אפלטון

מספרים שאפלטון ראה מישהו משחק בקוביות ועל כן נזף בו. אמר לו האיש, כי ההימור קטן, "אבל ההרגל," השיב אפלטון, "אינו קטן." שאלוהו אם ייכתבו זכרונות על אודותיו, כשם שנכתבו על אודות קודמיו; השיב: "ראשית עלינו להשיג שם, ואז יהיו זכרונות רבים." [מתוך הספר]

על הטוב והרע הוא אמר דברים כאלה: התכלית היא ההידמות לאל. די במידה הטובה כשלעצמה עבור אושר. אך היא זקוקה גם לכלים שהם בחינת יתרונות גופניים: כוח, בריאות, תחושה זריזה וכיוצא באלה, וכן לטובות חיצוניות, כגון עושר, ייחוס ושם טוב. אך החכם כלל לא יהיה פחות מאושר, גם אם דברים אלה יחסרו לו. [מתוך הספר]

דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השלישי ביצירה: אפלטון, ובו דיון בחייו, יצירותיו ועיקרי משנתו של הפילוסוף הגדול.

"אפלטון – חיי הפילוסופים" הוא הספר השניים עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" בתרגומו של אברהם ארואטי. בשנת 2017 זכה ארואטי בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית על הישגיו בתרגום יצירות יוון ורומא לעברית. בשנת 2018 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגומו השירי לאפוס ארגונאוטיקה מאת אפולוניוס איש רודוס.

מקט: 4-644-1109

(1) אַפְּלָטוֹן, בנם של אַרִיסְטוֹן ופֶּרִיקְטִיוֹנֵה או פּוֹטוֹנֵה, איש אתונה. אמו הייתה מצאצאי סולון. הן אחיו של סולון היה דְּרוֹפִּידֵס, ובנו של זה היה קְרִיטִיאַס, אביו של קַלַּאיסְכְרוֹס, שהיה אביהם של קְרִיטִיאַס, אשר נמנה עם השלושים, ושל גְּלַאוּקוֹן. גלאוקון הוליד את כַרְמִידֵס ופֶּרִיקְטִיוֹנֵה, אשר ילדה לאריסטון את אפלטון בדור השישי למן סולון. וסולון התייחס אל נֵלֶאוּס ואל פוסידון. וכן אומרים, שאביו של אפלטון היה מצאצאי קוֹדְרוֹס בן מֶלַנְתּוֹס, ואלה, כשם שמספר תְּרַסִילּוֹס, היו מצאצאי פוסידון.

(2) סְפֶּאוּסִיפּוֹס ביצירה שכותרתה סעודת הלווייתו של אפלטון, קְלֶאַרְכוֹס בשבחי אפלטון ואַנַקְסִילַאִידֵס בספר השני של חיבורו על הפילוסופים אומרים, כי היה סיפור באתונה, שאריסטון ניסה לכפות עצמו על פֶּרִיקְטִיוֹנֵה — אז בפריחת עלומיה — אך לא השיג מבוקשו; כשחדל מכוחניותו, ראה את דמותו של אַפּוֹלּוֹן לפניו. מאותה שעה התנזר מיחסי אישות, עד שפריקטיונה ילדה.

אפלטון נולד, כשם שמוסר אפּולודורוס בספרי השנים, באולימפיאדה השמונים ושמונה, בשבעה לחודש תַּרְגֵּלִיאוֹן, הוא היום, לדברי אנשי דֵּלוֹס, שבו נולד אפּולון. הוא הלך לעולמו (בסעודת חתונה, כשם שאומר הרמיפּוס) בשנה הראשונה של האולימפיאדה המאה ושמונה, בגיל שמונים ואחת. (3) אך נֶאַנְתֵּס מוסר, כי אפלטון הלך לעולמו בגיל שמונים וארבע; הוא אפוא צעיר מאיסוקרטס בשש שנים. כי הלה נולד כאשר לִיסִימָכוֹס כיהן כארכון, ואילו אפלטון — בארכונאט של אַמֵיְנִיאַס, שנת מותו של פֶּרִיקְלֵס. הוא היה משכונת קוֹלִּיטוֹס, כשם שמוסר אַנְטִילֶאוֹן בספר השני של חיבורו על המועדים. יש אומרים שנולד באַיְגִּינָה (בביתו של פֵיְדִּיאָדֵס בן תָּלֵס, כשם שמוסר פבורינוס בחיבורו אסופת מחקרים), היות שאביו, בלוויית אחרים, נשלח שמה כמתיישב; אך הוא חזר לאתונה כאשר הלקדאימונים, אשר באו לסייע לבני איגינה, גירשו את האתונאים. אפלטון גם שימש כוֹרֵגוֹס באתונה ודִיאוֹן פרע את הוצאותיו, כשם שמוסר אַתֵּנוֹדוֹרוֹס בספר השמיני של חיבורו טיולים.[22] (4) היו לו אחים, אַדֵיְמַנְטוֹס וגְלַאוּקוֹן, ואחות, פּוֹטוֹנֵה, אשר בנהּ היה סְפֶּאוּסִיפּוֹס.