הספר "רפואה פונקציונאלית" מהווה מהדורה חדשה של הספר "ריפי מחלות כרוניות" מהי רפואה פונקציונאלית? רפואה פונקציונאלית היא גישה רפואית חדשנית […]
פתח דבר
תארו לעצמכם תקופה שבה אנשים מתו או סבלו מזיהומים קשים וחשוכי-מרפא. תארו לעצמכם את התקופה שלפני המצאת האנטיביוטיקה, כשנשים מתו ממחלת חום פשוטה אחרי לידה, כשזיהום חמור בריאות היה גורם למוות, כשדלקת גרון שמקורה בחיידק הסטרפטוקוקוס הייתה גורמת לאי ספיקת לב וכשהרופאים היו קוטעים גפיים לחולים בגלל פצעים מזוהמים. אירועים כאלה, שהיו נפוצים כל כך בעבר, נראים לנו כיום לא מתקבלים על הדעת.
אך זהו בדיוק מצב הרפואה בימינו. אנחנו מתמודדים עם צונאמי של מחלות כרוניות שב-20 השנים הבאות יעלו לכלכלה העולמית 47 טריליון דולר ויגבו פי שניים יותר קורבנות בהשוואה למחלות זיהומיות.
הסכומים שאנחנו מוציאים על שירותי בריאות הולכים וגדלים, ואילו התמורה שאנחנו מקבלים הולכת וקטנה. שיעורי ההצלחה של טיפולים רפואיים בארה’ב נמוכים יותר בהשוואה לרוב המדינות המפותחות האחרות, ותוחלת החיים של האמריקאים היא מהקצרות ביותר בעולם המערבי. מחלות כמו סוכרת, מחלת לב, סרטן, מחלות אוטואימוניות, מחלות של דרכי העיכול, דמנציה, אלרגיות, אסתמה, דלקת מפרקים, דיכאון, הפרעת קשב וריכוז, אוטיזם, מחלת פרקינסון ובעיות הורמונאליות כגון בגרות מינית מוקדמת ובעיות פוריות גורמות לסבל אינסופי ומרוקנות את המשאבים הכלכליים שלנו. 50% מהאמריקאים סובלים כיום ממחלות כרוניות, האחראיות ל-80% מההוצאות על טיפולים רפואיים. למרות המגוון הרחב של תרופות וניתוחים חדשים, שיעורי התחלואה במחלות כרוניות ממשיכים לעלות, לא רק בארה’ב, אלא גם ברחבי העולם ובמדינות המתפתחות שמאמצות את אורח החיים והתזונה המערבית המודרנית.
התשובה לפרדוקס הזה צריכה להיות ברורה לכולנו – מה שאנחנו עושים אינו פועל. המודל הרפואי הנוכחי שלנו תוכנן כדי לטפל במחלות חריפות, שאותן כמעט שהצלחנו להכחיד. זיהינו גורם יחיד למחלה – חיידק – וגורם יחיד שיטפל בה – אנטיביוטיקה. מאז, הרפואה מנסה שוב ושוב למצוא תרופה לכל מחלה. הניסיון הזה נכשל. אנחנו זקוקים לפרדיגמה אחרת, למודל טיפולי שונה שיעזור לנו לטפל במגפה החדשה של המחלות הכרוניות.
הספר ריפוי מחלות כרוניות – מחלום למציאות מנתח את כישלונה של הרפואה לפתור את משבר הבריאות שלנו, ומשרטט מפה חדשה להבנת המחלות ולטיפול בהן, המבוססת על הרפואה הפונקציונאלית. זהו שינוי תפיסתי יסודי מטיפול בתסמינים לטיפול בגורמים, מטיפול במחלה לטיפול במערכת, מטיפול באיברים מסוימים לטיפול באורגניזם כולו. זו תפיסה אקולוגית של הגוף שלפיה כל המערכות הביולוגיות שלנו קשורות זו בזו ומתקשרות זו עם זו בתהליך דינאמי שיוצר מחלה כאשר הוא יוצא מאיזון, ומוביל לבריאות כאשר הוא מצוי באיזון. תפיסה זו לוקחת את כל מרכיבי המדע, את כל פיסות הפאזל, את כל הנתונים אודות הדרך שבה אנחנו מפתחים מחלות או מבריאים, מסדרת אותם מחדש ומרכיבה מהם תיאוריה הגיונית. אם ניישם אותה בהיקף רחב, נוכל לפתור בעזרתה את משבר הבריאות כמעט בן לילה.
הרפואה היא המדע הצעיר ביותר. אין תיאוריה אחת שעומדת מאחוריו. אין עקרונות יסוד שיעזרו לנו למצוא את דרכנו בתחום המחלות הכרוניות. הרפואה הפונקציונאלית מייצגת תיאוריה פורצת דרך. זהו הרעיון החדשני הגדול ביותר בעולם הרפואה מאז גילוי החיידקים והאנטיביוטיקה.
זהו שינוי מהפכני בגישה שלנו לביולוגיה. יש נקודות ציון במדע שלא הובילו להתקדמות בלבד, אלא חוללו מהפכות – כשקולומבוס הוכיח שכדור הארץ הוא עגול ולא שטוח, כשגלילאו גילה שכדור הארץ אינו מרכז היקום, כשדרווין הסביר שבני האדם עברו אבולוציה ולא נבראו מלכתחילה בצורתם הנוכחית, וכשאינשטיין הפריך את המושגים שלנו אודות זמן ומרחב. השינוי שמייצגת הרפואה הפונקציונאלית אינו נופל מהם בחשיבותו ובמשמעותו.
המחלות נראות כמו תופעות אמיתיות וקבועות, בדיוק כמו שכדור הארץ נראה שטוח והזמן והמרחב נראים ליניאריים וקבועים. בספר ריפוי מחלות כרוניות – מחלום למציאות, ד’ר ג’פרי בלאנד, אבי הרפואה הפונקציונאלית, האיש שתרם לחקר הרפואה יותר מכל אדם אחר ב-30 השנים האחרונות, משנה לחלוטין את התפיסה המוטעית שלנו לגבי מחלות. המחלות אינן שונות כל כך זו מזו כפי שאנחנו נוהגים לחשוב. השמות השונים שאנחנו מייחסים להן רק מקלים עלינו למצוא את התרופה הנכונה, אך אינם מסייעים לנו להגיע אל הגורמים האמיתיים לבעיה או לרפא אותה.
כאשר מגיע אלינו מטופל עצוב ומיואש שמתקשה לישון ואינו מתעניין בפעילויות יומיומיות, באוכל או במין ואנחנו אומרים לו שהוא סובל מדיכאון, איננו עוזרים לו. הדיכאון אינו הגורם לסבלו. זה רק השם שאנחנו מצמידים לאוסף התסמינים שלו. ואז, אנחנו רושמים לו תרופה נוגדת דיכאון, שהיעילות שלה מוטלת בספק.
הגורם האמיתי לדיכאון משתנה מאוד ממטופל למטופל. ייתכן שמקור הבעיה הוא בתסמונת המעי הדליף בגלל אכילת גלוטן, המפעיל את המערכת החיסונית וגורם לה לייצר נוגדנים נגד בלוטת התריס, תופעה הגורמת לירידה בתפקוד הבלוטה ולדיכאון. ייתכן שלמטופל יש חסר בוויטמין B12 שנגרם משימוש ממושך בתרופה סותרת חומצה נגד רפלוקס, חסר בחומצה פולית שקשור לגן שנקרא MTFHR, או חסר בוויטמין D שמקורו בחשיפה לא מספקת לאור השמש. ייתכן שמדובר בהרעלת כספית בשל תזונה עשירה מדי בטונה, חסר באומגה-3 בגלל תזונה דלה מדי בדגים שומניים או מצב של קדם-סוכרת בשל תזונה עשירה מדי בסוכרים. תסמינים אלה עלולים גם להיגרם משינויים בכימיה של המוח עקב טראומות או לחץ נפשי, או אפילו משינויים באוכלוסיית חיידקי המעיים בגלל שימוש באנטיביוטיקה. כל אחד מהגורמים האלה – בין שמדובר בגורמים תזונתיים, סביבתיים או גורמים הקשורים לאורח החיים – יוצר חוסר איזון מסוג אחר, אך כולם מובילים לדיכאון. העובדה שאנחנו יודעים את שם המחלה אינה אומרת לנו דבר על הגורם האמיתי שלה ואינה מסייעת לנו למצוא את הטיפול הנכון. זוהי אשליית המחלה.
כמי שלומד את תחום הרפואה הפונקציונאלית זה 20 שנה, וכרופא שנתקל מדי יום בכישלונותיו של המודל הרפואי הנוכחי ונוכח בניסים הטיפוליים שמתרחשים בעזרת הפרדיגמה הרפואית החדשה הזו, אני סמוך ובטוח שאנחנו ניצבים לפני מהפכה אמיתית בעולם הרפואה.
הרפואה הפונקציונאלית אינה קוראת רק לשיפור התזונה, להגברת הפעילות הגופנית, להפגת לחצים ולצמצום החשיפה לרעלים סביבתיים, שכולם צעדים החיוניים לבריאות האדם. מעל הכול, היא מדע שעוסק ביצירת בריאות. תופעת הלוואי של הבריאות היא היעלמות המחלות.
הרפואה הפונקציונאלית היא שיטה מותאמת אישית שיורדת לשורשיהם של התסמינים ומחזירה את הגוף לאיזון. היא זו שעזרה, למשל, לאליז, ילדה קטנה שסבלה מגיל שישה חודשים ממחלת פסוריאזיס עקשנית שגרמה לה לאודם, דלקת וחספוס של העור מכף רגל ועד ראש. הוריה לקחו אותה לרופאים הטובים ביותר, והיא קיבלה את התרופות המתקדמות ביותר, כולל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית ותרופות כימותרפיות שהיו אמורות לרפא את הדלקת. פגשתי בה לראשונה כשהיא הייתה בת 4. היא בדיוק השתחררה מבית החולים אחרי אשפוז בן חודש ימים ביחידה לטיפול נמרץ בעקבות זיהום מסכן חיים בחיידק סטפילוקוקוס. כפי הנראה, הזיהום נגרם משימוש בתרופה אנברל, שדיכאה את המערכת החיסונית שלה. במקום לבדוק את הגורם הראשוני לדלקת בעור, הרופאים השתמשו בתרופות כדי לעצור את התסמינים, וכצפוי, מצבה לא השתפר. איש מהם לא שאל על התזונה שלה ולא חשב כיצד התרופות האנטיביוטיות שהיא קיבלה בחודשים הראשונים לחייה השפיעו על אוכלוסיית חיידקי המעיים שלה ובכך הכשירו את הקרקע להתפתחות הדלקת.
הרפואה הקונבנציונאלית הובילה אותי לשאלות שונות לחלוטין. במקום לשאול באיזו תרופה עלי להשתמש כדי לטפל בתסמינים, שאלתי מה גרם לדלקת מלכתחילה. זהו רעיון פשוט שאינו מקובל בבתי הספר לרפואה. לדלקת יש כמה גורמים – חיידקים, אלרגנים, רעלים, תזונה גרועה ולחץ נפשי. בנוסף, שאלתי גם למה המערכת החיסונית שלה זקוקה כדי לחזור לאיזון, ואז, יישמתי את העקרונות האלה אצל אליז. הוצאתי מהתפריט שלה את הגלוטן (הידוע כקשור לפסוריאזיס) וסילקתי את החיידקים הרעים (שמרים) ששכנו במעיים שלה בגלל שנים של טיפול באנטיביוטיקה וסטרואידים. כמו כן, הוספתי לה כמה מרכיבים חיוניים לתפקוד חיסוני תקין, כמו שומני אומגה-3, אבץ, ויטמין D ופרוביוטיקה, שמסייעים לחיזוק אוכלוסיית החיידקים הטובים.
תוך שבועיים, עורה של אליז, שבמשך למעלה מ-3 שנים היה אדום, דלקתי ומחוספס, הבריא לחלוטין. לא היה זה נס, אלא תוצאה טבעית וצפויה של ניפוץ אשליית המחלה ויישומה של גישה טיפולית חדשה להתמודדות עם מגפת המחלות הכרוניות.
קשה לשנות פרדיגמות ורבים הם המומחים המתנגדים לשינויים. עם זאת, יש בידינו ההוכחות הדרושות לצורך בשינוי, וכישלונה של הגישה הנוכחית ברור לכל סטודנט לרפואה. הזמן בשל לשינוי מהפכני בגישה למחלות, שינוי שישים קץ לסבלם של מיליוני אנשים. הספר ריפוי מחלות כרוניות – מחלום למציאות הוא קול קורא לרפואה חדשה, קריאת חובה לכל סטודנט לרפואה, לכל מי שעוסק בתחום הבריאות ולכל מי שמעורב בקביעת המדיניות הממשלתית. עבור כולנו, הספר הוא מפת דרכים לבריאות שלמה ולריפוי אמיתי.
ד’ר מארק היימן, יו’ר המכון לרפואה פונקציונאלית
19 בנובמבר, 2013
וסט סטוקברידג’, מסצ’וסטס
אין עדיין תגובות