עליה בזיהום האוויר או עוד אסון אקולוגי באוקיינוס עקב דליפת נפט ממכלית לעומת עוד רווחים שניתן לגרוף מעוד קידוח נפט או גז?
אני מקווה שהספר הזה, שמוקדש לכל בעלי־החיים: הולכי על שתיים ועל ארבע, בעלי הכנף והסנפירים, וגם ליערות ולפרחים ולכל הדברים החיים, יתרום במשהו לשינוי באורח חיינו כדי להבטיח לילדים של כולם כפר גלובלי שמתנהל בדרך מוסרית־ערכית על פניו של כדור בריא.
אני חבה תודות לסטודנטים שלי בקורס "אדם וכדור הארץ: מבוא לאתיקה סביבתית" במרכז הבינתחומי הרצליה.
למשפחתי ולחברי שקראו והעירו: שמעון וייס, חיים בלפר, רותי באום, יעל צחורי, גיא מיכאליס.
תודה מיוחדת ועמוקה שמורה לעדנה שבתאי, שעזרה לערוך את הספר.
הערותיהם והארותיהם עזרו לי מאוד. עם זאת, העמדות המוצגות בספר זה הן שלי ועל אחריותי בלבד.
תל אביב, דצמבר 2011
אין עדיין תגובות