ארנהם – כישלון בצל הגבורה

הספר ארנהם – כישלון בצל הגבורה עוסק במבצע הקרקעי-אווירי הגדול בהיסטוריה מבצע מרקט-גרדן.
ב-17 בספטמבר 1944 צנחו ונחתו 35,000 לוחמי שלוש אוגדות מוטסות מאחורי קווי הגרמנים בהולנד. תפקידם היה להחזיק בכל הגשרים ובכביש המוביל מהגבול הבלגי- הולנדי ועד לעיר ארנהם בהולנד כדי לאפשר לכוחות הקרקע לחבור אליהם.
גשר ארנהם על נהר הריין היה הגשר האחרון שהפריד בין בעלות הברית לגרמניה.
הספר עוסק ברקע למבצע, תכנונו, מהלכו ותוצאותיו. הספר מנסה לענות על השאלה: כיצד קרה כי בשיא הצלחתן הצבאית, כאשר כל היתרונות לצדם, כשלו בעלות הברית במבצע?
בספר שזורים קורות חייהם של 44 קצינים בדרגות שונות, שהנהיגו את הקרבות באזורים השונים, והקרב מתואר מזווית ראייתם הם.

מקט: 4-575-436

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

הספר ארנהם – כישלון בצל הגבורה עוסק במבצע הקרקעי-אווירי הגדול בהיסטוריה מבצע מרקט-גרדן. ב-17 בספטמבר 1944 צנחו ונחתו 35,000 לוחמי […]

---

הקדמה

בספטמבר 1944 שיגרו בעלות הברית את המבצע הצבאי המשולב, כוחות מוטסים וכוחות קרקע, הגדול בהיסטוריה. המבצע יצא לדרך בזמן הטוב והנוח ביותר לבעלות הברית: לאחר הניצחון הגדול בנורמנדי, שהוביל את הצבא הגרמני לסף התמוטטות.

אבל דווקא אז, בשיא ההצלחה, כאשר סוף המלחמה נראה באופק, כשלו בעלות הברית, ומבצע מרקט-גרדן (Market-Garden) שהיה צריך להוביל להקמת ראש גשר על נהר הריין (Rhein), המחסום הטבעי האחרון בין בעלות הברית לגרמניה, הסתיים בכישלון צורב.

במידה רבה היה מבצע מרקט-גרדן מבצע נשכח. מאחר שאיש אינו שש להבליט כישלון, טואטא המבצע בעשורים הראשונים שלאחר המלחמה אל מתחת לשטיח. באופן שאינו מקרי שני המפקדים העיקריים – האחד שתכנן את המבצע, מונטגומרי*, והאחר שאישר אותו, אייזנהאואר* – המעיטו מאוד בהתייחסותם למבצע הכושל בעת שפרסמו את זכרונותיהם מהמלחמה.

בעשורים הראשונים שלאחר המלחמה רוב האנשים שהתייחסו למבצע תיארו בעיקר את מעשה הגבורה של הצנחנים הבריטים.

הרבה לפני הופעת הספר גשר אחד רחוק מדי, שבמידה רבה הוציא את מבצע מרקט-גרדן מאלמוניותו, תיאר קריסטופר היברט* (Christopher Hibbert) את הקרב בארנהם ואוסטרבק (Oosterbeek) כ”אחת הטרגדיות האפּיות אשר האצילו את ההיסטוריה של הצבא הבריטי”. מייג’ור ג’נרל נוֹרְטוֹן תיאר את הקרב במילים: “אסון נהדר”. פיטר הרקלרוד תיאר את הקרב כ”מפלה מפוארת”.

לא פעם ציינו אלה שלא היו בריטים במוצאם כי לבריטים יש דרכים מוזרות לחגוג תבוסה. דבר דומה קרה בדנקירק, כאשר המפלה בצרפת תוארה דרך הפעולה ההרואית של הפינוי.

זאת, כמובן, טעות. אין חוגגים את התבוסה אלא את גבורת הלוחמים בשדה הקרב. גבורה היא שהופכת את הלוחמים לאגדות. בצבא הבריטי זוהי תרבות לוחמים בת כמה מאות שנים.

למעשה יכול היה מבצע מרקט-גרדן להיות קרב שנעלם בתוך אבק ההיסטוריה; אבל אז, בשנת 1967, יצא לאור ספרו של קורנליוס ראיין* (Cornelius Ryan), גשר אחד רחוק מדי, והאיר את הקרב באור קצת שונה. ראיין, שערך מחקר מקיף ודיבר עם רבים מהמשתתפים בקרב, תיאר גם את הגבורה וההקרבה, אבל לראשונה האיר בזרקור גם את הכישלון ותיאר חלק מסיבותיו.

למרות התעניינותי הגדולה בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, שעליה קראתי בשקיקה מאז ילדותי, לא ידעתי דבר על מבצע מרקט-גרדן, עד שבשנת 1978 ראיתי סרט שנשא את אותו השם. התרשמתי מאוד מהסרט, ומאז התחלתי לקרוא על המבצע.
***

בעשור האחרון החלו להופיע ספרים על מבצע מרקט-גרדן, ויותר משעסקו במעשה הגבורה הבליטו את הפן של הכישלון. באופן זה צץ לפתע הכישלון ונחשף מתחת לצל הגבורה.

כשהחלטתי לכתוב על מבצע מרקט-גרדן זמן קצר לאחר שפרסמתי את ספרי הגנרלים במלחמת העולם השנייה, התלבטתי כיצד לגשת לנושא. היה ברור לי כי אני רוצה לערוך מחקר היסטורי שיעסוק בראש ובראשונה בסיבות לכישלון, שכלל לא היה מובן מאליו. למבצע גרדן-מרקט הייתה נקודת זינוק מצוינת: בעלות הברית היו בשיא ההצלחה, והגרמנים עמדו על סף התפוררות.

מה בדיוק קרה? מה היה מכלול הגורמים לכישלון?

היה ברור לי כי יש סיבות רבות מאוד לכישלון צבאי. רציתי לחשוף את כולן, ועם זאת להצביע על סיבה אחת מרכזית, שהיא אשר בסופו של דבר הכריעה את הקרב.

לאחר הצלחת הספר הראשון ידעתי כי אמשיך באותה הדרך שבה תיארתי את מלחמת העולם השנייה – דרך עיניהם של המפקדים ובאמצעות סיפורם האישי.

כמובן, תיאור מבצע מרקט-גרדן שונה מתיאור המלחמה כולה. ההתמקדות היא בקרב יחיד, גדול, ויש להתייחס אליו ולחקור אותו לעומקו ולתאר את הדמויות השונות שנטלו בו חלק.
***

בספרי הראשון עסקתי בגנרלים, אבל הפעם מדובר בלוחמים רבים בעלי דרגות שונות. בספר זה, על מבצע מרקט-גרדן, שילבתי את תולדות חייהם של 44 קצינים בדרגות שונות שהשפיעו על הקרב במנהיגותם ובכריזמה האישית שלהם. הפעם פונתה הבמה מהגנרלים לקולונלים, ואפילו למייג’ורים ולקפטנים, כי בקרב הזה קצינים אלה הם הדמויות המרכזיות.

בספרי הקודם נמנעתי במתכוון מעיסוק בגנרלים של הוואפן אס-אס, אף-על-פי שהם נחשבו ליחידות לוחמות, מאחר שיותר מדי סיפורים על מעשי זוועה נקשרו אליהם. לא במקרה הכריז בית הדין הבין-לאומי בנירנברג על האס-אס כארגון פשע. על אף היותם לוחמים חיילי הוואפן אס-אס במידה רבה היו שותפים לפשעים אלה. כיהודי וכישראלי הרגשתי קושי לתאר אנשים אלה באובייקטיביות הנדרשת מאלה העוסקים בהיסטוריה.

הפעם לא הייתה לי ברירה. גיס השריון השני של האס-אס, על קציניו ולוחמיו, היה הגורם המרכזי והדומיננטי בכישלון המבצע. הם היו במקום הנכון ובזמן הנכון, ובניגוד לחלקים גדולים של הצבא הגרמני בהולנד, הם היו יחידות עילית. לכן יש דמויות מספר שנטלו חלק מרכזי במערכה והיו לוחמי הוואפן אס-אס.

כאמור, משלב הספר מחקר היסטורי מעמיק על אודות הסיבות לכישלון המבצע בתיאור הקרבות עצמם, שלב אחר שלב, בכל אחת מזירות המבצע. חלק גדול של הקרבות המרים, שנערכו בשדה הקרב של הולנד, מסופרים דרך תולדות חייהם של הדמויות המשפיעות והבולטות של המבצע.

בדומה לספרי הראשון, מיועד גם ספר זה בראש ובראשונה לציבור הרחב שמתעניין בהיסטוריה

בכלל ובמלחמת העולם השנייה בפרט. על כן הוא כתוב כטקסט רצוף, ולא על-פי המאפיינים המדעיים של כתיבה היסטורית, שלעתים מקשים את הקריאה. עם זאת הקפדתי על העובדות ההיסטוריות הקפדה מלאה.
***

מאחר שמדובר במבצע צבאי כה גדול, חשוב היה לי לראות את הדברים במו עיניי. אף-על-פי שבעבר כבר ביקרתי בארנהם, החלטתי לפני תחילת כתיבת הספר לערוך ביקור מקיף ויסודי באזור הקרבות. מתברר כי כיום יש מסלולים מסודרים בליווי מפות, ובאמצעותם אפשר ללכת בעקבות הקרב.

באוקטובר 2015, בדיוק 71 שנה לאחר מבצע מרקט-גרדן, ביקרתי עם אשתי באתרי הקרבות. ההולנדים התגלו כעם המקפיד על הזיכרון ההיסטורי, ובכל מקום מצאנו אנדרטאות, הסברים, מוזיאונים ושפע בלתי נדלה של מידע על הקרב. ביקורי ארך ארבעה ימים ונערך כמעט לאורך המסלול כולו, אבל בנקל היה אפשר להאריכו לעוד שבוע ואף יותר מכך.

הדבר החשוב ביותר שלמדתי מהשטח הוא עד כמה המסדרון – כלומר, הכביש שהוביל לארנהם – היה בעייתי. אפילו היום, 71 שנה לאחר סיום הקרב, כשקיים כביש מהיר בעל ארבעה נתיבים, אפשר לראות עד כמה הייתה הדרך הזאת מסובכת. היא בנויה על סוללה המבליטה את כלי הרכב הנעים עליה, ובצדה תעלות המונעות תמרון. קצין שריון בריטי הגדיר זאת נכונה: “שטח שאינו מתאים ללוחמת שריון”.

התרשמתי מאוד ממכשולי המים האדירים שבדרך – נהרות כמו הוואל והריין, שרק מעצם העמידה לידם אפשר לחוש ברוחבם ובעוצמתם – ומהעיירות הקטנות מוקפות העצים שסיפקו מסתור נוח למארב. כשעמדתי באזור הנחיתה של האוגדה הבריטית ליד העיירה וולפהזה (Wolfheze), ולאחר מכן נסעתי לארנהם (Arnhem) – מרחק של 14 קילומטרים משם, לא יכולתי להשתחרר מהתחושה הקשה. תהיתי כיצד העלה מישהו על דעתו לצנוח במרחק עצום כזה מהיעד המרכזי.

חזרתי מהולנד עמוס חוויות ורגשות וניגשתי מיד למלאכת הכתיבה.
***

הספר בנוי משבעה חלקים. החלק הראשון עוסק ברקע למבצע מרקט-גרדן, הקרבות שנערכו בעת הפריצה מנורמנדי, החל בפלישה לנורמנדי בראשית יוני ועד תחילת ספטמבר 1944; חלקו השני עוסק במקורות של מבצע מרקט-גרדן ובסיבות לשיגורו; החלק השלישי מפרט את תכנית המבצע; הרביעי עוסק בהיערכות הגרמנית בהולנד ערב המבצע;

בחלק החמישי מתואר מהלך תשעת ימי הקרבות בכל אחת מהזירות; ולבסוף, החלק השישי עוסק בסיכומים ובהערכת הגורם המרכזי לכשלון המבצע.

בנספחים מצורף מסלול למי שמעוניין לסייר באזור הקרבות, מילון מושגים, ביבליוגרפיה ומפתח שמות, מקומות וקרבות.

בכל אחד מחלקי הספר משולבות תולדות חייהם של קצינים שהשפיעו על מהלך הקרב, 44 במספר.
***

השתדלתי לא לחזור על תולדות החיים של גנרלים שהופיעו בספרי הראשון, אבל להימנע מכך באופן מוחלט היה בלתי אפשרי, שכן היה עלי לשלב את תולדות חייהם של גנרלים שפיקדו על המבצע. כדי להימנע מכפילות התמקדתי בחלקם של גנרלים אלה במבצע מרקט-גרדן. באופן זה לגבי מקצת מן הקצינים, שהופיעו בספר הראשון, יש הפעם מידע חדש ושונה הנוגע לחלקם במבצע מרקט-גרדן. כמו כן, בעוד שבספר הראשון הייתה הביוגרפיה כללית ועסקה באופן התפקוד של הגנרלים במלחמה, השתדלתי הפעם להתמקד במבצע. על-כן, הקורא שקרא את ספרי הראשון ימצא כאן שפע של מידע חדש.
***

שמות המפקדים, המשתתפים והמקומות המופיעים בספר נכתבו על-פי ההגייה המקומית. כך, למשל, כל המקומות בהולנד מופיעים לפי ההגייה ההולנדית לדוגמה; האות G מבוטאת ככ-ף. וכך, למשל, העיירה Grava תבוטא באנגלית גרב, בעוד שבהולנדית היא תבוטא כרבה; העיירה Veghel תבוטא וכל, וכמו הן ניימיכה, אינדהובה ועוד. כך גם לגבי צרפתית וגרמנית. כמובן שמות הקצינים האמריקאים והבריטים יאויתו על-פי ההגייה האנגלית. כדי להקל על הקורא, המעוניין למצוא את המקום במפה במופעו הראשון של כל מקום בספר, יופיע השם בעברית וגם באותיות לטיניות, וכן אפשר למצוא כל ערך כזה בנספחים.

פירוט על חלק מהאנשים ואירועים, המופיעים בספר והמסומנים בכוכבית (*), אפשר למצוא בנספח 2 – מילון קצר למושגים, אישים, מקומות וארגונים.