101 דלמטים

כְּשֶׁפּוֹנְגוֹ וּמִיסִי, זוּג הַכְּלָבִים הַדַלְמָטִיִּים שֶׁל מִשְׁפַּחַת דִירְלִי, הוֹפְכִים לִהְיוֹת הוֹרִים גֵּאִים לַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר גּוּרִים יְפֵהפִיִּים, כֻּלָּם מְאֻשָּׁרִים עַד הַגַּג. אֲבָל הָאשֶׁר בָּא אֶל קִצּוֹ כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד נֶחְטָפִים הַגּוּרִים עַל יְדֵי קְרוּאֶלָה דֶה־וִיל – חוֹבֶבֶת הַפַּרְווֹת הַמְּרֻשַּׁעַת, שֶׁחַיֶּיהָ אֵינָם שְׁלֵמִים לְלֹא מְעִיל מְנֻקָּד הֶעָשׂוּי מִפַּרְווֹת דַלְמָטִים. לְעֶזְרָתָם שֶׁל פּוֹנְגוֹ וּמִיסִי נִרְתָּמִים כַּלְבֵי לוֹנְדוֹן וְהַכְּפָרִים בַּסְּבִיבָה, וְיַחַד הֵם יוֹצְאִים לְמַסָּע מְסֻכָּן וּגְדוּשׁ הַרְפַּתְקָאוֹת לְחִלּוּץ הַגּוּרִים מִצִּפָּרְנֶיהָ שֶׁל קְרוּאֶלָה חַסְרַת הַמַּצְפּוּן.
מֵרֶגַע שֶׁיָּצָא לָאוֹר בִּשְׁנַת 1956, הָפַךְ 101 דַלְמָטִים, סִפְרָהּ שֶׁל דוֹדִי סְמִית, לְסִפּוּר הַצְלָחָה. הוּא עֻבַּד לְסֶרֶט אָנִימַצְיָה יָדוּעַ שֶׁל דִיסְנִי, וְזָכָה לְעוֹד גִּרְסָאוֹת רַבּוֹת הֵן בַּקּוֹלְנוֹעַ וְהֵן בַּתֵּאַטְרוֹן. זֶהוּ סִפּוּר הַמֵּכִיל אֶת כָּל הַמַּרְכִּיבִים הַהוֹפְכִים סֵפֶר לִקְלָסִי: הַרְפַּתְקָאוֹת וְהוּמוֹר, דִּמְיוֹן וָרֶגֶשׁ.
הַמְּתַרְגֶּמֶת גִּילִי בַּר-הִלֵּל תִּרְגְּמָה אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ בִּלְבוּשׁ עַכְשָׁוִי, וְאָנוּ שְׂמֵחִים לְהַחְזִירוֹ אֶל מַדַּף סִפְרֵי הַקְּלָסִיקָה

מקט: 4-20-52768

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

כְּשֶׁפּוֹנְגוֹ וּמִיסִי, זוּג הַכְּלָבִים הַדַלְמָטִיִּים שֶׁל מִשְׁפַּחַת דִירְלִי, הוֹפְכִים לִהְיוֹת הוֹרִים גֵּאִים לַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר גּוּרִים יְפֵהפִיִּים, כֻּלָּם מְאֻשָּׁרִים עַד הַגַּג. אֲבָל […]

---

פֶּרֶק 1
הַזּוּגוֹת הַמְּאֻשָּׁרִים

לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב חַי בְּלוֹנְדוֹן זוּג צָעִיר שֶׁל כְּלָבִים דַלְמָטִים בְּשֵׁם פּוֹנְגוֹ וּמִיסִיס פּוֹנְגוֹ. (כְּשֶׁנִּשְּׂאוּ, מִיסִיס הוֹסִיפָה אֶת שְׁמוֹ שֶׁל פּוֹנְגוֹ לְשֶׁלָּהּ, אֲבָל רֹב הָאֲנָשִׁים פָּשׁוּט קָרְאוּ לָהּ מִיסִי בְּקִצּוּר.) הָיָה לָהֶם הַמַּזָּל הַגָּדוֹל לִהְיוֹת הַבְּעָלִים שֶׁל זוּג בְּנֵי אָדָם נְשׂוּאִים בְּשֵׁם אָדוֹן וּגְבֶרֶת דִירְלִי, שֶׁהָיוּ טוֹבֵי מֶזֶג, צַיְתָנִים וְאִינְטֶלִיגֶנְטִים בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל – כִּמְעַט כְּמוֹ כְּלָבִים, לִפְעָמִים. הֵם הֵבִינוּ לֹא מְעַט נְבִיחוֹת: אֶת הַנְּבִיחוֹת שֶׁפֵּרוּשָׁן “הַחוּצָה, בְּבַקָּשָׁה!” “הַבַּיְתָה, בְּבַקָּשָׁה!” “נָא לְהִזְדָּרֵז עִם אֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁלִּי!” וְגַם “אוּלַי נֵצֵא לְטִיּוּל?” וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא הֵבִינוּ מִיָּד, הֵם הִצְלִיחוּ לֹא פַּעַם לְנַחֵשׁ – אִם לֻוּוּ הַנְּבִיחוֹת בְּמַבָּט קוֹרֵעַ לֵב אוֹ בִּטְפִיחוֹת נִלְהָבוֹת בְּכַף הָרֶגֶל. כְּמוֹ רַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם הָאֲהוּבִים, הֵם סָבְרוּ בְּטָעוּת שֶׁהֵם הַבְּעָלִים שֶׁל הַכְּלָבִים שֶׁלָּהֶם, בִּמְקוֹם לְהָבִין שֶׁהַכְּלָבִים הֵם הַבְּעָלִים שֶׁלָּהֶם. בְּעֵינֵי פּוֹנְגוֹ וּמִיסִי זֶה הָיָה נוֹגֵעַ לַלֵּב וּמְשַׁעֲשֵׁעַ, וְהֵם הִנִּיחוּ לְאַנְשֵׁי הַמַּחְמָד שֶׁלָּהֶם לְהַמְשִׁיךְ לַחְשֹׁב שֶׁאֵלֶּה פְּנֵי הַדְּבָרִים.

מַר דִירְלִי, שֶׁעָבַד בְּמִשְׁרָד בְּלֵב הָעִיר, הָיָה טוֹב בִּמְיֻחָד בְּחֶשְׁבּוֹן. הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁכִּנּוּ אוֹתוֹ אַשָּׁף פִינַנְסִי – שֶׁזֶּה לֹא כְּמוֹ לִהְיוֹת אַשָּׁף בִּקְסָמִים, אֲבָל לִפְעָמִים זֶה דֵּי דּוֹמֶה. בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִיל הַסִּפּוּר הַזֶּה הוּא הָיָה עָשִׁיר בְּאֹפֶן יוֹצֵא דֹּפֶן מִסִּבָּה דֵּי יוֹצֵאת דֹּפֶן. הוּא עָשָׂה שֵׁרוּת גָּדוֹל לַמֶּמְשָׁלָה (מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשׁוּר בִּמְחִיקַת הַחוֹב הַלְּאֻמִּי), וְכִפְרָס, קִבֵּל פְּטוֹר לְכָל הַחַיִּים מִמַּס הַכְנָסָה. בְּנוֹסָף, הַמֶּמְשָׁלָה הִשְׁאִילָה לוֹ בַּיִת קָטָן בְּמַעְגַּל הַבָּתִּים הַמַּקִּיף אֶת רִיגֶ’נְטְס פַּארְק – בַּיִת שֶׁהִתְאִים בְּדִיּוּק לְגֶבֶר עִם אִשָּׁה וּכְלָבִים.

לִפְנֵי שֶׁנִּשְּׂאוּ הִתְגּוֹרְרוּ מַר דִירְלִי וּפּוֹנְגוֹ בְּדִירַת רַוָּקִים, שָׁם טִפְּלָה בָּהֶם הָאוֹמֶנֶת לְשֶׁעָבַר שֶׁל מַר דִירְלִי, נֶנִי בַּאטְלֶר. גְּבֶרֶת דִירְלִי וּמִיסִי הִתְגּוֹרְרוּ אַף הֵן בְּדִירַת רַוָּקִים (אֵין כָּזֶה דָּבָר דִּירַת רַוָּקוֹת), שָׁם טִפְּלָה בָּהֶן הָאוֹמֶנֶת לְשֶׁעָבַר שֶׁל גְּבֶרֶת דִירְלִי, נֶנִי קוּק. הַכְּלָבִים וְאַנְשֵׁי הַמַּחְמָד שֶׁלָּהֶם נִפְגְּשׁוּ בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת, וְהִתְאָרְסוּ בְּיַחַד כִּשְׁנֵי זוּגוֹת מְאֻשָּׁרִים, אֲבָל הֵם דָּאֲגוּ בְּמִקְצָת לְגוֹרָלָן שֶׁל נֶנִי קוּק וְנֶנִי בַּאטְלֶר. לֹא תִּהְיֶה שׁוּם בְּעָיָה אַחֲרֵי שֶׁהַזּוּג דִירְלִי יָקִים מִשְׁפָּחָה, בִּמְיֻחָד אִם יִוָּלְדוּ תְּאוֹמִים, וְכָל אוֹמֶנֶת תּוּכַל לְטַפֵּל בְּאַחַד הַתִּינוֹקוֹת; אֲבָל עַד לְאוֹתוֹ רֶגַע, מָה תַּעֲשֶׂינָה הָאוֹמְנוֹת? שֶׁהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן יָדְעוּ לְהָכִין אֲרוּחַת בֹּקֶר וּלְהַגִּישׁ אֲרוּחוֹת עַל מַגָּשׁ (אֲרוּחוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ “חֲבִיתָה טְעִימָה לְיַד הָאָח”), אַף אַחַת מֵהֶן לֹא הָיְתָה עֲרוּכָה לְנַהֵל בַּיִת יֻקְרָתִי מִסּוּג הַבָּתִּים בְּרִיגֶ’נְטְס פַּארְק, שֶׁאֵלָיו קִוּוּ בְּנֵי הַזּוּג דִירְלִי לְהַזְמִין אֶת חַבְרֵיהֶם לַאֲרוּחַת עֶרֶב.

וְאָז נָפַל דָּבָר. נֶנִי קוּק וְנֶנִי בַּאטְלֶר נִפְגְּשׁוּ, וְכַעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל חַשְׁדָנוּת הֲדָדִית עֲמֻקָּה, פִּתְּחוּ חִבָּה עַזָּה זוֹ כְּלַפֵּי זוֹ. הֵן צָחֲקוּ כַּהֹגֶן עַל הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּהֶן.

“כַּמָּה חֲבָל שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא בֶּאֱמֶת טַבָּח וְרַב מְשָׁרְתִים1,” אָמְרָה נֶנִי קוּק.

“כֵּן, זֶה מָה שֶׁחָסֵר פֹּה עַכְשָׁו,” אָמְרָה נֶנִי בַּאטְלֶר.

וְאָז שְׁתֵּיהֶן בְּיַחַד עָלוּ עַל רַעֲיוֹן מְצֻיָּן: נֶנִי קוּק תַּעֲבֹר הַכְשָׁרָה שֶׁל טַבָּחִית אֲמִתִּית, וְנֶנִי בַּאטְלֶר תַּעֲבֹר הַכְשָׁרָה שֶׁל רַב מְשָׁרְתִים אֲמִתִּי. הֵן תַּתְחֵלְנָה בַּהַכְשָׁרָה מִיָּד, כְּדֵי שֶׁעַד הַחֲתֻנָּה תִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן מֻסְמָכוֹת.

“אֲבָל בְּעֶצֶם אַתְּ תִּהְיִי רַבַּת־מְשָׁרְתוֹת, לֹא רַב מְשָׁרְתִים,” צִיְּנָה נֶנִי קוּק.

“בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא,” אָמְרָה נֶנִי בַּאטְלֶר. “אֵין לִי גִּזְרָה שֶׁל מְשָׁרֶתֶת. אֲנִי אֶהְיֶה רַב מְשָׁרְתִים אֲמִתִּי לְכָל דָּבָר – וּבְהֶחְלֵט אֲשַׁמֵּשׁ כִּמְשָׁרֵת אִישִׁי לְמַר דִירְלִי, מְשִׂימָה שֶׁלֹּא תִּדְרֹש מִמֶּנִּי שׁוּם הַכְשָׁרָה, כִּי הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה מִמֵּילָא מִיּוֹם שֶׁהוּא נוֹלַד.”

וְכָךְ הָיָה שֶׁכְּשֶׁהַזּוּגוֹת דִירְלִי וּפּוֹנְגוֹ חָזְרוּ מִיֶּרַח הַדְּבַשׁ הַמְּשֻׁתָּף שֶׁלָּהֶם, הִמְתִּינוּ לָהֶם נֶנִי קוּק וְנֶנִי בַּאטְלֶר עִם הַכְשָׁרָה מְלֵאָה, מוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת לְבָרֵךְ אוֹתָם עִם כְּנִיסָתָם לַבַּיִת הַקָּטָן הַמַּשְׁקִיף עַל רִיגֶ’נְטְס פַּארְק.

זֶה הָיָה הֶלֶם לֹא קָטָן לִרְאוֹת אֶת נֶנִי בַּאטְלֶר לוֹבֶשֶׁת מִכְנָסַיִם.

“הַאִם לֹא עָדִיף לָךְ לִלְבֹּש שִׂמְלָה שְׁחוֹרָה וְסִנָּר יָפֶה עִם סִלְסוּלִים?” הִצִּיעָה גְּבֶרֶת דִירְלִי – מְעַט בַּחֲשָׁשׁ, שֶׁכֵּן נֶנִי בַּאטְלֶר מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה הָאוֹמֶנֶת שֶׁלָּהּ.

“אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רַב מְשָׁרְתִים בְּלִי מִכְנָסַיִם,” אָמְרָה נֶנִי בַּאטְלֶר בְּתַקִּיפוּת. “אֲבָל אַשִּׂיג לְעַצְמִי סִנָּר עִם סִלְסוּלִים מָחָר. זֶה יוֹסִיף לַמַּרְאֶה שֶׁלִּי מַגָּע מְקוֹרִי.” וְכָךְ אָכֵן הָיָה.

הָאוֹמְנוֹת אָמְרוּ שֶׁהֵן כְּבָר לֹא מְצַפּוֹת שֶׁיְּכַנּוּ אוֹתָן “נֶנִי”, וְכָעֵת הֵן מוּכָנוֹת שֶׁיִּפְנוּ אֲלֵיהֶן בִּשְׁמוֹת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהֶן, כַּמְּקֻבָּל. אֲבָל זֶה דָּבָר אֶחָד לִפְנוֹת אֶל הַשֶּׁפִית בְּתוֹר “שֶׁף”, וְדָבָר אַחֵר לְגַמְרֵי וּכְלָל לֹא מְקֻבָּל לִפְנוֹת אֶל רַב הַמְּשָׁרְתִים בְּתוֹר “בַּאטְלֶר”. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִמְשִׁיכוּ לִפְנוֹת אֶל שְׁתֵּי הָאוֹמְנוֹת בַּכִּנּוּי “נֶנִי, מֹתֶק,” כְּפִי שֶׁהָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם.

כַּמָּה שָׁבוּעוֹת אַחֲרֵי שֶׁהַכְּלָבִים וְהַזּוּג דִירְלִי חָזְרוּ מִיֶּרַח הַדְּבַשׁ שֶׁלָּהֶם, קָרָה דָּבָר עוֹד יוֹתֵר מְשַׂמֵּחַ. גְּבֶרֶת דִירְלִי לָקְחָה אֶת פּוֹנְגוֹ וְאֶת מִיסִי וְחָצְתָה אִתָּם אֶת רִיגֶ’נְטְס פַּארְק אֶל שְׁכוּנַת סֶנְט ג’וֹנְז ווּד, שָׁם הֵם בִּקְּרוּ אֵצֶל חֲבֵרָם הַטּוֹב, הַוֶּטֶרִינָר הַנֶּהְדָּר. הִיא חָזְרָה וּבְפִיהָ הַחֲדָשׁוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁבְּנֵי הַזּוּג פּוֹנְגוֹ עוֹמְדִים לַהֲפֹךְ בְּקָרוֹב לְהוֹרִים. גּוּרִים צְפוּיִים לְהִוָּלֵד בְּעוֹד חֹדֶשׁ.

הָאוֹמְנוֹת הִגִּישׁוּ לְמִיסִי אֲרוּחַת צָהֳרַיִם גְּדוֹלָה כְּדֵי לְסַפֵּק לָהּ כֹּחוֹת, וּלְפּוֹנְגוֹ אֲרוּחָה גְּדוֹלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ מְקֻפָּח (כְּפִי שֶׁקּוֹרֶה לִפְעָמִים לְאָבוֹת עֲתִידִיִּים שֶׁל כְּלַבְלַבִּים), וְאַחַר כָּךְ נִשְׁכְּבוּ שְׁנֵי הַכְּלָבִים לִמְנוּחַת צָהֳרַיִם אֲרֻכָּה עַל הַסַּפָּה הֲכִי טוֹבָה. כְּשֶׁמַּר דִירְלִי חָזַר סוֹף סוֹף הַבַּיְתָה מֵהָעֲבוֹדָה, הַכְּלָבִים כְּבָר הָיוּ עֵרָנִיִּים לְגַמְרֵי וּבִקְּשׁוּ לָצֵאת לְטִיּוּל.

“בּוֹאוּ נֵצֵא כֻּלָּנוּ לְטִיּוּל, כְּדֵי לַחְגֹּג,” אָמַר מַר דִירְלִי, אַחֲרֵי שֶׁעֻדְכַּן בַּחֲדָשׁוֹת הַטּוֹבוֹת. נֶנִי קוּק אָמְרָה שֶׁהָאֲרוּחָה כְּבָר בְּעֶצֶם מוּכָנָה, וְנֶנִי בַּאטְלֶר אָמְרָה שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהּ לְחַלֵּץ אֶת הָרַגְלַיִם, אָז כֻּלָּם יָצְאוּ בְּיַחַד לְטַיֵּל בַּשְּׁכוּנָה.

הַזּוּג דִירְלִי הָלַךְ בָּרֹאשׁ. גְּבֶרֶת דִירְלִי נִרְאֲתָה יָפָה בִּמְיֻחָד בַּחֲלִיפַת הַמַּסָּע הַיְּרֻקָּה מִמֶּלְתַּחַת הַכַּלָּה שֶׁלָּהּ, וּמַר דִירְלִי לָבַשׁ אֶת מִקְטֹרֶן הַטְּוִיד הַיָּשָׁן שֶׁלּוֹ, הַיָּדוּעַ בְּתוֹר מִקְטֹרֶן־הַטִּיּוּל־עִם־הַכְּלָבִים. (מַר דִירְלִי לֹא הָיָה בְּדִיּוּק גֶּבֶר נָאֶה, אֲבָל הָיָה לוֹ מִסּוּג הַפַּרְצוּפִים שֶׁלֹּא מִתְעַיְּפִים מִלְּהַבִּיט בָּהֶם.) אַחֲרֵיהֶם הִגִּיעוּ בְּנֵי הַזּוּג פּוֹנְגוֹ בְּהוֹפָעָה אֲצִילִית; שְׁנֵיהֶם הָיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַלּוּפִים בְּתַחֲרֻיּוֹת כְּלָבִים, אִלְמָלֵא סָבַר מַר דִירְלִי שֶׁתַּחֲרֻיּוֹת כָּאֵלֶּה יְשַׁעַמְמוּ אוֹתָם – וְגַם אוֹתוֹ. הָיוּ לָהֶם רָאשִׁים מְעֻדָּנִים, כְּתֵפַיִם אֵיתָנוֹת, רַגְלַיִם חֲזָקוֹת וּזְנָבוֹת יְשָׁרִים. הַנְּקֻדּוֹת עַל גּוּפָם הָיוּ שְׁחוֹרוֹת כִּדְיוֹ וְגֹדֶל רֻבָּן כְּגֹדֶל מַטְבֵּעַ שֶׁל שְׁנֵי שִׁילִינְג; הַנְּקֻדּוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם, רַגְלֵיהֶם וְזַנְבוֹתֵיהֶם הָיוּ קְטַנּוֹת יוֹתֵר. הָאַפִּים שֶׁלָּהֶם וְהָעוֹר סְבִיב עֵינֵיהֶם הָיוּ שְׁחוֹרִים. הַבָּעַת פָּנֶיהָ שֶׁל מִיסִי הָיְתָה כּוֹבֶשֶׁת בְּיוֹתֵר. פּוֹנְגוֹ, אַף שֶׁנּוֹלַד לִהְיוֹת מַנְהִיג, הָיָה בַּעַל נִיצוֹץ שֶׁל שׁוֹבְבוּת בְּעֵינָיו. הֵם הָלְכוּ זֶה לְצַד זוֹ בְּקֶצֶב אֲצִילִי, וְקָשְׁרוּ אֶת הַזּוּג דִירְלִי בִּרְצוּעָה רַק כְּשֶׁהָיָה נָחוּץ לַעֲזֹר לָהֶם בַּחֲצִיַּת כְּבִישִׁים. בְּסוֹף הַתַּהֲלוּכָה הָלְכוּ נֶנִי קוּק (הַשְּׁמַנְמַנָּה), לְבוּשָׁה בֶּחָלוּק הַלָּבָן שֶׁלָּהּ, וְנֶנִי בַּאטְלֶר (הַשְּׁמַנְמַנָּה עוֹד יוֹתֵר), לְבוּשָׁה מְעִיל פְרָאק וּמִכְנָסַיִם מְחֻיָּטִים הֵיטֵב, וַעֲלֵיהֶם סִנָּר עָדִין.

זֶה הָיָה עֶרֶב נִפְלָא בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, בְּלִי רוּחַ, שָׁלֵו וְרָגוּעַ. הַפַּארְק וְהַבָּתִּים הַיְּשָׁנִים הַמַּשְׁקִיפִים עָלָיו, הַצְּבוּעִים בְּגָוֶן אָחִיד שֶׁל קְרֶם, טָבְלוּ בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַזָּהֹב. נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת רַבִּים, אֲבָל לֹא רַעַשׁ. צַעֲקוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּלָדִים הַמְּשַׂחֲקִים וְנַהֲמַת הַתַּחְבּוּרָה בִּכְבִישֵׁי לוֹנְדוֹן נִדְמוּ שְׁקֵטִים יוֹתֵר מֵהָרָגִיל, כְּאִלּוּ נֹעַם הָעֶרֶב מְרַכֵּךְ גַּם אוֹתָם. הַצִּפּוֹרִים שָׁרוּ שִׁיר אַחֲרוֹן לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה, וּבְהֶמְשֵׁךְ שׁוּרַת הַבָּתִּים, בְּבַיִת שֶׁבּוֹ הִתְגּוֹרֵר מַלְחִין מְפֻרְסָם, מִישֶׁהוּ נִגֵּן בִּפְסַנְתֵּר.

“תָּמִיד אֶזְכֹּר אֶת הַטִּיּוּל הַמְּאֻשָּׁר הַזֶּה,” אָמַר מַר דִירְלִי.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִפֵּץ אֶת הַשַּׁלְוָה צוֹפַר מְכוֹנִית תּוֹבְעָנִי בְּיוֹתֵר. מְכוֹנִית גְּדוֹלָה נָסְעָה לִקְרָאתָם. הַמְּכוֹנִית נֶעֶצְרָה לְיַד בַּיִת גָּדוֹל מְעַט לִפְנֵיהֶם, וְאִשָּׁה גְּבוֹהָה יָצְאָה אֶל הַמַּדְרֵגוֹת בְּפֶתַח הַבַּיִת. הִיא לָבְשָׁה שִׂמְלַת סָטֶן הֲדוּקָה בְּצֶבַע יָרֹק אִזְמַרְגָּד, כַּמָּה מַחֲרוֹזוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל אַבְנֵי אֹדֶם, וּמְעִיל פָּשׁוּט וּקְלָסִי מִפַּרְוַת חָרְפָּן צְחוֹרָה, שֶׁהִשְׁתַּפֵּל עַד לִקְצוֹת נַעֲלֵי הֶעָקֵב שֶׁלָּהּ, הָאֲדֻמּוֹת כְּאַבְנֵי אֹדֶם. עוֹרָהּ הָיָה כֵּהֶה, עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת וּבְתוֹכָן נִיצוֹץ שֶׁל אָדֹם, וְאַפָּהּ מְחֻדָּד מְאֹד. שְׂעָרָהּ הָיָה מְסֹרָק בְּחֻמְרָה עִם שְׁבִיל בָּאֶמְצַע: מֵעֶבְרוֹ הָאֶחָד הָיוּ הַשְּׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת וּמֵעֶבְרוֹ הָאַחֵר, לְבָנוֹת – מְשֻׁנֶּה בְּיוֹתֵר.

1 קוּק – טַבָּח, בַּאטְלֶר – רַב מְשָׁרְתִים (כָּל הַהֶעָרוֹת שֶׁל הַמְּתַרְגֶּמֶת)