כיצד צורך אנושי, שאף מוגדר כזכות יסוד בסיסית, הפך למוצר פיננסי? כיצד השפיעה הפיננסיזציה של הנדל"ן על מרקם החיים החברתי? […]
הקדמה
"דע מאין באת ולאן אתה הולך", זוהי למעשה תמציתו של הספר הנפלא הזה, המוגש לכם בדרך של סקירה היסטורית כרונולוגית לתקופות המהותיות בהתפתחות הנדל"ן, בלשון קלה, בהירה וסדורה ומהווה תמצית תולדות הנדל"ן האנושי, למן אותו הרגע בו הפכנו אנו ליצורים תבוניים.
נדל"ן הינו קיצור המונח "נכסי דלא ניידי" ומשמעותו, נכסים המחוברים לקרקע (והקרקע עצמה כמובן) חיבור של קבע ואינם ניתנים להעברה או להזזה.
למעשה הנדל"ן מהווה חלק בלתי נפרד מתחום מדעי "הסביבה" העוסקים במכלול ההיבטים הקשורים לקיומנו בכדור הארץ.
והטעם העיקרי לכך שאנו עוסקים בסביבת המחייה שלנו, הוא שוב, עובדת היותנו יצורים תבוניים.
בכך נבדל האדם מיתר בעלי החיים על פני כדור הארץ.
עובדת היותנו תבוניים יצרה עבורנו שלל היבטים בחיינו ובראש ובראשונה, בשונה מיתר בעלי החיים, הרצון והיכולת לשנות במודע את סביבת המחייה הפיזית שלנו ולהתאימה לצרכינו המשתנים, גם ברמה המעשית והיום יומית ובהמשך גם ברמה הרוחנית-רעיונית.
הצורך האנושי להתפשט גיאוגרפית ולהתפתח הוא שייצר למעשה את מכלול הרעיונות שבהם שולב עולם הנדל"ן, תוך שהוא משתנה ומתאים עצמו אלינו, מזין ומספק את צרכנו ונענה שוב לשינויים שכפינו עליו וכך, חוזר חלילה במעגל אין סופי, שאנו כיום מצויים רק באחד מגלגוליו.
במובן זה נדל"ן הינו רעיון, שבדומה לכלל הרעיונות, השפיע על התודעה ועיצב את המציאות של חיינו בשלל ההיבטים השונים שלה.
שהרי בראשית ניתנה הארץ לכל החי בה.
את חוקי הג'ונגל ההישרדותיים שמאפיינים עד היום את מרבית המינים החיים המאכלסים את כדור הארץ זנחנו אנו, שוב בגלל אותה תודעה של יצורי אנוש תבוניים, ויצרנו תחתם סטים של כללים וערכים המשתנים תדיר, שאמורים היו להכניס סדר בדברים ולהקטין חיכוכים, קטנים כגדולים, בחיינו.
כשמעטים מבני ההומו ספיאנס אכלסו את הארץ, משימה זו הייתה קלה יחסית.
חלוקת המרחב נערכה באופן טבעי כמעט, התבססה על המצוי בשונה מהרצוי והקשר לנדל"ן היה פרגמטי, בהתאם לצרכים הנקודתיים, בתלות בעונות השנה וההתפתחות הפיזית והמנטלית שלהם.
בהמשך, ומשום היותנו תבוניים וכמעט בהשלמה לכך יצורים חברתיים השואפים להתגודד ממגוון סיבות התפתחותיות והישרדותיות, חיכוכים שהיו קשורים בנכסי נדל"ן הפכו תכופים יותר ומשמעותיים הרבה יותר ולכן, נזקקנו לסדר חברתי שונה ומתעדכן שהיה מבוסס בראשיתו ורובו ככולו, על כוח.
הכוח הפיזי ייצר בהמשך כוח מנטלי שאפשר השפעה על התודעה בדרך של רעיונות חדשים, אמונות ועוד.
בסוף, הנדל"ן הוא כוח, או יותר נכון ביטוי של זה האחרון.
בעלות על נדל"ן, הנובעת למעשה מחיכוך אלים כלשהו בהיסטוריה האנושית, שואבת כיום את הלגיטימציה שלה מאותם רעיונות ואמונות עתיקים, המושרשים היטב בדרך שבה לימדו אותנו לחשוב עד כה.
כדור הארץ כבר אינו נחלתם של כולם. לברי המזל שבינינו יש תא שטח מוגדר, הכפוף גם הוא לסט של חוקים באשר יכולת השימוש והניצול בו, אך לכל האחרים, מרבית האנשים, אין נחלה כלשהי והם הפכו לאורחים במקום שהיה שייך פעם לכלל ולא ליחיד.
ואין זה משנה מי האוחז בנדל"ן.
הוא יכול היה להיות ראש השבט (שמן הסתם המליך עצמו בעקבות חיכוך אלים), מונרך, מוסד דתי, מוסד שלטוני, מעמד חברתי (קסטה), חברה בינלאומית או מקומית או אפילו קרן וירטואלית הנשלטת מרחוק בידי רבים.
באם נתחקה אחר מקורה ההיסטורי של אותה ה"זכות", כמעט תמיד נמצא בשורשיה חיכוך קיומי כלשהו, שבעבור מאות ואלפי ואולי אף עשרות אלפי שנים זכה ללגיטימציה רעיונית. ומכאן, משאב הטבע הזה הקרוי נדל"ן, טומן בחובו הרבה יותר מהגדרתו הצרה. שליטה בו מאפשרת בדרך כלל גם שליטה בים ובאוויר שמעליו ואפילו בחלל. השליטה בו מעניקה לבעליו כוח שהשפעתו רבה וחורגת מגבולותיו הפיזיים. בעבר שליטה כזו כללה גם שליטה במשאבי הטבע הקיימים באותו הנדל"ן. לשמחתנו, כוח זה נשלל בהמשך על ידי מדינות, כשאזרחיהן הבינו כי מדובר בהפרה של הסדר הטבעי, כזו העשויה להשפיע על חיי הכלל. ומכאן, לאחר ההבנה שנדל"ן הוא כוח ועוצמה הניתנים באמצעות רעיונות לשעבוד לטובתם הבלעדית של פרטיים, ולאחר שהמשאב כבר חולק למעשה ברמה הגלובלית בין מדינות, רעיון השוויון ביכולת להחזיק בנדל"ן כבר אינו זר לרבים שאינו מצוי בידם, אם כי עוד רבה הדרך על מנת שהרעיון יהפוך למציאות.
וכבר נכתב במקורותינו: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית, פרק ג', סעיף י"ט).
או בתרגום חופשי – בתפיסת היהדות, האדמה ואנו חד המה. הגענו מהאדמה, התקיימנו ממנה ואליה נשוב לאחר מותנו. למעשה זהו התרגום המזוקק והתמציתי ביותר לכל אשר נאמר עד כה. הנה שוב הרעיון, המחשבה והתפיסה, בהם מקופלת חשיבותו של הנדל"ן. הפיכת צורך אנושי ותבוני של האדם (במקרה זה היהודי), לרעיון הוליסטי המחבר אותו לאדמתו ובמובן מסוים מעניק לחייו משמעות נצחית. רעיון זה, שהוא יסוד זהותנו וחיבורנו אל האדמה והארץ הזו, בא לידי ביטוי באופן מובהק בעסקה הראשונה המתועדת בעולם היהודי.
עסקת מערת המכפלה
כידוע, תחילת המאורעות בסיפור זה הם בני מאות אלפי שנים, ועלילתם נכתבה בהיסטוריה של המין האנושי מאז ועד היום. מאות אלפי שנים של התפתחות בכלל המישורים המוכרים לנו – גנטיים, סביבתיים, טכנולוגיים ואנושיים תודעתיים. למרות ההיקף העצום של התהליכים שהאנושות חוותה ועברה, קיימים מעטים הנטועים עמוק בזיכרון הקולקטיבי ונוכחים בעוצמה בהיסטוריה המתועדת.
ומה יכול להיות סמלי יותר לפתיחת המסע בספר זה, מאשר עסקת הנדל"ן הראשונה המתועדת בהיסטוריה האנושית, או לכל הפחות בהיסטוריה של עם ישראל: רכישת מערת המכפלה.
בספר בראשית פרק כ"ג (פרשת חיי שרה) מתועדת עסקת הנדל"ן כך: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָֽה׃ ב ותָּמת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃ ג וַיָּקם אַבְרָהם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל־בְּנֵי־חֵת לֵאמֹֽר׃ ד גֵּר־ וְתוֹשָב אָנֹכִי עִמָּכם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת ־ קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָֽי׃…..וַיְדַבֵּר אִתָם לֵאמֹר אִם ־ יֵשׁ אֶת – נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת ־ מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ ־ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן – צֹֽחַר׃ ט וְיִתֶּן ־ לִי אֶת ־מְעָרת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר ־ לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדהוּ בְּכסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת ־ קָֽבֶר׃….וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל ־ עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת ־ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶר בְּאזְני בְנֵי ־ חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר׃…. כ וַיָּקם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר ־ בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת ־ קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי־חֵֽת׃"
עסקה זו, שאין ספק שצרובה היטב בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי עד ימינו אנו, ממשיכה לעצב את זהותנו ומשמשת, עד היום, גם כחיזוק נוסף לזיקתנו ההיסטורית בארץ ישראל, מתארת באופן קצר אך משמעותי את הרקע לקשירתה בסיפור מעשה פשוט לכאורה:
כשנפטרה שרה אשתו, ביקש אברהם אבינו מקום קבורה עבורה ופנה אל עפרון החיתי, בעל הקרקע בחברון. למרות שעפרון הציע את המערה "ללא תמורה", אברהם אבינו התעקש ושילם עבורה.
המחשבה הראשונה העולה מתיאור הפרטים והרקע, כמו גם הקונטקסט ההיסטורי (עסקת נדל"ן "ראשונה") הינה בדבר מהות העסקה – רכישת מערה, פיסת קרקע, כחלקת קבר.
ישנם שני צדדים להחלטה זו של אברהם: מחד, רכישת נכס נדל"ני שאינו מייצר כל הכנסה, על מנת להבטיח המשכיות לאורך דורות (וגם הוצאות, בשל הצורך לתחזקו ובשמירה על שלמותו) ומאידך, חשיבה שניתן להגדירה כאסטרטגית, תוך הבנה שחיי העולם הבא יהיו כנראה ארוכים מחיי העולם הזה ושלמרות גילה המופלג של רעייתו, אנו יודעים כיום כי משכן לחיי נצח יהיה קיים לצמיתות "יחסית" וככזה, מקנה ערכים שהם הרבה מעבר לערך התמורה ששולמה בגינו ול"שווי השוק" שלו.
ההבנה של אברהם אבינו כי "עפר אתה ואל עפר תשוב" תורגמה כאן לעסקה נדל"נית מעשית, המשקפת את תפיסתו הרוחנית כי לנדל"ן יש ערך מעבר לגשמיות הקונקרטית שלו.
בנוסף, רכישת מערת המכפלה מייצגת את המעבר מתפיסת קרקע השייכת לקהילה, לקרקע בעלת מעמד של נכס פרטי הנסחר בשוק. אברהם שילם לעפרון במטבע "עובר לסוחר", ובכך קיבע את בעלות משפחתו וצאצאיו על הקרקע לדורות הבאים. יתר על כן, העסקה אינה עוד בעלת ממד מעשי לבדו, אלא גם בעלת ממד נפשי-רגשי: הקרקע כיוצרת חיבור לדורות וכמייצרת מחויבות רגשית לאדמה במיקום מסוים וייחודי.
עסקת מערת המכפלה מלמדת על קשר מובהק שבין הפיזי (הקרקע), ובין הקיום האנושי במובנו התבוני והעמוק ביותר.מעבר לחשיבותה ההיסטורית והדתית עבור העם היהודי, היא מסמלת את תחילת התהליך בתרבות היהודית, בו קרקע עוברת מסטטוס של צורך קיומי בסיסי למוצר כלכלי בעל ערך פיננסי ומעמד משפטי.
הנדל"ן לאור כל זאת, הוא מושג החורג מעבר לתיאורו המילולי כפיסת קרקע או מבנה. מדובר ברעיון עמוק ומורכב, המשקף את הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם מחד, ואת שאיפותיו הכלכליות, התרבותיות והחברתיות מאידך. לאורך ההיסטוריה, הנדל"ן שימש כגורם שעיצב תרבויות, קהילות וכלכלות, כאשר התפתחותו מלווה את האנושות מראשית ימיה ועד ימינו אנו.
הספר שלפניכם בוחן בדיוק זאת ומבקש לענות על השאלה כיצד הפך הנדל"ן מצורך בסיסי של מחסה והישרדות, למערכת כלכלית מורכבת ומרכזית, המעצבת את חיינו ברמות האישית, החברתית והפוליטית. הוא מתאר את מסע הנדל"ן מימי קדם ועד היום ומראה כיצד הפך למכשיר פיננסי המעניק לא רק ביטחון כלכלי, אלא גם כוח והשפעה גלובליים.
הספר מתאר את התפתחות הנדל"ן באופן כרונולוגי לאורך ההיסטוריה, החל מהתקופות הקדומות ועד לעידן המודרני. בתקופה הפרהיסטורית הקרקע שימשה בפשטות כמקום מחסה מפני פגעי הטבע וכשטח התכנסות, ובימי הביניים לאחר התפתחות התרבות והמעמדות, הקרקע שימשה מקור עושר עיקרי וסמל סטטוס, כאשר המודל הפיאודלי חיזק והעמיק את הפערים החברתיים. עם התפתחות המסחר והתיעוש, הקרקע הפכה לנכס כלכלי סחיר, והמהפכה התעשייתית האיצה את הביקוש לקרקעות באזורים עירוניים. מושגים כמו "זכויות בנייה" ו"פיתוח עירוני" צמחו לצד מודלים פיננסיים חדשניים המבוססים על רכישת קרקע והשבחתה. מגמת הפיכת הנדל"ן לכלי השקעה יצרה תאגידי נדל"ן, קרנות השקעה ומודלים עסקיים גלובליים. הספר מתאר את הקשר ההדוק בין הנדל"ן להתפתחות האנושות, החל מהשבטיות האנושית הראשונית ועד ימינו אנו.
מי שמעוניין להבין את עולם הנדל"ן ואף להתחיל לפעול בו ברמה כזו או אחרת, חייב לעצמו ולתבונתו לימוד וקריאת ספר חשוב זה, מאחר והוא ממפה היטב את עולם הנדל"ן, הכוחות הפועלים בו וכפועל יוצא, את הדרך הנכונה להתנהל בו בהווה ובעתיד הרחוק.
סיפורו של הנדל"ן הוא סיפורה של האנושות
תחילתו ביום בו החלנו לצעוד על שתיים, וסופו יגיע רק עם קץ האנושות כפי שאנו מכירים אותה כיום.
בינתיים, אנו אמורים להמשיך לפעול למען קיומנו האישי, בעזרת סט הערכים והרעיונות שנקבעו דורות לפני שבאנו לעולם. ספר זה מסייע בדיוק בהיבט זה של הבנת העולם והכרת דרכי הפעולה בו כיום.
בדרך מעניינת ומרתקת הוא מעניק הצצה גם להיבטים האנושיים הגלובליים שהביאונו עד הלום. הכתיבה משלבת בין ידע מעמיק ובין יכולת סיפורית, כך שכל פרק בספר לא רק מעשיר בידע אלא גם פורט על נימים בראשיתיים בתודעתנו. המחברת מציגה זוויות חדשות וניתוחים שלעניות דעתי לא ראינו עד כה. עולם הנדל"ן בידיה הופך לבהיר יותר ומובן יותר וזאת, בלי לוותר על מורכבותו וממדיו השונים.
הספר אינו עוסק רק בנדל"ן – הוא עוסק ברעיונות אנושיים, בתרבות ובתפיסת מציאות משתנה.
המסע המרתק מימי קדם ועד לעידן המודרני מסתיים בדרך שבה ניתן לקנות, להחזיק ולהבטיח את מה שהנדל"ן הפך להיות – מוצר פיננסי מורכב.
זהו ספר המסייע בהבנת נדבך מרכזי בעולמנו, העוסק בהיסטוריה ובעתיד של עולם הנדל"ן, שקריאתו מהווה הנאה צרופה.
אוהד דנוס
אין עדיין תגובות