פרגמנטים, שברים, פיסות – בתצלומים, שירה ופרוזה – מרכיבים את הספר המיוחד הזה. כולם באים ממקומות, אזורי תודעה וזמנים שונים, חלקם כעין קטעי יומן וחלקם בדיון גמור. יחד הם מסתדרים לכדי חשבון חיים והתמודדות עם שבר עמוק. אֵין זֶה שִׁיר שֶׁהֲרֵי חֲרִיקָה אֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת לְשִׁיר. כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַיִם וְעָנָן וּמִמְטָר הֵם מֶטֶאוֹרוֹלוֹגְיָה – לֹא שִׁיר. כְּמוֹ שֶׁבְּאִמִּי, חֵרֶף יָפְיָהּ, לֹא דָּבַק בְּדַל שִׁיר וְאָבִי הָיָה אַךְ דִּמּוּי. כְּמוֹ שֶׁסַּבְיוֹן זוֹרֵחַ בֶּעָצִיץ – מַחֲזֶה מַרְהִיב עַיִן אֲבָל אֵין בּוֹ שִׁיר. כְּמוֹ שֶׁבְּנִי מִתְהַלֵּךְ בְּמֶרְחָבָיו וְשׁוֹכֵחַ לְהַפְרִישׁ לִי שִׁיר מֵעֳדָפָיו. כְּמוֹ שֶׁנְּמָלָה בְּמִטְבַּח מַכְנִיעָה פֵּרוּר – זֶה מַרְהִיב, אַךְ זֵעָה אֵינָהּ שִׁיר. וּכְמוֹ שֶׁעוֹרִי הָרָפֶה כְּבָר אֵינוֹ דָּבָר אֶלָּא סֶכֶר רָצוּץ לַמִּשְׁבָּרִים.
קטגוריות: סיפורת עברית
מקט: 4-1307-011
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
1 פּוֹרְצִים לִי, גּוֹנְבִים לִי. נוֹתֶרֶת רַק קֻפְסָה וּבָהּ גִּזְרֵי צִפָּרְנַיִם וְגֶרֶב אֶחָד עִם חוֹר בֶּעָקֵב. אַל דְּאָגָה, אוֹמֵר הַשּׁוֹטֵר, חוֹבֵשׁ כּוֹבָעוֹ, מְיַשֵּׁר קֶמֶט בְּחֻלְצָתוֹ, מְחַיֵּךְ בִּמְתִיקוּת וְהוֹלֵךְ. 2 בַּיִת עַל רֹאשׁ גִּבְעָה, גַּג רְעָפִים, עָשָׁן בָּאֲרֻבָּה, דֶּלֶת, וִילוֹן קָשׁוּר בְּסֶרֶט, מִכְנְסֵי חָאקִי קְצָרִים שׁוּלֵיהֶם קִפּוּל עַל קִפּוּל, סַנְדְּלֵי עוֹר וְאַבְזַם בַּרְזֶל. אֲנִי נִכְנָס, מַדְלִיק אֶת הָאוֹר, אֵין אִישׁ וְצַלַּחְתִּי רֵיקָה. 3 הַמִּגְרָשׁ חוֹלִי. בְּשׁוּלָיו, לְצַד גֶּדֶר הַבַּרְזֶל, וְרָדִים בְּצֶלוֹפָן. אֵין סִימָן לְגֶשֶׁם. 4 הַדַּוָּר מוֹרִיד אֶת תַּרְמִיל הָעוֹר הַגָּדוֹל, פּוֹשֵׁט חֻלְצָה וּמַצְבִּיעַ עַל חָרִיץ אָדֹם בִּבְשַׂר כְּתֵפוֹ. חֲתוּלִים מִתְגּוֹדְדִים וּמְגַרְגְּרִים, גּוּר אַדְמוֹנִי יוֹנֵק מִמַּנְעוּל הַתַּרְמִיל. 5 נוּמָה נוּמָה יֶלֶד קָט, נוּמָה נוּמָה בֵּן, אַבָּא הָלַךְ לָעֲבוֹדָה, הָלַךְ הָלַךְ הָלַךְ, יָשׁוּב עִם צֵאת הַנְּשָׁמָה, יָשׁוּב יָשׁוּב יָשׁוּב. וַאֲנִי מֵשִׁיב: קָשֶׁה לִי לְהֵרָדֵם, הַמִּטָּה עוֹלָה בָּאֵשׁ. 6 הַכֶּלֶב מְפַרְפֵּר כְּדָג, רִירוֹ מֵצִיף אֶת הַשָּׁטִיחַ, עֵינָיו הֲפוּכוֹת, רַגְלָיו תּוֹפְסוֹת אֲחִיזָה בַּאֲוִיר הַחֶדֶר. זְבוּב נֶחְבָּט בִּזְגוּגִית הַחַלּוֹן. 7 מְכוֹנִית אָצָה בַּכְּבִישׁ הַמָּהִיר, חַלּוֹנוֹתֶיהָ סְגוּרִים וַאֲפֵלִים, פָּנָסֶיהָ כְּבוּיִים. הִיא חוֹלֶפֶת, דּוֹחֶפֶת רוּחַ. בְּגָדַי נִקְרָעִים מִמֶּנִּי. 8 אֲנִי מְקַשְׁקֵשׁ בִּצְרוֹר מַפְתְּחוֹת, הַצְּלִיל הַדָּשֵׁן עָרֵב לְאָזְנַי, אֲנִי שָׁר, מְסַלְסֵל וּמְקַשְׁקֵשׁ. מַפְתֵּחַ אֶחָד נִשְׁמָט, הוּא עָשׂוּי מִמַּרְגָּרִינָה. 9 מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל – שְׁתֵּי תְּלוּלִיּוֹת עָפָר. בְּרֹאשׁ כָּל תְּלוּלִית – גֻּמָּה. בְּכָל גֻּמָּה – דַּף נְיָר חָלָק. אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת חֲרִיקַת עַנְפֵי הָאֹרֶן. 10 יְלָדִים בְּחֻלְצוֹת פַּסִּים מְשַׂחֲקִים תּוֹפֶסֶת, אֲנִי יוֹשֵׁב עַל גֶּדֶר הָאֶבֶן, מְטַלְטֵל רַגְלַי וּמְנַעֵר אֶת הַחוֹל מֵהַסַּנְדָּלִים. חָנָן קוֹרֵא בִּשְׁמִי, אֲנִי סוֹפֵר עַד עֶשֶׂר, מִסְתּוֹבֵב וְהוֹלֵךְ. 11 אִמָּא מְדִיחָה כֵּלִים וְשָׁרָה וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם, נְשִׁימָתָהּ אֲרֻכָּה וּצְלוּלָה, קוֹלָהּ יָפֶה וָרָךְ. אֲנִי מַשְׁקִיף מִבַּעַד לַחַלּוֹן, מַשְׁגִּיחַ שֶׁאִישׁ לֹא יִתְקָרֵב. 12 רָצִים יוֹצְאִים בְּהוּלִים מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, בְּיַד כָּל רָץ כַּדּוּר צֶמֶר, הָרָץ הָרִאשׁן תּוֹעֶה בְּדַרְכּוֹ וְאוֹבֵד, הַשֵּׁנִי כּוֹשֵׁל וָמֵת, הַשְּׁלִישִׁי חוֹמֵד אֶת הַצֶּמֶר וְנֶעְלָם. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הָרְבִיעִי — הַמֶּלֶךְ מֵלִיט פָּנָיו וְדוֹחֶה אֶת מַתְּנָתוֹ. אֲנִי פּוֹרֵם אֶת כִּתְרוֹ. 13 כָּךְ הָיָה בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה בַּמֶּטְרוֹ: שְׁנֵי הַנְּעָרִים יוֹשְׁבִים חֲבוּקִים בִּקְצֵה הַקָּרוֹן, מִצְחָם מַבְהִיק בַּאֲפֵלַת הַסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי. הֵם מְנַסִּים לְהִתְנַשֵּׁק, בָּרַכֶּבֶת אוֹחֶזֶת טַלְטֵלָה וּפִי הָאֶחָד מַחְמִיץ אֶת פִּי הַשֵּׁנִי. 14 הַשָּׁכֵן מִקּוֹמָה שְׁתַּיִם מְשַׁפֵּץ אֶת דִּירָתוֹ, אֶת שִׁבְרֵי הַקִּיר שֶׁהָרַס הוּא דּוֹחֵס בְּשַׂקֵּי יוּטָה גְּדוֹלִים וְעוֹרֵם בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. פּוֹעֲלָיו מַעֲלִים שְׁלֹשָה שַׂקִּים קוֹמָה אַחַת וְשׁוֹפְכִים עַל מִטָּתִי. 15 הַמְּקָרֵר מָלֵא בְּפַּחִיּוֹת בִּירָה, אֵין מָקוֹם לַגְּבִינָה, לַנַּקְנִיק, לֶחָלָב, לַחֶמְאָה, לַבֵּיצִים. אֲנִי מוֹצִיא פַּחִית אַחַר פַּחִית, עַכְשָׁו מַדְּפֵי הַמְּקָרֵר פְּנוּיִים וְהָאַרְגָּז מָלֵא בְּפַּחִיּוֹת רֵיקוֹת. 16 אֶסְתֵּר רַאבּ מוֹפִיעָה בְּצֵל עֵץ הַתַּפּוּז וְלוֹחֶשֶׁת לִי: קִמְּשׁוֹן שֶׁלִּי, הוֹ, קִמְּשׁוֹנוֹן שֶׁלִּי. אֲנִי עָצֵל, אֵינִי מוֹשִׁיט לָהּ יָדִי וְלֹא מְבָרְכָהּ לְשָׁלוֹם. אֶסְתֵּר כּוֹרַעַת בְּגֻמַּת הָעֵץ חוֹפֶנֶת מֵי בֹּץ, שׁוֹתָה וּמוֹחָה פִּיהָ בְּשַׁרְווּלָהּ. כֶּתֶם עוֹלֶה בֵּין פִּרְחֵי הַבַּד. 17 אֲנִי חוֹצֶה אֶת רְחוֹב אָלֶנְבִּי בְּפִנַּת רְחוֹב אַחַד הָעָם. אֲנִי חוֹצֶה לְסֵרוּגִין בֵּין חֲרִיקוֹת בְּלָמִים לְרַעַם מַפְלְטִים. בְּמוֹרַד הָרְחוֹב, בְּפִנַּת רְחוֹב בְּיַאלִיק, אוֹטוֹבּוּס מִתְפּוֹצֵץ. אֲנִי נִכְנָס לִסְטִימַצְקִי וְקוֹנֶה סֵפֶר שִׁירָה. אֵין בּוֹ מִלִּים. 18 עַל בֵּיתִי מֻטָּל מָצוֹר: אֵין אֲנִי יוֹצֵא וְאֵין אִישׁ בָּא. מָזוֹן יֵשׁ, מַיִם יֵשׁ בֵּינְתַיִם, עוֹד לֹא נִתְּקוּ אֶת אַסְפָּקַת הַחַשְׁמַל. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיּוֹדִיעוּ לִי כְּשֶׁיֻּכְרְעוּ קְרָבוֹת הָרְחוֹב לְכָאן אוֹ לְכָאן. 19 הַגּוּץ פּוֹתֵחַ בְּשִׂיחָה לְיַד מְקָרֵר מוּצְרֵי הַבָּשָׂר, אוֹמֵר: רְאֵה אֵיזֶה שֶׁפַע, אוֹמֵר: הַכֹּל טָרִי וּמְעוֹרֵר תֵּאָבוֹן, אוֹמֵר: רְאֵה אֶת הָאֲרִיזוֹת, הֶרְמֶטִיּוֹת, אֶסְתֶּטִיּוֹת, לֹא כֵן? אֲנִי מְגָרֵד אֶת גַּבִּי וּפוֹסֵעַ אֶל הַקֻּפָּה. הוּא בַּעֲקֵבִי, יָדוֹ הַמּוּשֶׁטֶת עֲטוּפָה בְּמַגְּבוֹן לַח. 20 אֲנִי קַד, גַּבִּי כּוֹאֵב לָכֵן אֵינִי יָכוֹל לְהִשְׁתַּחֲווֹת. הָאַפִּיפְיוֹר מֵבִין וְסוֹלֵחַ. גַּם הוּא זָקֵן וְלֹא בְּמֵיטָבוֹ. אָנוּ יוֹשְׁבִים לִסְעֹד אֶת לִבֵּנוּ: שְׁרִימְפְּס בְּחֶמְאָה, חַלָּה קְלוּעָה וְקַנְקַן יַיִן לָבָן. אֲנִי מְקַנֵּחַ בְּסִיגַרְיָה, יוֹחָנָן פָּאוּלוּס פּוֹרֵשׁ לְמִטָּתוֹ, אֲנִי מְכַסֶּה אוֹתוֹ יָפֶה יָפֶה בַּשְּׂמִיכָה הָרַכָּה. בְּכִיסִי אֲנִי טוֹמֵן בְּהֵחָבֵא נוֹצַת אֲוָז אַחַת וְנוֹשֵׁף עַל הַנֵּר.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “143 פיסות” לבטל
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות