⋅ מדוע יש לשים כריש בחדר המורים? ⋅ מה הקשר בין חינוך לתעופה? ⋅ מה בין הוראה טובה לאוטו גלידה? […]
מבוא
הוראה היא אחד המקצועות המורכבים והמאתגרים שאני מכיר. בידיו של המורה מופקד אוצר יקר — חלק הארי של תקופת ילדותו של אדם.
מטרת המורה היא לכונן בתלמיד יכולות שיכשירו אותו לחייו הבוגרים. רגע של הצלחה באתגר הזה יכול להצית בילד אש של עניין ושמחה כלפי תגליות חדשות. רגע של כישלון עלול לכבותה. זוהי אחריות עצומה, כיוון שכל יום שעובר לא ישוב לעולם. כדי שמורים יצליחו לטעת בילדים אהבה ושמחה כלפי נושאי הלימוד, ולא פחות חשוב — כלפי מי שהם, עליהם לפתח אהבה ושמחה בעצמם תוך רכישת יכולות ותובנות משוכללות. תחום התוכן הוא רק הבסיס — ויש אומרים המדיום — שבעזרתו המורה הוא גם מורה לדרך. על מנת להצליח במשימתו צריך המורה לא רק להכין שיעור מוצלח, אלא גם לבוא מוכן היטב בעצמו למפגש עם תלמידיו — וכך הוא הופך לא רק למורה, אלא גם לתלמיד המחדש בכל יום.
“בחברה המבוססת על היגיון בלבד, הטובים שבינינו היו שואפים להיות מורים, השאר היו מתפשרים על מקצועות אחרים.” אמירה זו אינה פרי הגיגיו של איש חינוך, אלא תובנה בסיסית שחולק איתנו התעשיין האמריקאי לי איאקוקה, המנכ”ל האגדי לשעבר של חברת פורד, נשיא קרייזלר ומושיעהּ המיתולוגי מפשיטת רגל. קול ההיגיון הבוקע מפיו של אדם היושב לבטח בפנתיאון אגדות הניהול הוא צלול ובהיר כל כך, שאפשר לדמיין את ענבל הפעמון שלו מפיץ את הבשורה ומזמין בדנדוניו את הטובים שבינינו — בבנינו ובנותינו — להצטרף לשורות ההוראה. ואולם מבט מפוכח על מצב ההוראה מעיר אותנו מהאשליה המתוקה הזאת ומעיד על סדרי עדיפויות שונים של חברה, שלעתים נדמה כי נטשה את צו ההיגיון והתוותה בדמות המורה שריטות וחבלות, בהן צלקות המתקשות להגליד. דמותו של המורה היום הרי חבוטה כל כך, עד כי נשתכחה מהותה לגמרי. המורה כבר מזמן אינו זה שמראה את הדרך, אלא זה שסימני הדרך נראים בו. ישנם מורים הקמים מדי בוקר ובראשם טרדה אחת בלבד — כיצד אשרוד את היום?
זה לא חייב להיות כך. האדם עושה את המקצוע ולא להפך. אפשר וצריך לאמץ גישה חדשה כלפי מקצוע ההוראה. מקור המילה הוראה בשורש יר”ה — ביכולת לכוון את קשת המורה, את קשתכם שלכם, לכל כיוון שרק תחפצו, לירות ולפגוע במטרות הרבות שברצונכם להשיג. מדף הספרים, זה האמריקאי בעיקר, עמוס ספרי הדרכה המנסים, כל אחד בדרכו, לפתח נוסחה להצלחה. מרבית “סיפורי ההצלחה” הניצבים על מדף זה נכתבו עבור מנהלים, ומטרתם לגולל את סיפור ההצלחה על ידי הצגת החזון החדש שהוביל לה. מטרה נוספת הנרקמת בראשו של הקורא היא הולדת ה־ת־ק־ו־ו־ה שאם נשקיע, אם נשנה את הרגלינו ונאמץ את התפיסות והכלים החדשים (חזון, מצוינות, חדשנות, יצירתיות…), אזי נהפוך למנהלים ולארגונים מוצלחים ומצליחים יותר. בניגוד לספרים האמורים לעיל, שמכוונים מלכתחילה אל אנשי הניהול, ספר זה נכתב עבור כל מורה המחפש חיי יצירה עשירים, והנו מעין ספר הדרכה לבנייה של מסלול עצמאי לפיתוח הדמות האישיותית והניהולית של המורה.
השיעורים בספר מבקשים להעמיד את המורה במקומו הראוי והמכובד כמחנך, כמנהל שיעור וכמנהל כיתה. בספר תמצאו סיפורים ודוגמאות מעולמות מקבילים ומתחומים מגוונים, על מנת שהמורה־הקורא יצליח לבנות מסלול עצמאי אישי לפיתוח היצירתיות שלו. התוצאה הנרקחת בספר שואפת להחזיר למורה את המעמד המכובד ואף הנערץ שזוהרו הועם עם השנים, מעמד של מנהל ואמן המתייחס אל השיעור כמתווה יצירתי של מעשה אמנות.
לכל אחד מאיתנו ישנו המורה שהאיר לו את הדרך, ושהשפעתו המהדהדת מלווה אותו בכל צעד בחייו. זהו צו ההיגיון — שנרצה במורים כאלה עבור ילדינו, ויתרה מזו — שנרצה להיות מורים כאלה בעצמנו. וכמו בחיים עצמם כך גם בהוראה — דרכו של המורה זרועה עליות ומורדות, הצלחות וטעויות. ספר זה מנסה להאיר את ההצלחות לצד הטעויות ולעבדן לחומר שממנו נבנה מורה מעולה.
במהלך הקריאה בספר זה נתחקה אחר תפקיד המורה אגב השוואה למקצועות מרתקים ומסעירים אחרים, שגם הם דורשים יכולות ניהוליות כשל מנהל הכיתה — החל מתפקיד הקברניט בתא הטייס של מטוס ג’מבו ענק, דרך קַשת הזֶן הלומד שוב ושוב את אותה תנועה נכונה מן המאסטר היפני הזקן, וכלה בסיפורם של פורצי דרך, מנהיגים, מפקדים, מנהלים בכירים ואנשי מקצוע. הספר מאפשר למי שהוראה מעניינת אותו, להסתכל בעיניים חדשות על היום הבא שלו מול הכיתה ולייצר יום שונה וטוב מקודמו. כך, בדומה לטייס הג’מבו, לא רק להימנע מתקלות ומשיבושים, אלא גם להמריא למקומות חדשים שטרם דרך בהם.
אילו דברים על המורה לדעת ולהכיר כדי להכין את עצמו ליום פורה, שבסופו הוא ותלמידיו יצאו בתחושת שמחה וציפייה ליום הבא?
כיצד תדעו כי מצאתם את ייעודכם במקצוע ההוראה?
כיצד תפתחו מומחיות ומיומנות במקצוע ההוראה, שיובילו אתכם להיכנס לכיתה מדי יום בלהט ולחוש את תחושת ה”זרימה” ההרמונית המיוחלת?
כיצד תיכנסו לכיתה בביטחון ותִצרו את האווירה הלימודית שאתם מעוניינים בה?
כיצד תבנו עם תלמידיכם מערכת יחסים מיטבית הבנויה על אמון והערכה, כמו גם על ציפייה ודרישה?
כיצד תשיגו את המטרות שהצבתם לעצמכם מתוך מיקוד והקפדה על כל פרט ופרט, המרכיבים הצגה מושלמת?
כיצד תימנעו מצלילים צורמניים בהוראה שלכם ותטפחו את המוניטין שלכם כמורים מעולים?
כיצד תבנו שיעור מעולה, כזה שיותיר חותם, ירגש ויעורר השראה גם זמן רב לאחר סיומו?
התשובות לשאלות אלה מצויות בין דפיו של הספר שלפניכם. אני מאחל לכם כי בתום הקריאה תהיו מורים טובים יותר ותסיימו את יום הלימודים רעננים ושלווים יותר ומסופקים הרבה יותר. או אז אדע שמלאכתי נשאה את הפרי שלשמו נכתב ספר זה.
ליאור
במערכת החינוך הישראלית שמור לנשים מקום של כבוד. הן מהוות את “רוב המניין” וככל הנראה גם את “רוב הבניין”. יחד עם זאת, מטעמי נוחות הכתיבה, הספר נכתב בלשון זכר, אך הוא מופנה למורים ומורות כאחד.
לעתים שיניתי שמות, מקומות ועובדות קלות על מנת לשמור על פרטיות האנשים המוזכרים בספר.
אין עדיין תגובות