תאופיל גוטייה (1872-1811) – הסופר והמשורר הנודע והנחשב היה גם גדול מבקרי המחול במאה התשע עשרה. הוא ליווה בלשונו השנונה ובקולמוסו המושחז את פריחתו של הבלט הרומנטי בפריז.
ביקורות המחול של תאופיל גוטייה הן מקור ראשון במעלה לחוקרי הבלט הרומנטי, אך אישיותו הכריזמטית, הנשקפת מסגנונו המפוכח, השנון והאירוני, היא ההופכת את רשימותיו לטקסטים מרתקים גם היום. גוטייה הניח את היסודות לביקורת המחול המודרנית, והיה ראשון מתוך שורה ארוכה של מבקרים שהתייחסו לריקוד כאל פרקטיקה פואטית.
המבחר שתורגם להלן מתייחס ברובו לבלרינות המובילות של הבלט הרומנטי בפריז וליצירות המרכזיות של התקופה, אך כדי להרחיב את היריעה נכללו בו גם קטעים אחדים הנוגעים למבצעים שוליים וליצירות שירדו לטמיון. גוטייה פרסם את רוב מאמריו בעיתונות היומית (בעיקר בעיתון La Presse, 1855-1836). [ל. ב. ה.]
ליאורה בינג-היידקר מורה לבלט, מסאית, מתרגמת ומשוררת שתרגמה מבחר מכתבי מַלַרמֶה וּואלרי ("על הריקוד", הקיבוץ המאוחד, 2011), קיבצה באסופה זו מבחר מרשימותיו השנונות של גוטייה על מחול, בתוספת מבוא מאיר עיניים, נספחים והערות, המובאים כאן לראשונה בעברית.
אין עדיין תגובות