שירתה של אורה פטישי צלולה, מדודה, מגובשת, אינה מתפייטת, אלא מדייקת; אינה מתרפקת, אלא ביקורתית. האהבה היא מנושאיו הבולטים של הספר, גם כאן היא שואפת לזקק ממנה את גרעינה הטהור, הקשה, העומד במבחן הזמנים. העברית שלה שורשית, מקורית, נקיה מעיוותים.... להמשך