עם מות האורגזמה הנשית

הכל מתחיל מתגלית מדעית, שתחילה אינה זוכה אלא לאזכור שולי בעיתונים: יום אחד מגלה מדען לא ידוע-שם כי נשים אינן יכולות לחוות הנאה אורגזמית עקב נתק מובנה זעיר במסלול העצבי האורגזמי הנשי. האורגזמה הנשית – אחת התופעות היותר מדוברות בעשורים האחרונים, ובהחלט אחת כזאת שקיומה לא היה מוטל כלל בספק עד לאותו זמן – מתגלה כפיקציה; כזיוף.

התגלית המפתיעה משבשת באופן חמור את מרקם היחסים בין גברים ונשים. היא מחוללת סערה בעולם האנושי כולו – וזו אינה פוסחת גם על גיבורי הרומן: גברים ונשים אורבניים, בשנות השלושים לחייהם.

כאשר עולם הרפואה מציע פתרונות לתיקון המום המולד המגדרי הזה, נראה בתחילה כי האדם יוכל להשלים את שהחסיר הטבע – אך עם הזמן מתברר שבדומה לכל התערבות אנושית בטבע, גם זו עלולה להיות כרוכה בסיבוכים בלתי נעימים.

עם מות האורגזמה הנשית מתאר את ההחרפה במלחמת המינים בעקבות אותה תגלית; אך מעבר לכך הוא נדרש גם למתח שבין המדע האובייקטיבי לבין תחושות סובייקטיביות, ובשאלה האם ועד כמה נכון להתערב במה שיצר הטבע ולתקנו? ובאיזה מחיר?

זהו ספר הביכורים של הסופר שבחר לעטות על פניו מסכה ולפרסמו בשם בדוי.

מקט: 001-3000-094

הכל מתחיל מתגלית מדעית, שתחילה אינה זוכה אלא לאזכור שולי בעיתונים: יום אחד מגלה מדען לא ידוע-שם כי נשים אינן […]

---

פרק 1

ירון ישב בבית הקפה השכונתי ועיין בעיתון 'ידיעות אחרונות' שהביאה לו המלצרית, בעודו ממתין להזמנה שלו. הוא הביט בעמוד האחורי של החלק הראשי של העיתון. בצדו השמאלי העליון של העמוד, התנוססה תמונה של בחורה צעירה בבגד ים, ומעליה כותרת: 'הקיץ כבר כאן'.

הוא גיחך לעצמו: 'מעניין למה לא שמו תמונה של כמה זקנים בבריכת גורדון. מה, זה לא מבשר את בואו של הקיץ?'

מימין לתמונה הייתה כתבה קצרה, מוכתרת בכותרת גדולה בת שתי שורות:

'מדען בלגי:

נשים אינן גומרות'.

ירון טילטל את ראשו בזלזול. העיתון הרגיז אותו. הצעקנות, הצהבהבות שזעקה מכל פינה. הכותרות הפרובוקטיביות. 'פלא שהעם הזה נראה ככה, אם זה מה שהוא קורא', חשב בזעם. 'עם טיפש ורכלן. תן לו כותרות גדולות מלאות בולשיט והוא יאכל את זה, ילקק את השפתיים – ועוד יבקש תוספת. אין מה לעשות'.

מתוסכל הגה בעיתון 'הארץ' אותו נהג לקנות רק בסופי שבוע, ולקרוא במהלך השבוע שלאחר מכן. איזו איכות. איזו ענייניות. איזה עומק. כמה מרגיז שכה מעטים קוראים אותו, לעומת ההמונים שקוראים את שני היומונים הגדולים. התחושה המוכרת – ותהא אמיתית או מדומה – של היות חלק ממיעוט איכותי הנבלע בהמון חסר דעת, השתלטה עליו.

'טוסט גבינה צהובה רגיל והפוך גדול?' קולה של המלצרית השתרבב לתוך מחשבותיו.

'כן, תודה'. הוא הרים את ראשו וחייך אליה. הוא היסס מעט לפני שהראה לה את הכותרת בעיתון ושאל: 'מה את אומרת על העיתונים האלה? מדהים לא?'

מבט מוזר ניצנץ בעיניה של המלצרית. היא הנידה בראשה ואמרה: 'כן. אל תאמין לכל מה שכתוב בעיתון'. היא הניחה לפניו כוס קפה וצלחת גדולה שבה שני משולשי טוסט, שלצידם ערימה קטנה של עלים ירוקים שבינותם מנצנץ רוטב צהבהב.

'בטח שלא. נראה לי שאין שום סינון מה להכניס לעיתון ומה לא. כל זבל הולך', ניסה ירון להבהיר לה שהוא בצד שלה.

המלצרית התרחקה בחיוך מאולץ למראה, וירון חשב, שאולי נהג בחוסר טקט כשהראה לה את הכותרת הטיפשית. נשים לא אוהבות שגברים זרים מדברים איתן על סקס או על מה שקשור אליו. עם זאת, קשה להתעלם מן האבסורד שאשה צעירה, הלבושה בלבוש כה ליברלי, ושמן הסתם צברה, חרף גילה הצעיר, ניסיון מיני לא מבוטל, מקימה באופן אוטומטי חומה לנוכח כל העלאה של דבר מה הקשור לנושא הזה.

הוא בלע בתיאבון גדול את הטוסט. השעה הייתה כבר שתיים-עשרה וחצי בצהריים, וזה היה המזון הראשון שבא לפיו באותו יום.

בעודו אוכל ושותה, קרא את הכתבה, כשהוא נתון בעננה של ספק וזלזול.

'…מחקר שבוצע באוניברסיטת ליאז', מעלה את הטענה כי נשים אינן יכולות להגיע לסיפוק מיני. פרופסור ז'אן רויאר, מהמכון לנוירוביולוגיה, חקר את המסלולים החשמליים במוח הנשי, הקשורים לאורגזמה, ולטענתו, קיים במוח הנשי נתק מובנה, המונע קשר עצבי בין איברי המין ומרכז ההנאה במוח, ולכן מונע מנשים לחוות הנאה אורגזמית. המחקר פורסם בחודש מאי השנה, בכתב העת המדעי של אוניברסיטת ליאז' (ה-ULG Magazine), וכבר עורר תגובות נזעמות מצד אירגונים פמיניסטיים. מכוני מחקר באוניברסיטאות שונות ברחבי העולם מטילים ספק במהימנות ממצאיו של הפרופסור רויאר…'

ירון הפסיק בבוז את הקריאה והטיל את העיתון על הכסא הפנוי שלידו. 'העיקר, שבעיתון עושים מזה כותרת. בלי ספקות ובלי נעליים', מלמל לעצמו חרישית.

הוא סיים את ארוחתו, כשהוא חש הקלה מיידית ברעבונו. סימן למלצרית שתביא את החשבון, והחל מכין בראשו את הנאום שיישא לפני מיכל בערב – בגנות העיתונות הצהובה ובגנות בורותם של ההמונים.