תהיית הייקום

ד"ר אבי שמאס – מתמטיקאי, פילוסוף, סופר, משורר ומתרגם השפה הפרסית הקלאסית, הצליח בכישרון רב ובטוב-טעם לתרגם ולשורר מבחר משיריו של עומר ח'ייאם, המשורר והמדען הדגול מהמאה ה-11. הוא עיבד מדגם מהשירים לריבועיים כבמקור, תוך שמירה על תוכנם הפילוסופי.
בתרגומיו הוא בחר במילים מתאימות ושזר אותן, בכישרון רב, תוך כדי שמירה על הטעם, המשקל, החרוז, והמשמעויות הפילוסופיות שהתכוון "ח'ייאם".
ד"ר שמאס הנו באותה שורה עם המשורר האנגלי "אדווארד פיטצג'ראלד" מהמאה ה-19 שלראשונה תרגם את "רובעיאת ח'ייאם" לאנגלית. אלא ששמאס הוסיף שירים משלו, העיר הערות, הבהיר את הרקע, והוסיף תמונות שצוירו בידי גדולי הציירים הפרסיים, במשך דורות בכדי לפאר את ספרו של ח'ייאם. הפעם תרגם שמאס ישירות מהמקור הפרסי לשפה העברית ומגיש אותו לאוהבי שירה, ספרות ופילוסופיה. ייהנו הקוראים."
אנג'ינייר יוסף שומש. אוגוסט 2022.

"אחת הנקודות המרכזיות והחשובות בתרגום, היא הבקיאות והשליטה בשתי השפות אשר עליהן מדובר. בייחוד אם הנושא הוא שיר שישנו קושי רב בתרגום של ביטויים, ניבים, אמרות ופתגמים משפה אחת לשנייה. נקודה נוספת היא החריזה בבתי השיר והמשקל תוך שימור על התוכן כפי שהמשורר התכוון.
המתרגם (אבי שמאס) בכישוריו הרבים תרגם את לקט שירי המשורר הדגול עומר ח'ייאם במספר וריאציות מלווה בהסברים, כדי להביא בפני הקורא את כוונת המשורר. בנוסף ביצע מחקר מקיף על חייו ופועליו של המשורר.
ברצוני לברך את ידידי היקר ד"ר אבי שמאס על העבודה הנפלאה ואיחולי הצלחה בהמשך דרכו."
מורד נדב (מורד זרי), חבר וועדת הספר מורשת יהדות שיראז, מאי 2022

מקט: 001-4270-001

ד"ר אבי שמאס – מתמטיקאי, פילוסוף, סופר, משורר ומתרגם השפה הפרסית הקלאסית, הצליח בכישרון רב ובטוב-טעם לתרגם ולשורר מבחר משיריו […]

---

מרובע 1

תרגום מילולי מהמקור:

קוּמִי נָא הַיָּפָה/הָאֱלִילָה, הָבִיאִי לְמַעַן לִבֵּנוּ,

פִּתְרִי בְּיָפְיֵךְ/בַּהֲדָרֵךְ אֶת הַקוֹשִׁי שֶׁלָּנוּ,/

כַּד אֶחָד שֶׁל יַיִן בִּכְדֵי שֶיַּחְדָּיו נִשִׁתֶּה,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ כַּדִּים מֵהֶעָפַר שֶׁלָּנוּ.//

 

{א}

קוּמִי אֱלִילַת הַיֹּפִי, הָבִיאִי לְמַעַן לִבֵּנוּ,

פִּתְרִי נָא בְּיֹפְיֵך אֶת קְשִׁי חַיֵּינוּ,/

כַּד יַיִן אֶחָד בִּכְדֵי שֶנִשְׁתֶּה יַחְדָּיו,

בְּטֶרֶם יַעֲשׂוּ כַּדִּים מֵעֲפָרֵינוּ.//

 

{ב}

הַגִישִׁי יָפָה, לְלִבֵּנוּ,

פִּתְרִי בְּשֶׁפִי, חִיָדת’נוּ,/

כַּד יַיִן שֶׁנִשְׁתֶּה נָא יַחְדָּיו,

טֶרֶם יְכַדְּרוּ עֲפָרֵנוּ.//

 

{ג}

יָֹפְיֵךְ רֶטֶט לִבֵּנוּ,

חִנֵּךְ צֳרִי אֶוְיֵנוּ,/

גַחַל-אֵשׁ חִבּוּק יַחְדָּיו,

טֶרֶם צָרֹב עֲפָרֵנוּ.//

 

{ד}

בְּשֶׁפִי רַטְּטִי לִבֵּנוּ,

בְּיַיִּן רַוִּי צִמְאֹונֵנוּ,/

נִגְמְעָה נָא מִמֵּי אַהֲבָה,

כְּצֵידָה בְּדֶרֶךְ לֶכְתֵּנוּ.//

 

{ה}

אַמַת מַיִם,

כּוֹסִית יַיִן,/

חוּט אַהֲבָה,

מֻתָר? אַיִן!