החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מלחמה גרעינית

מאת:
מאנגלית: כרמית גיא | הוצאה: | אפריל 2024 | 336 עמ'
קטגוריות: מבצעי החודש, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

27.00

רכשו ספר זה:

״השעה 4:03 לפנות בוקר בקוריאה הצפונית. בשדה צחיח, מרחק 32 קילומטרים מהבירה פיונגיאנג, פורץ ענן כבד של אש היישר מעל הקרקע. אדים לוהטים נפלטים מזנב הטיל הבליסטי הבין־יבשתי. הוואסונג-17, המכונה "המפלצת", מתחיל בהמראה.

3 דקות ו־15 שניות אחר כך, נשיא ארה"ב יקבל תדרוך על המצב.

יש לו שש דקות בלבד לחשוב ולהחליט איזה נשק גרעיני לשגר בתגובה.

שש דקות.״

הספר מלחמה גרעינית – תרחיש אפשרי הוא מסמך עיתונאי מרשים מאין כמותו — וגם סיפור מתח מסחרר. על בסיס ראיונות עם ראשי מערכת הביטחון האמריקנית, טווה העיתונאית החוקרת אנני ג'ייקובסן תרחיש ריאלי לחלוטין, מעורר פלצות, של מלחמה גרעינית עולמית. המלחמה הזאת תפרוץ בעקבות שיגור ראש קרב גרעיני מצפון קוריאה לארצות הברית, ולאחריו תתרחש שרשרת טעויות הרות־גורל, שינבעו מהלחץ לקבל החלטות תוך דקות.

כוחו של הספר מלחמה גרעינית בפרטיו: תיעוד מהימן ומפוכח של הכלים העומדים לרשות מעצמות גרעיניות, ממערכות לווייני התרעה, דרך טילים בליסטיים בין־יבשתיים ועד צוללות שמכונות "שפחות האפוקליפסה" בגלל כוח ההרס שלהן.

הדרך לסוף העולם מהירה מאוד, ופשוטה להחריד, בין השאר בגלל פרוטוקולים מיושנים מתקופת המלחמה הקרה לגבי השמדה הדדית, שהאמריקנים יודעים שהם חייבים לשנות בהקדם – אך מעולם עשו זאת. וכך, השימוש ב"פוטבול" האמריקני או ה"צ'גט" הרוסי – תמיד נמצא במרחק טעות אחת קטנה.

אנני ג'ייקובסן היא עיתונאית חוקרת, מועמדת לפרס פוליצר (2016), ומחברת של ספרים בנושאי ביטחון, לוחמה, כלי נשק ופרשיות עלומות. זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.

״השעה 4:03 לפנות בוקר בקוריאה הצפונית. בשדה צחיח, מרחק 32 קילומטרים מהבירה פיונגיאנג, פורץ ענן כבד של אש היישר מעל […]

פרק 1:
התוכנית הסודית ביותר למלחמה גרעינית כוללת

דצמבר 1960, מִפקדת פיקוד האוויר האסטרטגי, בסיס חיל האוויר אופוּט, נברסקה

יום אחד, לפני זמן לא רב כל כך, התכנסה קבוצת אנשי צבא אמריקנים לחלוק תוכנית סודית שעלולה לגרום למותם של 600 מיליון בני אדם, חמישית מאוכלוסיית העולם באותם ימים, שעמדה על שלושה מיליארד בני אדם. הנוכחים ביום ההוא היו:

שר ההגנה של ארצות־הברית, תומאס גייטס הבן

סגן שר ההגנה של ארצות־הברית, ג’ים דאגלס

סגן מנהל המחקר וההנדסה של משרד ההגנה, ג’ון ה’ רובל

ראש המטות המשולבים

מפקד פיקוד האוויר האסטרטגי של ארצות־הברית, תומאס פאוור

מפקד צבא היבשה, ג’ורג’ דקר

מפקד הצי, ארליי בורק

מפקד חיל האוויר, תומאס וייט

מפקד הנחתים, דייוויד שופ

וחבורה גדולה של קצינים בכירים אמריקנים.

החדר שכן מתחת לפני הקרקע. קירות שאורכם יותר מ־150 מטרים, המתנשאים לגובה כמה קומות, וגזוזטרה מוקפת זכוכית בקומה השנייה. המוני שולחנות, מכשירי טלפון ומפות. לוחות של מפות. קירות של מפות. מפקדת פיקוד האוויר האסטרטגי באומהה, נברסקה הייתה המקום שנועד לגנרלים ואדמירלים לניהול המלחמה הגרעינית, היה וזו תפרוץ. מה שהיה נכון אז, נכון גם לשנת 2023 — מרכז הפיקוד התת־קרקעי עודכן למלחמה גרעינית של המאה ה־21.

כל מה שתלמדו על הפגישה הזאת מגיע מעד מכלי ראשון — שנכח בחדר ביום ההוא — מנהל מתחום העסקים שהפך לבכיר במשרד ההגנה, ג’ון ה’ רובל שמו. בשנת 2008, בסוף שנות ה־80 לחייו, שנים אחדות לפני מותו, חשף רובל את המידע הזה, שהיה עדיין מסווג, בספר זיכרונות קצר שכתב. בעודו מתכונן למותו שלו, אזר רובל את האומץ להביע אמת שהודחקה זמן רב. כי הוא חש חרטה על שנטל חלק בתוכנית ‘לב המאפליה’ שכזו, על שלא אמר דבר עשרות שנים לאחר מעשה. מה שהוא נטל בו חלק, כתב רובל, היה תוכנית ל’השמדה המונית’. כלשונו הוא.

בעומק הבונקר התת־קרקעי הגדול בנברסקה הושיבו ביום ההוא את רובל לצד מתכנני המלחמה הגרעינית בשורות סדורות של כיסאות מתקפלים מהסוג הישן, עם פסי העץ. גנרלים בעלי ארבעה כוכבים ישבו בשורה הקדמית, גנרלים בעלי כוכב אחד ישבו מאחור. רובל, סגן מנהל המחקר וההנדסה של משרד ההגנה באותם ימים, ישב בשורה השנייה.

על פי אות של מפקד פיקוד האוויר האסטרטגי, גנרל תומאס ס’ פאוור, ניגש אל הבימה מתדרך. אחר כך הופיע עוזר נושא כַּן, ועוזר אחר נשא מקל מַכוון. תפקידו של הראשון היה להחליף לוחות, ושל השני — להצביע על פרטים בתוכם. גנרל פאוור (זה היה שמו) הסביר למאזיניו, שהם עדים לאופן שבו תתנהל מתקפה גרעינית כוללת נגד ברית־המועצות. שני אנשי חיל האוויר ניצבו משני צידי קיר המפות בן 45 המטרים. כל אחד מהם החזיק סולם גבוה. במפה נראו ברית־המועצות וסין (מה שנקרא אז הגוש הסינו־סובייטי) והמדינות השכנות להן.

רובל זכר כי ‘הם טיפסו על הסולמות שלהם במהירות והגיעו לקצה באותה שנייה ממש. כל אחד משך סרט אדום אשר, כך הבחנו, עטף גליל פלסטיק גדול. בתנועה אחת,’ שחזר רובל, ‘התירו השניים קשר לולאה שהצמיד את הסרט לקצה הגליל, וכך נפרשה יריעת פלסטיק ב’ווש’ אחד, התנופפה מעט ונחה בקדמת המפה.’ במפה נראו מאות סימנים שחורים קטנים, ‘רובם מעל מוסקבה,’ כל אחד ואחד מהם ייצג פיצוץ גרעיני.

ראשון המתדרכים מטעם גנרל פאוור פתח בתיאור תוכנית המתקפה הגרעינית של ארצות־הברית על ברית־המועצות. הגל הראשון של התקיפות יבוא ממטוסי קרב אמריקניים שימריאו מנושאות מטוסים העוגנות סמוך לאוקינאווה שביפן. זו תהיה ראשיתם של ‘גל אחר גל’ של תקיפות. אחר כך יגיע תורן של הפצצות ממטוסים אסטרטגיים בואינג B-52 ארוכי טווח. כל אחד מהם נושא בתא הפצצות שלו נשק תרמו־גרעיני רב — כוח ההרס של כל פצצה שכזו עולה אלפי מונים על החורבן שגרמו פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסקי ביפן. בכל פעם שהמתדרך תיאר גל חדש של התקפות, כתב רובל, התירו שני הגברים על הסולמות ‘צמד נוסף של סרטים אדומים, גליל פלסטיק צנח מטה, ומוסקבה נמחקה אף יותר מתחת לסימנים הקטנים על יריעות הפלסטיק.’

מה שהדהים את רובל יותר מכול, כך כתב, היה שבכל הנוגע למוסקבה לבדה, ‘התוכנית דיברה על סך כולל של 40 מגטון — מגטון — על מוסקבה, פי 4,000 יותר מהפצצה שהוטלה על הירושימה, ואולי פי 20 או 30 יותר מכל הפצצות הלא־גרעיניות שהטילו בעלות־הברית בשתי זירות לחימה במשך יותר מארבע שנים במלחמת העולם השנייה.’

ואף על פי כן, בכל אותה פגישה בשנת 1960 ישב רובל בכיסאו ולא פצה פה.

לא פצה פה. במשך 48 שנה. אך זו הודאה יוצאת דופן — המקרה הראשון הידוע שבו משתתף בפגישה ההיא העז לחשוף פרטים אישיים כל כך על מה שהתרחש בה. הפרטים הללו מבהירים אמת פשוטה לכל מי שלא נכח בחדר: התוכנית למלחמה גרעינית הייתה בבחינת ג’נוסייד לכל דבר.

אנשי חיל האוויר ירדו מן הסולמות שלהם, קיפלו אותם, תחבו אותם מתחת לזרועותיהם והסתלקו.

עוצמת פיצוץ גדולה פי ארבעת אלפים מזו שהוטלה על הירושימה.

מה פירוש הדבר — והאם זה משהו שמוח האדם מסוגל לקלוט במלואו?

ושאלה דחופה יותר, האם מישהו יכול לעצור תוכנית להשמדה המונית לפני שהיא תצא אל הפועל?

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מלחמה גרעינית”