מה היה מקור הקללה שנפלה על משפחתי? לא היה צורך להביט למרחק. אנחנו מאמינים בכישופים או בטקסים? איך השנים הובילו […]
מבוא
אני מאמינה שהחיים שלנו בעולם הזה הינם מעבר זמני בלבד.
אנחנו נולדים לזרועותיהם של הורים שאנחנו לא בוחרים ושאיננו מכירים, כשאנחנו עדיין לא מודעים לעצמנו.
האם הם יאהבו אותנו?
בכוחו של הטבע להדק את הנשמות מרגע "נשיפת החיים", מהרגע שבו מֵי השפיר הופכים לחמצן ישירות מהאטמוספירה של כדור הארץ ,מלווה ביללות ובבכי הראשון של התינוק. הטבע מעניק לנו קשר חזק ולא מוסבר מיד באותו רגע בו מגיעים לעולם.
אנחנו לא מתיימרים, כמובן, להבין את המסע הארוך הזה, אבל אנחנו כאן.
עורה העדין, העיניים שלה, הריח שלה, גוון קולה וצליל פעימות ליבה, כך נברא איחוד טבעי של אנשים ל"משפחה". הגילוי המשותף הזה והעימותים מול סכנות החיים, הוא יעדינו במסע הארוך של חיינו.
במקרה שלי, החיים לא העניקו את המתנה הזו – להיות בקרבתה. הם לקחו אותה ממני מספר דקות אחרי לידתי ואמא שלי הוחלפה באישה אחרת, מבלי שאדע על כך דבר.
מי באמת הייתה האישה שנכנסה לחיי?
האישה הזאת, עם מבטה הרך, לא יכלה להביא ילדים. חלומה היקר ביותר היה לקבל את הזכות הזו ולטעום את טעם האימהות.
בעקבות האסון שהתרחש עם אימי הביולוגית, איבד אבי את הגנותיו. אבל הוא, שרצה כל כך להיות נאהב על ידי אשתו ולראות את אושרו בביתו זכה לקבל רק ימים אפלים.
כל מה שידעתי הוא שיום אחד הציגו את אבי בפני האישה הזאת, נוצרה כימיה בינה לבינו, מה שגרם לו לקבל את החלטת חייו: להכניס לביתו את הנוכחות הנשית שהיה זקוק לה כל כך, להינשא לה, ולאזן משפחה שלמה. הוא החליט לבחור בה כאישה שתלך לצידו, ולהעניק לה את תפקיד האם, שנשבעה להקריב את עצמה למען האושר שלנו. היינו הילדים שלה בלי שום הבדל והיא אימצה אותנו ע"פ חוק, ואל תוך ליבה.
הסוד הזה מעולם לא נחשף בפניי וגם לא התעורר, ואני גדלתי בידיעה שזוהי אימי.
במהלך השנים הצלחתי לחשוף סוד נוסף שהיא נשאה. ראיתי הכול, גיליתי מי עומדת מאחורי המסכה ומי היא באמת.
הסתבר שמי שהבטיחה להוקיר ולהגן עלינו מפני הכול הפכה את המילה "אושר" למילה "גיהינום."
יכולתי להוסיף למילה גיהינום מילים נרדפות נוספות כמו: הרס, סבל, בדידות, פחד, והרשימה עוד ארוכה…
בגיל אחת עשרה צונחת עליי השאלה ההרסנית הראשונה של חיי:
"עם מי את רוצה לחיות? עם אבא או עם "אמא"?"
אין עדיין תגובות