החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

האיש הזקן: פרידה

מאת:
הוצאה: | 2018 | 118 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

29.00

רכשו ספר זה:

"אני לא מוכן לישון במיטה עם אישה זרה. מה יגידו עלי? מה יגידו על האישה?"
עד חצות נשארו ברחוב. האיש הזקן עקשן. נדמה שרק מתוך עייפות התרצה לבסוף והסכים לעלות הביתה.
כל הלילה ישן על הכורסה בסלון, שומר אמונים לאשתו, הישנה בחדר הסמוך.

בת מלווה את אביה בחודשי חייו האחרונים. היא מתבוננת בתודעתו המתערפלת ומבקשת לשמר את אישיותו, שכמו נמוגה מול עיניה. ככל שהוא שוכח, היא נזכרת; ככל שהוא מתרחק ומתכנס בתוך עולמו, היא חשה בקרבה חדשה הקמה ביניהם; ככל שאחיזתו בחיים נחלשת, משמעותם הולכת ונגלית לפניה.
באמצעות קרעי זיכרונות ורגעי יום יום טרגיים־קומיים, פיוטיים בדרכם האגבית, נגה אלבלך מרכיבה דיוקן אב עשיר וחי, דיוקן של אדם אמיץ וצנוע, אצילי בדרכו שלו. חייו, מותו, שופכים אור נוסף על חייה שלה ומעוררים בה תובנות הנוגעות לכל.
האיש הזקן הוא סיפור רווי אהבה, מרגש מאין כמותו, על אדם אחד, ובה בעת על כל אדם, על כל הורה, על כל בת או בן, על כל משפחה. נדמה שאין מי שלא ימצא בו את עצמו.
ארז שוייצר

נגה אלבלך, ילידת 1971, היא סופרת ועורכת. האיש הזקן הוא ספרה הרביעי למבוגרים.

מקט: 4-31-6548
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
"אני לא מוכן לישון במיטה עם אישה זרה. מה יגידו עלי? מה יגידו על האישה?" עד חצות נשארו ברחוב. האיש […]

כשנשאל האיש הזקן במבחן הזיכרון מיני־מנטל היכן הוא גר, הוא לא ידע מה לענות. כשנשאל איזה יום היום, לא ידע מה לענות. גם את השנה לא זכר, וכשהתבקש לציין את גילו נקב במספר לא מדויק. סטייה של שלושים שנה. בתו של האיש הזקן ישבה לצדו ורק אז הבינה את המצב לאשורו; רק אז, כמו שאומרים, נפל לה האסימון. מה תלוי פה על הקיר? הצביעה הבוחנת הצעירה על הקיר. האיש הזקן הסתכל על שעון הקיר שעל הקיר ולא זכר איך קוראים לו. תן לי בבקשה ארבע מילים שמתחילות באות בי"ת, קראה הבוחנת הצעירה מתוך הדף. באות בי"ת? שאל האיש הזקן בשקט. כן, אמרה הבוחנת הצעירה, ונתנה כדוגמה את המילה בלון. היא לא יכלה לדעת שהאיש הזקן חיבר פעם מילון ושעד לא מזמן עוד אסף מילים, היה כותב אותן על דפים לבנים שהתגבהו בערימות אינסופיות. האיש הזקן חשב זמן ממושך וניסה למצוא מילה שמתחילה באות בי"ת. בתו ישבה לצדו וחשבה: בטון, בלוט, ברז, בריכה. אבל האיש הזקן שתק. ככל שנמשכה שתיקתו, כך הוא התכווץ. הוא לא זכר את העובדות. הוא שכח את המילים. אבל מצבים הוא מבין בדיוק כמו פעם, ורגשות עולים בו בדיוק כמו פעם, והכבוד שלו חשוב בדיוק כמו פעם, אולי עכשיו אפילו יותר. ולכן הוא זקף את הגב והרים את היד. את, אמר לבוחנת הצעירה שמולו והצביע על הקלסר שהחזיקה על ברכיה, את תכתבי בבקשה בטופס שלך שבמלחמת השחרור אני לחמתי עם רבין!

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “האיש הזקן: פרידה”