על הקפות כיפות השמיים

לעת בוקר, כאשר אתם צופים בשמש הזורחת ורואים אותה נעה מערבה, ולאחר שקיעתה עולים במזרח גם הירח והכוכבים ושוקעים בעקבותיה במערב, האם אתם חשים שאתם מרכז היקום ושהכול נע סביבכם? אם כן, ואם אינכם חוששים ממעט גאומטריה, הספר הזה מיועד לכם. עבור אנשים כמוכם כתב וערך ניקולאוס קופרניקוס את אחד מהספרים החשובים בהיסטוריה, שעימו הצית את אחת המריבות הגדולות שבין המדע לדת הממוסדת, כשעל הבכורה מתחרה בו רק צ'ארלס דארווין עם "מוצא המינים" שלו.
בספר מתאר קופרניקוס את התאוריה המתמטית שעליה עבד רוב ימי חייו, תאוריה השמה את השמש במרכז ומניעה סביבה את כדור הארץ ואת כל שאר הפלנטות. מובן שלהוצאת כדור הארץ ממרכז היקום היו, ועדיין ישנן, השלכות תאולוגיות ופילוסופיות מרחיקות לכת, שקוממו רבים וגרמו גם לקופרניקוס עצמו להתלבט רבות בטרם יעז לשחרר את הספר לפרסום ממש לפני מותו.
הספר נכתב במקור בלטינית ומאז נוספו לו גרסאות רבות ותרגומים לכמה שפות, כגון פולנית, גרמנית ואנגלית. למרות חשיבותו העצומה יש המכנים אותו "הספר שאיש לא קרא", אולי מפני שזהו אינו ספר פילוסופיה רגיל, אלא חיבור מדעי קפדני העמוס בהוכחות גאומטריות, שנכתב במטרה לבסס מעל לכל ספק את הוצאת כדור הארץ מהמרכז ואת הצבת השמש במקומו. ואולי גם קופרניקוס עצמו אשם לא מעט בפופולריות הנמוכה של ספרו, זאת בשל האזהרה שטרח להוסיף בתחילת הספר: "הבורים בגאומטריה, אל תיכנסו".
דביר ילין נולד וגדל בקיבוץ מרום גולן, השלים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל את הדוקטורט בפיזיקה ממכון ויצמן למדע, ושהה חמש שנים בפוסט־דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. מכהן כפרופסור חבר בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון ועומד בראש המעבדה לאופטיקה ביורפואית. נשוי לרונית ואב לקשת ולהילה.

מקט: 978-965-565-318-2

לעת בוקר, כאשר אתם צופים בשמש הזורחת ורואים אותה נעה מערבה, ולאחר שקיעתה עולים במזרח גם הירח והכוכבים ושוקעים בעקבותיה […]

---

דבר המתרגם

לא מזמן יצא לאור תרגומי לספר “דיאלוג” של גלילאו גליליי, העוסק בדו־שיח בין הגישה השמרנית הגורסת שכדור הארץ הוא מרכז היקום, לבין הגישה החדשה הקובעת את השמש במרכז (הגישה ההליוצנטרית) ומניעה סביבה את כדור הארץ והפלנטות. פעמים רבות ביטא גלילאו בספרו את רחמיו על ניקולאוס קופרניקוס, אבי הגישה ההליוצנטרית, אשר נאלץ להיאבק בשמרנים בכלים מתמטיים בלבד, וזאת מבלי שזכה לראות את העדויות הרבות שהחלו להצטבר מבעד לעדשות הטלסקופ של גלילאו. כאשר ביקשתי אני לעיין בספרו של קופרניקוס, הופתעתי לגלות שלמרות חשיבותו העצומה למדע ולהבנת המציאות שסביבנו, גם הוא טרם תורגם לעברית.

את ספרו “על הקפות כיפות השמיים” כתב קופרניקוס בלטינית קדומה יחסית, שאינה קלה לתרגום. כמו עם “דיאלוג” של גלילאו, גם כאן נאלצתי להיעזר בתרגום האנגלי, של פרופסור אדוארד רוזן, שקריאתו אינה קלה והוא כולל טעויות רבות. התאכזבתי גם לגלות שהספר זכה מפיו של ארתור קסטלר לתואר המפוקפק “הספר שאיש לא קרא”, כינוי מפתיע לספר שהוא מהחשובים בהיסטוריה.

כמדען קפדן וישר דרך, קופרניקוס כתב באופן טכני מאוד ומיעט להשתמש במילים גבוהות, כאילו ניסה למתן את השפעתם הרגשית של מסריו. למעשה זהו אוסף של שישה ספרים נפרדים, עמוסי חישובים והוכחות גאומטריות, היוצרים יחדיו את התמונה הכוללת. הספר הראשון פותח בתיאור כללי של מערכת השמש, סוקר את הגישות השונות לסידורה במרחב, ומספק רקע מתמטי הכולל משפטים בגאומטריה מישורית וספֵרית. הספר השני מציג את מפת השמיים הנצפית מכדור הארץ, את המסלולים המעגליים המורכבים, ואת השיטות למדידת מיקומם של גרמי השמיים השונים. בספר השלישי בוחן קופרניקוס את תנועת השמש בשמינו ומנתח את אי־האחידות שבה, והכול על בסיס ההנחה שכדור הארץ הוא הסובב את השמש, ולא היא אותו כפי שנהוג היה לחשוב. הספר הרביעי דן בירח ובמסלולו סביב כדור הארץ, ונדונים בו גם ליקויי הירח והשמש, החיוניים להבנת מערכת היחסים בין שלושת הגופים. רק בספר החמישי מגיע קופרניקוס לדיון בחמש הפלנטות: שבתאי, צדק, מאדים, נוגה וכוכב חמה. הוא נעזר בתיעודי מדידות קדומות, מוסיף עליהן את מדידותיו שלו, ומסדר את כולן במעגלים סביב השמש, בעודו מסביר כיצד נפתרת כך תעלומת העצירות והנסיגות של תנועותיהן. בספר השישי והאחרון מוסיף קופרניקוס את התנועות הרוחביות השונות (כלומר לצפון ולדרום), ועימן הוא משלים את סידורו ההרמוני של היקום כולו.

בעבודתי על תרגום הספר ניסיתי כמיטב יכולתי להבין ולעקוב אחר כל ההוכחות והחישובים. התרשמתי שההוכחות בנויות היטב, יעילות ומדויקות. גם החישובים מדויקים בדרך כלל, אם כי ישנן לא מעט טעויות, שרובן ככולן אינן משמעותיות למסקנות הספר. כאשר מצאתי שגיאה או סתירה כלשהי, תיקנתי את הכתוב כמיטב יכולתי ושיפוטי, ובמקרים אחדים הוספתי הערות שוליים, שיוכל הקורא לשפוט בעצמו. גם באיורים הרבים, הלקוחים ישירות מהמקור, נפלו טעויות לא מעטות, ולרוב בחרתי לתקנן בהוספת אותיות בודדות. ניתן להניח שגם בתרגומי נפלו לא מעט טעויות, וכל קורא חרוץ שיגלה אחת כזו מוזמן ליידע אותי, שאוכל לתקנן בגרסה הבאה.

אז כיצד ייתכן שספר מתמטי וטכני כל כך, שאינו מבזבז משפטים מיותרים על קידום הרעיון המרכזי שבו, הופך לחשוב כל כך? התשובה טמונה כמובן בעיקרון החשוב ביותר במדע: אל התבונה הטהורה מוכרחה להתלוות גם עבודה קשה ואפורה, שהיא הבסיס לכל תגלית חשובה באמת. את תגליתו מתאר קופרניקוס בשפתם של מדענים רציניים, אשר יבחנו וישפטו את כל פרטיה בטרם יאמצוה אל ליבם, ועימה ימשיכו את המהפכה המדעית שזה עתה החלה.

בתקווה שתיהנו מקריאת הספר כפי שאני נהניתי לתרגמו.

דביר