מדוע אלוהים מרשה כל זאת?

האם קיים צדק מוחלט?

מה הסיבה לכל כך הרבה סבל בעולם?

מדוע זה קרה דווקא לי?

ד"ר שטיינפך עוסק לעומק בשאלות אלו ובמיוחד בנושא – מדוע, לכאורה, מרשה אלוהים כל זאת.

בהסבריו הוא יוצר פסיפס שלם המשלב בין ממצאי המדע, ההתבוננות בטבע, המסרים הדתיים והחוכמה העממית, ומאפשר לקורא לרכוש הבנה שלמה בנוגע לנקודות הבאות:

– מדוע קשה לנו להכיר בצדק כאשר יש סבל?

– האם אנחנו חיים רק פעם אחת?

– לפי מה שזרענו כך נקצור: החוק האוניברסלי של סיבה ותוצאה.

– מי מחליט מה יהיה הגורל שלי: אלוהים או אני עצמי?

– חופש הבחירה של האדם והאחריות הכרוכה בו.

– האם התפיסה שלנו את אלוהים כרחמן וסולח לכל היא נכונה?

– המפתח להבנת הגורל מנקודת מבט דתית ומדעית.

"מדוע מרשה אלוהים כל זאת" הוא ספר שפותח את הדלת להבנה עמוקה בנוגע לקיום שלנו, ומזמין את הקורא לטוות עבור עצמו את הגורל שהוא חפץ בו.

ד"ר ריצ'רד שטיינפך (1992-1917, וינה, אוסטריה) היה עורך דין במשך ארבעים שנה. במהלך עיסוקו התבונן רבות באופי האדם וטיפל בשאלות רבות שנגעו לחיים. בין השנים 1979 ו-1991 נשא מאות הרצאות בכל הארצות דוברות הגרמנית. התגובה האוהדת מאוד של הקהל שלו שכנעה אותו לפרסם את ההרצאות בצורת ספר.

ספרים נוספים של ד"ר שטיינפך שהוצאו בהוצאת Stiftung Gralsbotschaft:

"לא נולדנו במקרה"

"מדוע אנחנו חיים אחרי המוות?"

מקט: 4-1366-4

מסת"ב: 978-965-565-173-7

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

אהבתו של אלוהים

בהכירי את היצירה "באור האמת", הזדעזעתי מאוד כאשר נציג ידוע מאוד של קהילה דתית גדולה באוסטריה, שנשאל על ידי עיתונאי – מה יש לו לומר על אסונות הרעב, על מעשי הטבח ועל סבלם של הפליטים, ענה כך: "כאן אני מפקפק לפעמים בצדק של אלוהים."

ובכן, כאשר אפילו אלה שצריכים להעניק לנו בהירות ותקווה סובלים בגלל ספקות שמציקים להם, כאשר גם הם עומדים אובדי עצות בפני אירועי הימים האלה, הרי שבאמת משהו השתבש. לכן, או שניתנה לנו תמונה שגויה של אלוהים, שצדק ואהבה זרים לו; או שהבנתנו את המושגים האלה אינה נכונה.

ואכן התפיסה שלנו את המושגים האלה היא השגויה, משום שמה יודעים אנו על צדק, מה יודעים אנחנו על אהבה? האם לא צריכים מושגים אלה להתעלות מעבר לכל ספק, אם אנחנו רוצים להשתמש בהם כקנה מידה?

צדק בעינינו הוא כשהטוב זוכה לגמול והרע נענש. אבל אנחנו מבקשים שהקשר הזה שבין סיבה ומסובב יהיה ברור לנו. במקום בו חסר קשר זה, האירוע נראה כבלתי־צודק.

ומה באשר לתפיסה שלנו את האהבה? אהבה – בתנאי שהיא נקייה מאנוכיות – משמעותה עבורנו לעשות טוב לאחר. אבל גם כאן עולה השאלה, מהו באמת הטוב? בנושא זה חלוקות מאוד הדעות.

שני משפטים מתוך היצירה, שהוזכרה למעלה, מציגים את המושגים האלה באור חדש:

"אהבתו של אלוהים טומנת בחובה רק מה שמועיל לרוחו של האדם, אבל לא מה שמשמח אותו ונראה לו מהנה בחיים הארציים. אהבה זו מרחיקה לכת אל מעבר לכך, משום שהיא מושלת בקיום כולו." (הרצאה, "מה מרחיק היום כל כך הרבה אנשים מהאור?")

שימו לב: ראשית מדובר כאן על רוח האדם. אבל מה ידוע לנו, בכלל, על הרוח? מה ידוע על מה שמועיל לרוח זו ועל שלמות הקיום שלנו? האם הדברים ברורים לכם? אם אתם עונים בשלילה ובחוסר ביטחון על שאלה זו, הרי שכאן נמצא השורש לחוסר ההבנה שלנו ולתפיסה המוטעית שלנו את אלוהים.

עבור רבים הרוח היא עדיין משהו מאוד מעורפל; יש שמבלבלים בינה לבין היכולת האינטלקטואלית שלנו, יש שאפילו מפקפקים בקיומה. אולם דווקא הרוח היא ה"אני" האמתי של כל אדם, הדבר היחיד שחי בתוכנו, והגוף הארצי הוא רק מעטה לרוח זו. מעטה זה מותאם לטבע של עולם זה, והוא מאפשר לרוח לחיות ולפעול כאן. למעשה, כל מה שמתרחש בחיים שלנו כאן משפיע על רוח זו, זורם ממנה ומתייחס אליה.