דברים שבדרך

"בא לי שתהייה פה

אני רוצה לשלוח לך הודעה

שתבוא לחבק אותי

שתהיה פה עכשיו אתי במרפסת

שתשב ותנגן לי בגיטרה.

לכתוב לך שאני מתגעגעת אליך

אני רוצה לטבוע בקסם שלך.

בא לי שתבוא, שפשוט תהיה פה אתי הלילה

ושבבוקר נפתור את הכול.

בא לי שתהיה פה.

אבל האגו הזה

הוא לא נותן לי…"

יסמין רמון, ירושלמית בלב, דרומית בנשמה.

מכורה למילה הכתובה. נושמת את המילים מאז ומתמיד. "דברים שבדרך" הוא ספרה הראשון.

מקט: 4-800-550034

ילד השדה

מאז שהוא זוכר את עצמו הוא אהב את הים, את הגלים, לשבת על החול ולהסתכל על הים הגדול והכחול. מאז הוא זוכר את עצמו הוא היה בחור של חופש, של גיטרה ושל רגליים יחפות. כשהפך לגבר הוא היה הולך לים עם בקבוק בירה ועם גיטרה ולפעמים צירף בחורה לחגיגה. מאז שהוא זוכר את עצמו הוא תכנן את הטיול הגדול, טיול חופשי מדאגות, טיול של בחינת גבולות. טיול למקום רחוק מכל מה שהוא מכיר. הטיול הזה היה מורכב מיעד כללי, מחלומות ומסיפורים. הטיול מעולם לא תוכנן יותר מדי, כי אז הוא כבר לא היה טיול חופשי. הידיעה הפנימית שהוא ייצא לטיול הזה נתנה לו את הדרייב בצבא, כשנשבר לו הלב וגם כשסתם היה לו קשה.

הטיול הזה, שתכנן זה זמן רב, סוף סוף יצא לפועל. השבועות עברו לו במהירות, וכעת הוא מתקשה לעכל שעוד שנייה הוא לא יהיה פה, למרות הכרטיסים שנקנו. הוא אפילו הזמין חדר במלון ללילה הראשון, התחסן בכל החיסונים המומלצים, קנה מוצ'ילה והתחיל לארוז.

וכמו שהוא אוהב את החופש הוא פוחד ממנו פחד מוות, הוא שונא פרידות ושינויים. בתוך תוכו הוא אוהב שגרה. הוא אוהב שהכול פשוט וקרוב. כשהשתחרר מהצבא מצא מקום שהיה עבורו החופש, אך טמן בתוכו יציבות, ועכשיו, עשרה חודשים אחרי, הוא טס.

חלק ממטרות הטיול שלו הן למצוא את השלווה הפנימית שהרגיש שאיבד, ולפעמים הוא חושב שמעולם לא הייתה לו.

אני שמחה שהוא טס, ואני בטוחה שהטיול שלו יהיה מדהים. הוא טס כי זה החלום שלו, ובשבילו להיות שם זו הגשמת חלום, וחלומות נועדו כדי שנגשים אותם. חלומות נועדו למלא אותנו בדלק כדי להתקדם ולכבוש את היעד הבא ולפנות מקום לחלומות חדשים. הוא טס כדי לגלות את העולם וגם את עצמו, לגלות מי הוא ומה הוא רוצה להיות. הוא טס מפה כי הוא חייב לעצמו טיול כזה, טיול שייזכר, טיול לספר עליו בעיניים מלאות בגעגוע.

אני עומדת לידו, לא קרוב במיוחד, משתדלת לא להוציא אותו מריכוז. אני מסתכלת עליו אורז, אני מסתכלת בחלומות שלו שמתחבאים בכיסים של הג'ינס, בתקוות שמטפסות לתוך התיק שלו, אני תוהה כמה מהן הוא מתכוון לקחת אתו ולכמה מהן הוא עוד לא מודע. אני חושבת על המילים ששרבטתי לו לפני קצת יותר מחודש.

אני חושבת על כמה הוא הצליח להאיר אותי בחודשים האחרונים, כמה טוב הוא עשה לי, גם כשרוב הזמן היינו בערים שונות ולפעמים אפילו הרגשתי כאילו הוא בא אליי מחיים אחרים. אני חושבת על כל המילים שכתבנו בינינו בחודשים האחרונים.

נשאר לי רק לאחל לו ליהנות, לחוות, להעז, לכתוב, לנגן, לאהוב ולא לפחד ולפרוש כנפיים.

שייצא לשלום ושיחזור בשלום.

*