פאולה קליין־מייזלס, אישה בתחילת שנות החמישים לחייה, יושבת בבית קפה אירופאי שכמו נשאב מהתקופה האוסטרו-הונגרית של המאה שעברה. היא מתרפקת על זיכרונותיה, ואלה משמשים זרז לפריטת חייה לסיפורים. באמצע החיים היא יוצאת למסע של גילוי עצמי. צלקות ילדותה השפיעו על... להמשך