רק אותך, תמיד אוהב

אהבה בעת מלחמה.

האם יש לה סיכוי? האם יש לה תקוה?

איש לא שאל, איש לא יודע.

השנה 1942, המקום- מדינת פלסטין הבריטית. האיום הגרמני על הארץ מביא את הביון האמריקאי לשלוח קצין ביון ומודיעין לעזרת הבריטים. שם הקצין- רוי, מדינת מוצאו- אוקלהומה.
בבית קפה בתל אביב הקטנה פוגש רוי את אסתר- מורה יהודיה צעירה, אש האהבה ניצתת, אך זהו זמן מלחמה. הטנקים עכשיו מדברים.

בקיץ אותה שנה נכבשת הארץ בידי הגרמנים, האם מגיע הסוף לכל?  האם רוי ואסתר ישרדו? האם תשרוד אהבתם?

רומן חצי היסטורי נוגע ללב.

מקט: 4-1272-1834

“קריר פה,” אמר והסיר את מעילו וכיסה בו את כתפיה החשופות.
הוא נישק וליטף והתרגש ושלח ידיים מתחת לשמלתה. אסתר נאנחה. כבר מזמן לא חשה בו מגיב כך. בלהט כזה, בתשוקה כזו, ברוך כזה.
“רק רגע רוי” בקשה “רק עכשיו הבנתי, שישנן מילים שחייבות להאמר – בקיץ מטורף זה, יכולת להתרווח לך במשרדך בעמאן או בבגדאד, עם סיגריות, וויסקי, ועוזרת ונהג צמוד, אבל ליבך רצה אחרת. לקחת רובה ומיימיה, עלית על סוס והלכת אחרי אל ארצי הבוערת, אל מולדתי המדממת, אל עוניי ודלותי, אל מלחמתי ואולי גם אל מותנו.”