אחרי אלפי שנים של סכסוכים עקובים מדם ומלחמות הרסניות הגיע סוף העולם. האנושות נכחדת.
כל הערים, העיירות, הכפרים, הארצות והיבשות היו לעיי חורבות. הציוויליזציה נעלמה והייתה לזיכרון עמום. קבוצה קטנה של ניצולים מוצאת מִקלט על אי קטן ומבודד, משם הם מפליגים על סיפונה של ספינה שנדונה להיטלטל על פני הגלים בדרכה לשום-מקום עד שהיא עולה על שרטון לחוף יבשה חדשה שמגיחה ממעמקים…
האם ישרדו? ואם כן, באיזה מחיר?
תשובתו של ז'ול וֶרְן (1905-1828) ברורה: יצר ההישרדות ושימור הגזע האנושי אפשריים – אך רק במחיר חזרה לעידן הפראי של הברבריות הפרימיטיבית.
זה סיפור פנטסטי שראה אור לפני כמאה שנה אך שומר על אקטואליות.
הנובלה רואה אור לראשונה בתרגום לעברית, פרי עבודתה המופתית של אביבה ברק.
elrondd@gmail.com (בעלים מאומתים) – :
אדם הנצחי – ג'ול וורן – ביקורת
נראה לי שאת ג'ול וורן אין צורך להכיר, ספר זה שהגיע אלי רק זה עתה הוא מסוף המאה ה19, אך למרות זאת ג'ול וורן נראה בקלילות כאילו נכתב רק כעת, ובהנאה רבה.
מה היה קורה אילו העולם היה מתהפך לו שוב, כפי שהתהפך על הדינוזאורים, כך רושם לו ג'ול וורן את ההיסטוריה של האנדארט־איטן־שו, יבשת ששרדה את האסון שפקד את העולם, בני האדם ששרדו את האסון ואובדן כל התרבות ששכנה ביבשות העתיקות, ועכשיו מתחילים את חייהם מחדש על יבשת חדשה שעלתה ממעמקי האוקיינוסים.
לאחר אלפי שנים מוצא חוקר בתרבות שלא ידעה את העולם שהיה אירופה-אמריקה-אסיה-אפריקה, ולכן התרבות התחילה מחדש, כך מגולל ג'ול וורן את מה שהיה קורה אילו פקד האסון.
במעקב של חוקר זה אשר גילה כתבים עתיקים אלו שעולמו לא נוצר כאן ביבשת זו אלא שבני האדם הגיעו ממקור אחר לגמריי וכן כל הטבע והחיות שסביבם אלו נוצרו לאחר שהיבשת החדשה נוצרה ולכן נאלצו השורדים לגלות את עצמם מחדש.
אז ג'ול וורן מרתק ומפליא בכתיבתו השנונה שכלכך מתאימה גם לימינו אנו.