החנות

  רגלי נושאות אותי לדשא שמול ביתי. כמה מטרים משם אני רואה את הצמחייה והעצים שספגו בעוצמה את רסיסי הפצמר"ים יחד עם שחר ז"ל, זאביק ז"ל, גדי (שרגליו נקטעו) וחברים נוספים. העצים המצולקים הם עדות אילמת לאירועי אותו יום נורא... להמשך

לא רוֹצֶה כִּי לא בָּא לִי הוּא סֵפֶר מְשַׁעֲשֵׁעַ שֶׁקַּל לְכֻלָּם לְהִזְדַּהוֹת אִתּוֹ. כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַיֶּלֶד שֶׁאַף פַּעַם לֹא יָשֵׁן, אֶת הָאֶחָד שֶׁלֹּא מוּכָן לָגַעַת בִּירָקוֹת, וְאֶת הַיַּלְדָּה שֶׁהַכֹּל אֶצלְהָּ תָּמִיד מְבֻלְגָּן. כָּל קוֹרֵא, אִם הוֹרֶה וְאִם יֶלֶד, יִמְצָא... להמשך