לאחר כיבוש הנגב ב־1948, נותרו בו רק כ־15%-10% מהאוכלוסייה הערבית המקורית. מרביתה גורשה מן הנגב והבדואים הנותרים הועברו ממקומם המקורי, ורוכזו באזור צבאי סגור בבקעת באר־שבע, שהיה נתון תחת ממשל צבאי. כך התאפשרה השתלטות המדינה על הקרקעות שפונו על ידם, וייסודם של למעלה ממאה יישובים עבור יהודים בלבד. בהעדר אפשרות להקים יישובים בדואים עצמאיים, באה לעולם תופעת הכפרים הלא–מוכרים, הן במקומות בהם חיו מזה דורות והן במקומות שאליהם הועברו.
במהלך שנות ה־70 של המאה ה־20, אפשרה פקודת הסדר זכויות במקרקעין התשכ"ט-1969 לבדואים להגיש תביעות בעלות על קרקעותיהם, שהוכרזו כמקרקעין בהסדר. אולם, מרבית תזכירי התביעות שהוגשו לא נידונו, והליך ההסדר טרם הושלם.
ספר זה מתאר לפרטיו את סכסוך הקרקעות בין מדינת ישראל לבין אזרחיה הבדואים, כפי שהוא נשקף מבעד לסיפורם של שלושה כפרים לא מוכרים בנגב. הוא נשען על לקט עשיר וראשון מסוגו בחקר הכפרים הלא מוכרים, של מסמכים משפטיים, מפות, תצלומי אוויר, קטעי עיתונות וראיונות, והוא חושף את הכלים החוקתיים, המשפטיים, והמנהליים ששימשו את המדינה לשלילת זכויות הבדואים בקרקע שעליה חיו משך דורות. במקביל סוקר הספר את דרכי ההתנגדות של הבדואים במאבקם על מימוש זכויותיהם בקרקע, והוא מצביע על דרכי הפתרון הראויות.
חיה נח היא יזמת של קואליציות חברתיות למאבק באבטלה ובהפרטה והיא נמנית עם מקימי ומתנדבי הפורום לדו־קיום בנגב לשוויון אזרחי. כתבה עבודת מאסטר מקיפה על הכפרים הבלתי מוכרים בנגב במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
תוכן העניינים
פתח דבר: הפינוי שלא נגמר
הקדמה (פרופ' אורן יפתחאל)
מבוא: הכפרים שישנם ואינם
א. אינדיאנים, מאורים ואבוריג'ינים – ילידים מול גלימות השופטים
ב. מיליוני דונמים מחליפים ידיים: משטר המקרקעין ־ המקרה הישראלי
ג. הבדואים בנגב ־ עד לתפנית ב–1948
פרק ראשון: יהוד המרחב – עקירת הבדואים בנגב ונישולם מקרקעותיהם
א. החוק בשרות הלאמת קרקעות הערבים
ב. בתי המשפט והפסיקה בשרות המדינה
ג. מדיניות הממשלה – ריכוז האוכלוסייה הבדואית בעיירות
ד. קונפליקט קרקעי כבוש – שלבים בעקירת הבדואים מאדמותיהם
פרק שני: אסטרטגיות של התנגדות
א. גילויי אלימות שבלית ברירה
ב. התנגדות משפטית ־ תביעות בעלות
ג. התנגדות יזומה של ארגונים אזרחיים
פרק שלישי: כרוניקה של מאבק – סיפורם של שלושה כפרים
א. עמרה־תראבין – מכפר לא מוכר ליישוב כפרי חדש
ב. אום־בטין – מכפר לא מוכר לכפר מוכר שתושביו נותרו על אדמותיהם
ג. אלמקימן – בלא מעמד ובלא הכרה
פרק רביעי: דינמיקה של שליטה והתנגדות
א. האינטרס של המדינה וגבולות הכוח
ב. מגמות לעתיד ־ בין סיכון לסיכוי
אין עדיין תגובות