זה היה קיץ חם בלב המלחמה

כָּל הַלַּיְלָה הַזֶּה אַתְּ יְשֵׁנָה

אַךְ בַּחוּץ מִתְנַהֶלֶת מִלְחָמָה גְּדוֹלָה

צְבָאוֹת נוֹגְשִׂים זֶה בַּזֶּה

נִלְחָמִים עַל כָּל פֵּרוּר אָרֶץ

כָּל הַלַּיְלָה הַזֶּה וְכִמְעַט בַּעֲלָטָה גְּמוּרָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה חָרוּצָה

בְּקַדַּחְתָּנוּת מִתְנַהֶלֶת

 

אני נרגש שהגעתי לרגע ההוצאה לאור של ספר שירה זה. דבר אחד אני יודע והוא, שכל מילה שכתבתי בו נכתבה על דעת עצמה ומבלי לבקש את רשותי להיכתב.

אני מאמין שכך, באופן של גילוי שאין בו סייג, השירה מפגינה את מלוא כוחה הפנימי.

בנצי וידר כותב שירה כבר חמש-עשרה שנה.

אחרי תהליך הבשלה ארוך, שכלל את ברירת המיטב שנתקבץ אצלו במרוצת השנים האחרונות, הוא מוציא לאור את ספר השירה השלישי שלו. ספריו הקודמים: "והם התארכו זה לקראת זו" (2012), "וכשפגש בי שיר" (2014).

מקט: 4-1272-504

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

כָּל הַלַּיְלָה הַזֶּה אַתְּ יְשֵׁנָה אַךְ בַּחוּץ מִתְנַהֶלֶת מִלְחָמָה גְּדוֹלָה צְבָאוֹת נוֹגְשִׂים זֶה בַּזֶּה נִלְחָמִים עַל כָּל פֵּרוּר אָרֶץ כָּל […]

---

 

מַחְזוֹר שִׁירֵי פֶּצַע וַאֲרוּכָה

 

כָּל הַלַּיְלָה הַזֶּה אַתְּ יְשֵׁנָה

אַךְ בַּחוּץ מִתְנַהֶלֶת מִלְחָמָה גְּדוֹלָה

צְבָאוֹת נוֹגְשִׂים זֶה בַּזֶּה

נִלְחָמִים עַל כָּל פֵּרוּר אָרֶץ

כָּל הַלַּיְלָה הַזֶּה וְכִמְעַט בַּעֲלָטָה גְּמוּרָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה חָרוּצָה

בְּקַדַּחְתָּנוּת מִתְנַהֶלֶת

 

–

 

זֶה הָיָה קַיִץ חַם בְּלֵב הַמִּלְחָמָה

מִן הַנַּגְמָ"שׁ הִתְנַגֵּן לוֹ הַשִּׁיר שֶׁלָּנוּ

וַאֲנִי הִפְלַגְתִּי אִתּוֹ אֵלַיִךְ

אַהֲבָה גְּדוֹלָה

תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה

נְעִימוּת מְמֻגֶּנֶת שֶׁל בַּיִת

אַחַר כָּךְ נִתְפַָּרְדּוּ דְּרָכֵינוּ,

אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה זוֹ, בּוֹסְרִית זוֹ, גְּדוֹלָה זוֹ

הָיוּ לָהּ מִשְׁעוֹלֶיהָ

נוֹפֵי חֵרוּת מִשֶּׁלָּהּ

פָּנְתָה לָלֶכֶת מִשָּׁם

פָּנְתָה לָלֶכֶת מִשָּׁם

לִדְרָכֶיהָ

 

–

 

חֲבֵרִי וַאֲנִי שׁוֹכְבִים בָּחוֹל הַדַּק כְּאָבָק בִּלְבָנוֹן

מְאֻבָּקִים מֵאָבָק הַיּוֹם שֶׁדָּבַק בִּבְשָׂרֵנוּ

כְּפָנָסִים בַּלַּיְלָה

אַחַר כָּךְ חֲבֵרִי נֶעֱלָם מִמֶּנִּי

אַךְ שָׁב אַחֲרֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה,

"נִקְרֵאתִי לְטִיּוּל שֶׁל מַעְלָה

אַךְ חָזַרְתִּי לְבַקֵּר אֶת הוֹרַי

בּוֹאוּ וַאֲתַקֵּן אֶת הַשְּׁבָרִים שֶׁשָּׁבַרְתִּי בָּכֶם"

הוּא אוֹמֵר

וּמִתְנַצֵּל שֶׁחֻיַּב לָלֶכֶת

וְהוּא רָחוּץ וְיָפֶה

וְחִיּוּךְ הַנְּעוּרִים הַמַּדְהִים שֶׁלּוֹ

הָאֶחָד וְיָחִיד מִסּוּגוֹ

מְמַלֵּא אֶת כָּל פָּנָיו

 

–

 

מִלְחָמָה

עֲשׂוּיָה מֵהַחֳמָרִים הַמֻּבְחָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁגְּבָרִים מְתַרְגְּלִים בָּהּ גַּבְרִיּוּתָם

מִלְחָמָה עֲשׂוּיָה מֵהַחֳמָרִים הַהֲזוּיִים בְּיוֹתֵר

הֵסַבְתִּי פָּנַי שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמִּלְחָמָה

הֵבִיסָה אוֹתִי הַמִּלְחָמָה

נִצְּחוּ אוֹתִי מוֹרְאוֹתֶיהָ

 

–

 

פְּצָעִים פְּתוּחִים שֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי עֲלֵיהֶם שׁוּב, לִבְחֹן בְּאֵיזוֹ מִדָּה הִגְלִידוּ,

לִכְאֹב לֹא כּוֹאֲבִים הֵם עוֹד

כָּךְ אָמַרְתִּי לָרוֹפֵא שֶׁהֵסֵב אֶל מִטָּתִי

מַבָּט מֻדְאָג לוֹ בְּעֵינָיו

 

–

 

וּבְכָל-זֹאת פּוֹרֵחַ הַלִּילָךְ

מֻנְצָח בְּסֶרֶט

בִּתְּמוּנָה דַּקָּה

מֻנְצָח בְּזִכָּרוֹן

מַשְׁפִּיעַ

עִם פְּרִיחוֹת רַבּוֹת

שֶׁכְּבָר מִזְּמַן קָמְלוּ

 

–

 

מָחָר כְּשֶׁהַצָּבָא יִפְשֹׁט מַדָּיו

יִתְנַפְּלוּ אֲהָבוֹת יְשָׁנוֹת אֵלּוּ עַל אֵלּוּ

נְעָרוֹת שֶׁל אָז

עַל גְּבָרִים שֶׁל אָז

פְּרִי בִּטְנָן יְגַלֶּה

שֶׁרָכְנוּ

שֶׁגָּחְנוּ

וּבִקְּשׁוּ לְהַסְפִּיק

אֶת מָה שֶׁהֶחְסִירוּ

 

–

 

סֶגֶן סֶגֶן שֶׁל מִלְחָמָה

רַב סֶרֶן

אַלּוּף בָּהּ,

הֻפְקַר כְּיָתֵד נְעוּצָה בַּקַּרְקַע

לְעַכֵּב

פְּלִישָׁה