ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים

בשנת 1982 חשף שלמה נקדימון את הביטוי "סבירות נמוכה". בשנת 2001 פרסם פרופסור אורי בר-יוסף את מסמכי אמ"ן מערב המלחמה – ואכן, כך העריכו אז גורמי אמ"ן את הסבירות למלחמה. בעיני הציבור הפך הביטוי "סבירות נמוכה" לסמל המחדל המודיעיני, ולסמלה של המלחמה כולה. אך לא רבים הבינו שאותה הערכה שגויה נבנתה על שתי הערכות אחרות. האחת, שצה"ל ינצח בכל מקרה ובכל הנסיבות; והשנייה, שגם הערבים מעריכים כך את תוצאות המלחמה הבאה. אי לכך, הם אינם עומדים ליזום מלחמת התאבדות. הסבירות למלחמה והסבירות לניצחון קשורות ביניהן ללא הפרד. ברור הוא שטעינו בהערכת יכולותיו וכוונותיו של האויב, אך הסבירות לניצחון תלויה לא רק באלה. משפיעים עליה הרבה גורמים שערכם האמיתי מתברר רק בדיעבד – לפעמים רק ממרחק של שנים. ; ספר זה מנתח חלק מהם: המסגרת המדינית; היעדים שנקבעו; תוכניות שתוכננו; אימון הצבא ואיכות הנשק: ומעל ומעבר לכול – תפקוד מנגנוני הצבא. כולל הדרג המדיני ודרגי הפיקוד, לקראת המלחמה ובמהלכה. מנגנוני שליטה אלה תומכים בדרג הלוחם ונותנים משמעות מערכתית ואסטרסגית לקרבות הטקטיים. מתפקידם להוציא את המרב מיתרונותיו של הדרג הלוחם, ולצמצם את השפעת חסרונותיו. קיומם ותפקודם הראוי של הדרגים הבכירים מבדילים בין צבא מקצועי לבין מיליציה. אנו, קבוצת אנשים, שצה"ל והמדינה עומדים בראש מעיינינו, עשינו את מה שלא עשתה האקדמיה, ולא עשו עיתונאים, ולא עשה צה"ל עצמו. הקדשנו ימים רבים למחשבה, למחקר ולדיון בנושא, עשינו את העבודה כמיטב יכולתנו. עתה אנו מציגים את ספרנו לשיפוט הקורא.

מקט: 001-3550-013