הקדמה

הן מתגוררות באלסקה או במדגסקר, אוכלות אורז לבן או נסמכות על מה שהים נותן. הן צועקות בלידה או שומרות באיפוק על הקול שאולי רוצה לבקוע מתוכן. וכולן יולדות תינוקות, נצרבות באש ונשטפות בזיעתן כדי להעניק חיים.

'סודות הלידה' הוא סיפור על מסע מרתק של חניכה נשית, על ליווי קהילתי, על ריפוי ועל ידע שטמון בין השאר בעומקי התודעה, עומקים שכבר כמעט שכחנו מקיומם: אינטואיציה מפותחת, התבוננות, הקשבה וידע שעבר מהאימהות ומהסבתות.

המיילדוּת המודרנית רואה בהיריון ובלידה תהליך של הבאת תינוק לעולם; היא מתמקדת בהתעברות, בשמירה על מהלך היריון תקין ובלידת תינוק בריא. אך התפיסה של המיילדוּת השבטית מוסיפה רבדים המתייחסים גם למהותו של האדם בעולם, לאמונותיו ולתפיסותיו. בתרבויות רבות נתפסת הלידה כתהליך שיש בו גם פן רוחני. ההיבט הרוחני של הלידה עשוי לבוא לידי ביטוי בכניסה לטראנס ובמעבר לרמות תודעה שונות על ידי שימוש בחומרים משני תודעה, תיפוף קצבי, שירה או תפילה פשוטה המחפשת משען אמת ברגע שביר: 'אללה, תהיה איתי, אללה, אל תעזוב אותי,' מייללת המאמינה המוסלמית. נשים שחייהן שזורים באסונות טבע, בחום ובקור קיצוניים ובמיילדוּת החסרה את האמצעים הטכנולוגיים המערביים, נשים שלא ברור כלל אם יישארו בחיים או אם פרי בטנן ייוולד בשלום — נסמכות על כוח עליון ורואות בו חלק בלתי נפרד מחייהן.

אמונה, טקסים ומאגיה הם חלק מחיי היומיום בתרבויות שבטיות הנשענות על מסורות, וציפי מונט מבקשת להביא אותם אל חדרי הלידה המודרניים כדי לתת מענה גם לצרכים הרוחניים, הרגשיים והקהילתיים של היולדת, לחזק אותה ולאפשר לה משען משמעותי ויציב במהלך הלידה. ציפי מונט מביאה את העמדה הזאת ואת התיאורים המרתקים מ'שם״, ולא רק בוחנת את היתרונות של לידה שבטית, אלא גם נמצאת בדיאלוג מתמיד עם מה שקורה ״כאן״. ציפי משווה, לדוגמה, את שיעור התמותה הסב־לידתית בקהילות השבטיות לשיעור התמותה אצלנו שהוא מהנמוכים בעולם.

הדיון על הידע העתיק ועל יחסיו עם הרפואה המערבית הוא דיון מורכב, שכן לא ניתן להתעלם מהברכה שהרפואה הביאה איתה. עם זאת, ראוי שקולן של נשים יישמע כאשר מדובר בתהליך אישי ואינטימי, תהליך שבו אישה יוצרת חיים. הספר קורא לנו לזכור את השורשים העמוקים הטמונים במה שהטבע יוצר ממילא — פעילות של הורמונים ותהליכים פיזיולוגיים נוספים, המכוונים לתהליכי גוף ונפש מיטביים, הוא קורא לנו להישען על אמונה אישית המחזקת את הפן הרוחני, ולחזק את הכוח הטמון בידע של נשים ללדת ושל תינוקות להיוולד, תוך כדי שימוש מושכל בידע החדש.

תודה גדולה לציפי על התיעוד המרתק והחשוב.

'יהי רצון מלפניך שכשם שאני מתבוננת בתינוק שרק נולד ורואה את שלמותו, כך אמשיך ואראה אותו כל חייו.'

אמן.

גילה רונאל, קיץ 2018, יפו