סיפור אינטימי על משפחה, זיכרונות, אהבה ומערכות היחסים שמגדירות אותנו.
בשעת לילה חשוכה מסתערת אדריאנה על דלתה של אחותה, עם תינוק בזרועותיה. מי רודף אחריה? איזו אמת מטרידה היא מסתירה? אדריאנה טורפת בסערה את חיי האחות, זורעת בהם כאוס וחושפת אמת הרסנית.
שנים לאחר מכן מקבלת האחות שיחת טלפון לא צפויה, שקוראת לה לשוב במהרה לעיר הולדתה. היא יוצאת למסע לילי ארוך ברכבת ובנבכי זיכרונות ילדותה, שמעלים בה אהבות ישנות, אכזבות וסודות שהותירו בה טעם מר. כשהיא מגיעה לבּוֹרגוֹ סוּד, שכונת דייגים קטנה שתושביה אדיבים אך סגורים מאוד, היא מתוודעת לאסון הנורא ומנסה להתפייס עם עברה.
דונטלה די פייטרנטוניו מתגוררת בפֶּנֶה שבאבּרוּצוֹ ועובדת כרופאת שיניים לילדים. מגיל תשע היא כותבת סיפורים, אגדות, שירים ורומנים. סיפוריה התפרסמו בכתב העת 'גרנטה' האיטלקי. ספרה בֶּלָה מִיָה היה מועמד לפרס 'סטרגה' וזכה בפרס 'ברנקטי' לספרות. אמא של הים, ספרה השלישי, זכה בפרס קמפיאלו היוקרתי ותורגם לעברית.
אחותי והים היה מועמד סופי לפרס 'סטרגה' בשנת 2021.
"אם קראתם בשקיקה את ספריה של אלנה פרנטה, תתאהבו גם בספריה של פייטרנטוניו. הספר המבטיח של אביב 2022!" Literary Hub
"אחותי והים טומן בחובו מסר שמזכיר את גדולי הספרות האיטלקית של המאה ה־20, מאלזה מורנטה ועד פרימו לוי, מסר טראגי ובה בעת מלא תקווה — אף שהסבל בלתי נפרד מחיינו, נוכל לבחור שלא לתת לו להגדיר אותנו." לה רפובליקה
אחותי והים
מאת: דונטלה די פייטרנטוניו
מאיטלקית: יעל קריצוק | הוצאה: כנרת זמורה-ביתן דביר | אוגוסט 2023 | 208 עמ'
קטגוריות: מבצעי החודש, סיפורת מתורגמת
27.00 ₪
מקט: 15101751
1
הגשם ניתך והציף את המסיבה ללא כל התראה של רעם מקדים. איש מהמוזמנים לא הבחין בעננים שנערמו בצפיפות מעל גבעות היער הכהות. ישבנו אל שולחן ארוך במרכז הדשא, כאשר טיפות הגשם החלו לרדת. אכלנו ספגטי אָה־לָה קיטארָה, ובקבוקי היין כבר היו חצי ריקים. באמצע המפה הרקומה נח זר עלֵי הדפנה שפּיאֶרוֹ הוריד מראשו אחרי שהצטלם עם כולם. כאשר חש בטיפות הראשונות הביט אל השמיים, ואז אליי, שישבתי לידו. לאחר מכן פשט את הז'קט ושיחרר את קשר העניבה, התיר את הכפתור העליון בחולצתו וגילגל את שרווליו עד לגובה המרפקים — עורו בהק בחיוניות נפלאה. הוא ישן מעט מאוד הלילה, ואני איתו. נרדמנו רק לקראת בוקר. התעוררתי אפופה, ולרגע לא זכרתי מי אני, את מי אני אוהבת, ושזהו תחילתו של יום מאושר.
פיארו הביט בי, מופתע מהשינוי לרעה במזג האוויר. גרגיר ברד מצא את דרכו אל כוס היין שלו. מרבית האורחים הוסיפו ללעוס, לא בטוחים מה עליהם לעשות. אחותי כבר זינקה על רגליה והחלה להעביר את קעריות הספגטי וסלסילות הלחם אל המטבח שבקומת הקרקע, מקום מבטחים. תפסנו מחסה, אולם אדריאנה הוסיפה להתרוצץ עם הרוח בין החוץ לַפּנים. היא אינה רגילה לבזבז אוכל, וכמו חטפה את הצלחות מידי הסערה.
רכנתי אל מחוץ לגגון על מנת לעזור לה עם המגשים האחרונים, כאשר חלק מהמרזב נפל עליי. מי גשם מהולים בדם שזלג מלחיי הפצועה טיפטפו על חָזי. בחרתי שמלה לבנה לכבוד האירוע. 'היא מחמיאה לך,' אמרה לי אדריאנה בבוקר ההוא כמו בְּמדידות לשמלת כלה. הגענו מוקדם כדי לעזור בהכנות. מהחלון ראיתי את מעופן הנמוך והחרישי של הסנוניות, הן חשו בסערה המתקרבת. אמו של פיארו, לעומתן, לא חשדה בכלום. היא התעקשה לחגוג את סיום התואר בביתם שבכפר.
יש לי תמונה שבה פיארו ואני מביטים זה בזה מאוהבים, זר עלי דפנה מעטר את ראשו של פיארו, ומבטו אומר נאמנות. בפינת התמונה מופיעה אדריאנה, דמותה נעה, ושערה נמרח בשובל חום — היא נדחפה ברגע האחרון. מעולם לא ידעה לכבד את הפרטיות שלי ותחבה את האף לכל מה שנגע לי כאילו הוא שייך לה, כולל פיארו. היא ראתה בו אח, רק שהיה נעים ומתחשב. היא חייכה בפיזור דעת אל עדשת המצלמה, בלתי מודעת לבאות. הבאתי את התמונה ההיא איתי לנסיעה: שלושה צעירים הכלואים בכיס הפנימי של התיק שלי.
שנים לאחר שצולמה, מצאנו אני ואדריאנה את השמלה ההיא בין הבגדים הישנים. כתם דם עמום עוד נראה על הבד.
'זה היה סימן,' היא אמרה אז ונופפה בה מול עיניי.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “אחותי והים”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות