אין עוררין על כך שהפרעת האכילה הפכה לאחת המגיפות של תקופתנו. הפרעה נפשית זו נושאת השלכות ומשמעויות רציניות מאוד של פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בבריאות, עד כדי אובדן חיים. אף על פי כן, בשל הכחשה, בושה ומיומנות גבוהה בהסתרה, מקרים רבים אינם מאובחנים כראוי, ובין אלו שכן מאובחנים, רבים אינם מטופלים באופן יעיל שמניב שיפור משמעותי ויציב, ולעיתים קרובות גם נופלים בין הכיסאות במוסדות הטיפול השונים.
יש חשיבות מכרעת לידע, למיומנות ולניסיון הקליני המצטבר בדרך להקטנת הפער בין הצורך הקיים שעולה ומתגבר תדיר, לבין כושר המענה המוגבל בזמינות, בהיערכות וביכולת ההכלה שלנו כחברה. ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין, בספרה הבלתי שגרתי, פורסת בפנינו גישה טיפולית אינטגרטיבית, חדשנית ופורצת דרך, לטיפול בהפרעות אכילה. גישה זו כבר עשתה הדים אצל מומחים ברחבי העולם. באמצעותה עזרה המחברת למטופלות ולמטופלים למצוא פתח בתוך חוויית האין-מוצא של הפרעות האכילה, ולהחזיר לעצמם את החיים.
בספר פורטת חסון רוזנשטיין את יסודותיה של הגישה האינטגרטיבית ומדגישה שמידה 1 לא יכולה להיות מתאימה לכולם. כל מקרה לגופו, כל טיפול ורגישויותיו. בשפה קולחת ובגובה העיניים, מראה לנו המחברת הלכה למעשה את יתרונותיה ואת יישומה בשטח של הגישה האינטגרטיבית, באמצעות סיפורי מקרים מרתקים, הסברים מקצועיים וחוויות אישיות שלה מהקליניקה. המקרים המתוארים בספר מאפשרים לנו הצצה אינטימית ורגישה לתוך עולמות פנימיים, לעיתים מעוותים, לעיתים מפחידים עד אימה ולעיתים מבולבלים וחידתיים, של תשע נשים וגבר אחד המתמודדים עם הפרעת אכילה שמעיבה על חייהם.
בתקופתנו, אין כמעט בית שנושא הפרעת האכילה אינו נוגע בו ברמת עצימות כלשהי. ספר זה נכתב במטרה לספק ידע, הבחנות ומודעות לכל אדם שהנושא קשור אליו או מעניין אותו, החל באנשי מקצוע מעולמות הטיפול, האימון וההדרכה, דרך הורים וקרובי משפחה של מתמודדים, וכלה במתמודדים עצמם. בספר תמצאו הדרכה מקצועית, סיפורים אישיים ואנושיים ושפע עצום של ידע, תובנות, סודות והבחנות שיעזרו לכם להבין, להזדהות, להכיל, לחמול, ובעיקר, לפתח מודעות חכמה ומושכלת.
על מיכל חסון רוזנשטיין
ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין היא פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול בהפרעות אכילה ומדריכה בתחום זה מעל שני עשורים. היא מטפלת, חוקרת ומדריכה שמרצה בארץ ובחו"ל על הגישה האינטגרטיבית שהיא מיישמת בטיפול בהפרעות אכילה. עבודתה מוכרת ומוערכת בפורומים מקצועיים בארץ ובעולם. ... עוד >>
קטגוריות: מבצעי החודש, עיון, פסיכולוגיה ופסיכותרפיה
45.00 ₪
מקט: 4-800-593006
הקדמה
למה דווקא הפרעות אכילה…
הרצון להיות רזה יותר בער בי מאז שהייתי ילדה. זה לא ממש השפיע על חיי, ואני אפילו לא בטוחה למה הוא בער בי, אבל אני כן יודעת שהוא תמיד היה ברקע. ככה זה כשכולן רוצות להיות דוגמניות במידה 90-60-90. ככה זה כשברקע יש כל הזמן דיבור על המראה החיצוני, וכשאימא וסבתא מקטרות באופן קבוע על כך שהן שמנות מדי. עם זאת, אי אפשר לומר שהייתה לי הפרעת אכילה הלכה למעשה. מעולם לא התכוונתי באמת לוותר על מאכל אהוב או על ארוחה מפתה כדי לרזות. מדי פעם פצחתי בדיאטה למשך יומיים, ושכחתי ממנה ביום השלישי. אהבתי ספורט מגיל צעיר, ואני אוהבת עד היום. אני מאוד נהנית מפעילות גופנית, ואפילו שומרת בעזרתה על המשקל ועל גוף חזק.
למעשה, כולנו עסוקים יום יום במראה שלנו, בחיטוב הגוף ובמשקל העולה ויורד, אבל לא מדובר בהפרעה. העיסוק, בין שהוא אינטנסיבי ובין שהוא שולי, הופך להיות הפרעה רק כשהוא מפריע – לאדם עצמו או לסביבתו.
אז מתי ממש פגשתי הפרעת אכילה? בתיכון הייתה לי חברה עם הפרעת אכילה, ואפילו לא ידעתי. כל היום היא ישבה על הכיסא ולא אכלה דבר. הייתה לי תחושה שהתנהגותה מוזרה, ואפילו מאוד, אבל לא הצלחתי להסביר לעצמי מדוע בדיוק. כמו רבות אחרות, היא רצתה להיות דוגמנית. גם בצבא פגשתי מישהי מאוד שאפתנית ואובססיבית. היא הייתה כל כך אובססיבית בעבודתה, עד שביקשה מטכנאית המחשבים שלנו לייצר עבורה קובצי עבודה שאי אפשר לתקן אחרי סיום העבודה, כדי לאסור על עצמה לבצע כל סוג של טעות. אם טעתה, הייתה צריכה להתחיל הכול מהתחלה. זוהי רק דוגמה אחת קטנה שהמדגימה עד כמה נוקשה היא הייתה ביחס לעצמה בכל דבר ועניין. גם באכילה היא הייתה כך – הקפידה לאכול מעט מאוד אם בכלל, וטענה שאין לה צורך במזון. היא עישנה כל היום, התרוצצה הרבה, מִלצרה בלילות, לא ישנה ולא אכלה. האובססיה שלה נראתה לי כבר ממש מופרעת. כבר אז הבנתי שהתנהלות זו אינה תקינה, אבל עוד לא ידעתי עדיין לשיים בדיוק את התופעה ולהגדיר לעצמי את הבעייתיות שבה.
מתי ראיתי הפרעות אכילה והתחלתי להבין את משמעותן והשלכותיהן לפחות במידה מסוימת? כשהייתי בת עשרים! למדתי אז בבית הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, בקורס מדריכות מחול אירובי ועיצוב הגוף. היו בי התשוקה והאהבה לספורט, ותכננתי להיות מאמנת ספורט בזמן לימודיי באוניברסיטה. זוֹ הייתה דרך מצוינת להתפרנס כסטודנטית. במסגרת הלימודים נכללו פה ושם נושאים הקשורים לתזונה, והמרצה דיברה גם על הפרעות אכילה. הדיון עורר בי מודעות מסוימת לנושא. הסתכלתי סביבי וקלטתי שאני בין הבודדות ההולכות לקנות טוסט בקפטריה בהפסקה. ראיתי שתלמידות רבות נמנעו מאכילה כלשהי במשך היום, ואם הן כן אכלו, הן הסתפקו בירקות. בשיעורי ההדגמה, הן קפצו וביצעו את התרגילים בעצמן במקום להדריך, למרות שהמורים העירו להן על כך שהשיעור לא נועד להן, אלא שהן אמורות לעבור בין המתאמנים כדי לתקן ולהשגיח. היה להן קשה לצאת מהאובססיה העצמית שלהן. כל שהן רצו לעשות היה להתאמן בעצמן מול המראה. הן היו מכורות אליה ולמה שהיא אפשרה להן: בחינה מדוקדקת של הגוף של עצמן.
מתברר שהסגידה לגוף מדבקת. לקראת המפגשים מצאתי גם אני את עצמי עסוקה בחוסר נחת מכך שרואים כל גרם שומן בגופי כשאני לובשת את הבגד הצמוד, אבל בסוף השיעור יצאתי מהחדר ושכחתי מזה. היו טוסטים מצוינים בקפטריה. מתברר שהייתי יוצאת הדופן בחבורה. חלק מהבנות ממש צמו. אחרות פיצו את עצמן בדרך לא דרך. הייתה סטודנטית אחת שראיתי פעם יושבת באוטו בסוף היום וזוללת המון חטיפים. נדמה לי שגם שמעתי אותה מקיאה ביום אחר.
כשהתחלתי את לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה ותקשורת, הנחתי את כל העניין מאחוריי. בשלב ההוא אפילו לא הייתי בטוחה שאני רוצה להיות פסיכולוגית. במהלך הלימודים נפתחה לי האפשרות להשתתף ב”מחקר מודרך”, כלומר להיות עוזרת מחקר תמורת נקודות זכות בתואר, וכמובן אפשרות לקבל המלצה לתואר שני. אחת המרצות, פרופ’ זוהר אביתר, סיפרה על מחקר שהיא מתכוונת להתחיל בשיתוף עם פרופ’ יעל לצר בתחום של קישורית המיספריאלית והפרעות אכילה. זוֹ נראתה לי בזמנה הזדמנות מצוינת ללמוד מהו באמת מחקר (וכמובן לזכות בהמלצה שכל סטודנטית לפסיכולוגיה זקוקה לה כדי להתקבל לתואר השני הנכסף, שאז עוד לא הייתי בטוחה בכלל שאני רוצה. עם זאת, הבנתי שהמלצה היא לעולם משהו טוב וראוי ששווה להשקיע בשבילו).
כך התחלתי את המחקר, שנמשך לא מעט זמן והיו בו עיכובים. שם גיליתי את האופי המיוחד של החוקרות שהובילו אותי מנקודה זו והלאה – פרופ’ זוהר אביתר ופרופ’ יעל לצר. פרופ’ זוהר אביתר לימדה אותי כמעט כל מה שאני יודעת על מחקר בפסיכולוגיה. פרופ’ יעל לצר לימדה אותי כמעט כל מה שאני יודעת על הפרעות אכילה ואחרות. בהמשך הנחתה אותי גם ד”ר לילי רוטשילד בעבודת הדוקטורט, שם הִכַּרְתִּי את נושא המנטליזציה והמשמעות הגדולה של הבנת רגשות בהפרעות אכילה.
יותר מעשרים שנה חלפו מאז, ובמהלכן למדתי כל הזמן וגם התנסיתי בעבודה מעשית בשטח. מתוך הניסיון הרב והידע הנרחב שצברתי, פיתחתי רעיונות חדשים וביססתי גישה טיפולית אינטגרטיבית המבוססת על הבנה דינאמית אישיותית של הפרעת האכילה בשילוב גישה טיפולית אינטגרטיבית על-פי הגל השלישי בפסיכותרפיה. את הגישה הזאת אני מציגה לכם בספרי זה.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “אדונית הרזון”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות