האם אובחנתם כמי שסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס ולמרות שקיבלתם תרופה המשכתם לסבול? אינכם לבד. הספר יחשוף בפניכם את כל […]
מבוא
כולנו שואפים לחיות כל רגע במלואו ולהרגיש טוב יותר עם עצמנו. כולנו מתמודדים עם בעיות החיים והבריאות שלנו היא בעדיפות עליונה. אם בריאותנו לקויה, שום דבר אחר לא חשוב. אני כל כך רוצה לעזור לכם! אני בטוחה שהלכתם לרופא ואמרתם לו שאתם עייפים, מדוכאים וכבדים יותר ממה שהייתם זה שנים. סביר להניח שהרופא אמר לכם להפסיק לאכול כל כך הרבה ולהרבות בפעילות גופנית. אני עצמי נאלצתי להתמודד עם מערכת הבריאות המטורפת ולכן, אני מזדהה מאוד עם המצוקה שלכם. כתבתי את הספר הזה בשבילכם. כל רקמה בגופנו זקוקה באופן שונה להורמון שמופק מבלוטת התריס. זו הסיבה לכך שאתם מרגישים עייפות וקור כל הזמן, ואילו אנשים אחרים שסובלים מתת-פעילות של הבלוטה אינם מצליחים להפחית 5 ק"ג ממשקלם וחשים דיכאון תמידי. קרוב לוודאי שאתם מכירים גם מישהו שבעיה בתפקוד הבלוטה גורמת לו ל-12 תסמינים שונים!
אני אם לילדים, ובזמן כתיבת הספר אני בגיל המעבר. עברתי הרבה בחיי. זה 25 שנה אני עובדת כרוקחת וכמרצה בתחום הרפואה הטבעית. אני מתמקדת ביתרונות הטיפולים הטבעיים לעומת תרופות המרשם שעליהן למדתי. ב-15 השנים האחרונות אני עוסקת גם ברפואה פונקציונאלית.
כדי לרדת במשקל, להיראות טוב ולחיות את החיים שתמיד רצינו, אנחנו זקוקים לרמות "צעירות" של הורמוני המפתח, ובראשם הורמון התריס, או התירוקסין. אני יודעת זאת כי אני עצמי נאלצתי להתמודד עם רמות נמוכות של הורמון זה. כרוקחת ותיקה, אני יכולה להבטיח לכם שהטיפולים התרופתיים ואמצעי האבחנה כמעט לא השתנו בעשורים האחרונים וכתוצאה מכך, רבים מאיתנו סובלים לשווא.
האם ידעתם שהורמון התריס משפיע על כל תא ותא בגוף? רוב האנשים סבורים שהורמון זה משפיע רק על בלוטת התריס עצמה, הממוקמת בקדמת הצוואר. האמת היא שחסר בהורמון התריס גורם לתסמינים ברורים כל כך, עד שיהיה זה מגוחך שלא לקבל אבחנה נכונה, לעיתים על בסיס התסמינים בלבד. התסמינים הנפוצים ביותר קשורים לחילוף החומרים ולרגשות. אנחנו עולים במשקל ומצב הרוח שלנו יורד. עייפות היא סימן מובהק נוסף. אנחנו מתעייפים בקלות ומתרוקנים מאנרגיה במהירות רבה יותר מבעבר, ללא כל סיבה נראית לעין. אנחנו סובלים מקור לעיתים קרובות יותר ומתקשים להתמודד עם לחץ. אנחנו מרגישים פחות מושכים ובוכים בקלות. הגוף שלנו מפסיק להגיב כראוי ואין לכך קשר לגיל. מחלות של בלוטת התריס עלולות להופיע בקרב בצעירים בשנות ה-20 לחייהם, ולכן אין זו בעיה האופיינית דווקא לאנשים מבוגרים או קשישים.
בלוטת התריס משפיעה באופן דרמטי על הבריאות הכללית. היא יכולה לגרום לכם להיראות כמו האישה בתמונה משמאל או כמו זו בתמונה מימין. אתם יכולים לראות לפי התמונה מהי חשיבותה של הבלוטה לבריאותנו. האישה המצולמת בשתי התמונות היא אני. בתמונה משמאל אני צעירה ב-10 שנים מגילי בתמונה מימין, שצולמה לפני כמה חודשים. שיפור התפקוד של בלוטת התריס הסיר שנים מפניי ו-כ-7 ק"ג מגופי. אף פעם לא הייתי שמנה מאוד, אבל עדיין מדובר בקילוגרמים רבים יחסית לגובהי, שהוא כ-1.60 מ'. ירדתי מ-62 ק"ג ל-55 ק"ג ואתם יכולים לראות את ההבדל במו עיניכם.
כיום, יש לי הרבה יותר אנרגיה. אני ישנה היטב ומרגישה נפלא יחסית לגילי, שמתקרב ל-50. אני עוסקת ביוגה וזומבה, ואם תבואו לבקר אותי, אשמח לקחת אתכם לטיול ארוך בקולורדו. בעבר, לא הצלחתי לבצע אימונים ארוכים, היו לי עיגולים שחורים סביב העיניים וכמה פעמים ביום הרגשתי צורך לשכב לנוח.
המצב הזה נמשך כמה שנים, בתקופה שבה גרתי בפלורידה. אני זוכרת שב-2007, אמרתי לרופא שלי שאני עייפה לעיתים קרובות, ולפני שהספקתי לסיים את המשפט הוא הציע לי מרשם לתרופה נוגדת דיכאון. לא הייתי מדוכאת, הייתי רק עייפה ו-9 שעות שינה בלילה לא עזרו לי כלל. אילו הכרתם אותי, הייתם יודעים שאני טיפוס ידידותי ושמח, שקל להצחיק אותו. בתקופה שבה כתבתי את ספרי הראשון עבדתי במשרה חלקית בבית מרקחת ובמשרה מלאה בבית. אמנם הרגשתי שהמשימות המוטלות עליי מדלדלות את מאגרי האנרגיה שלי, אבל העייפות שחשתי הייתה חריגה. קשה היה לי לתאר אותה במילים. אני חושבת שאתם מבינים על מה אני מדברת. הרגשתי כבדה, נתקפתי קוצר נשימה לעיתים קרובות וצעדי ריקוד מסוימים במהלך שיעורי הזומבה גרמו לי לסחרחורת. תמיד הייתי חדה כתער, ואילו באותה תקופה גיליתי שאני מתקשה להתרכז ולהישאר ממוקדת לאורך זמן. גם תופעה זו הייתה חריגה אצלי.
בכל אופן, כשהרופא לא הצליח לזהות את הגורם האמיתי לעייפות הבלתי פוסקת שלי והציע לי תרופה המשנה את פעילות המוח שידעתי שאינני זקוקה לה, הרגשתי בודדה ומפוחדת מאוד. האם כך ייראו חיי מעתה והלאה? האם זה כל מה שבית המרקחת שלי יכול להציע לי? באותו הזמן, ראיתי כיצד בריאותו של בעלי הולכת ומידרדרת למרות שהוא טופל על-ידי עשרות רופאים. הוא סבל ממחלת ליים, אם כי לא ידענו זאת אז, וקיבל תרופות אנטיביוטיות שהרעילו את מערכת העצבים שלו לתמיד. בהמשך הספר תקראו על התרופות האלו. כמה קשה היה לנו! המצב הזה באמת גרם לי לחשוב על דרכי בחיים. תהיתי כיצד אוכל לעזור לעצמי ולבעלי. נשבעתי שאם אצליח להבין מה קורה לנו ולרפא אותנו, אני אעביר את זה הלאה. אתם מחזיקים בידכם כעת את תוצאות המסע שלי.
התהליך היה ארוך, אך כדי לקצר את הסיפור, אגיע לעיקר. בהמלצתו של רופא אחר, עשיתי בדיקת פריטין. פריטין הוא סמן של מחסני הברזל, והוא היה נמוך להחריד. התוצאה הייתה 8, בעוד שהרמה התקינה היא בין 70 ל-90. הייתה לי אנמיה שנבעה מחסר בברזל. היא השפיעה על הורמון התריס וגרמה לי לעייפות. זו הייתה תגלית משמעותית, מכיוון שהבדיקות הסטנדרטיות של בלוטת התריס ורמת הברזל היו "תקינות". המצב הזה השפיע גם על הורמוני האדרנל (הורמוני יותרת הכליה), שרמתם הייתה אפסית, כך שכמעט לא ניתן היה למדוד אותם. הברזל ובלוטת התריס קשורים זה בזה וארחיב על כך בפרק 14.
אבל הסיפור האישי שלי מורכב אף יותר. בעלי, סם, סבל מחוסר איזון של הורמון התריס בגלל האנטיביוטיקה שהרעילה את בלוטת התריס שלו. גילינו זאת כאשר הוא סבל מקור מתמיד, בעיקר בכפות הידיים והרגליים. אמנם אנחנו גרים כיום בקולורדו, אבל הוא סבל מקור עז גם בפלורידה, כשהטמפרטורה בחוץ עמדה על 38 מעלות! כשיצאנו יחד, סם היה נכנס למכונית הלוהטת מחום ויושב שם במשך כמה דקות, ורק אז היה מתניע אותה ומפעיל את המזגן. הוא אמר שהאוויר החם גורם לו להרגשה נעימה (אני סבלתי במשך כל הזמן כי אני שונאת חום). חיכיתי איתו בסבלנות עד שלא יכולתי להתאפק יותר, ובטון המתוק ביותר שהצלחתי לגייס סיננתי לעברו, "תתניע כבר את האוטו המעצבן הזה!"
בבדיקה שגרתית אצל הרופא התברר שחום גופו של סם היה 34.9 מעלות, כשהשעה הייתה 3 בצהריים! המשכנו לעקוב אחרי השינויים בחום וגילינו שהערכים נעו מ-34.7 ועד 35.5 מעלות, כשחום הגוף הנחשב לתקין הוא כ-37 מעלות. אין פלא אפוא שהוא אהב לשבת בסאונת הרכב שלו! כיום, אנחנו חיים בקולורדו, וקנינו סאונה אמיתית שהוא יכול לשבת בה להנאתו, במקום להרתיח אותי בתוך המכונית.
אתם בוודאי מתארים לעצמכם את הנזק שנגרם למערכות השונות בגופו של סם כשחום הגוף שלו היה נמוך כל כך. בלוטת התריס שלנו היא אחד המנגנונים האחראים לטמפרטורת הגוף ולתחושות החום והקור. המידע הזה אינו חדש. באתר Pubmed.com תוכלו למצוא מחקרים שנערכו בנושא זה במשך עשרות שנים. אך אינכם חייבים לקרוא את כולם. אני כבר עשיתי זאת בשבילכם. בספר זה אחלוק איתכם עצות שישנו את חייכם, המבוססות על מאמרים שקראתי ועל מחקרים קליניים מהימנים.
חלק מהמאמרים והציטוטים המופיעים בספר הם ישנים, וייתכן שתתפלאו מדוע אני משתמשת בהם. במקום זאת, אני מציעה לכם לשאול את עצמכם את השאלה הבאה: אם הנתונים האלה התפרסמו בכתבי עת מדעיים לפני זמן כה רב, מדוע לא סיפרו לי עליהם? למרבה הצער, הממסד הרפואי זקוק ל-30-20 שנה כדי לאמץ רעיונות חדשים. יש ויכוחים וחילוקי דעות בנוגע לדרך הנכונה לאבחן ולטפל בחולים הסובלים מבעיות בבלוטת התריס. כל כך הרבה נושאים ברפואה הופכים לוויכוחים פוליטיים או רגשניים עם רופאים הסבורים שמה שהם למדו בבית הספר לרפואה הוא אמת שלא ניתן לחלוק עליה. הם מתווכחים ובינתיים, אנחנו סובלים.
התרחיש האופייני הוא כזה – הרופא שולח את המטופל לבדיקת דם של הורמון התריס, וכאשר התוצאות מצויות בטווח התקין, הוא אומר לו שהכול בסדר איתו ושאין לו שום בעיה. אבל המטופל יודע שזה לא נכון! אין סיבה שנצטרך להתייעץ עם "ד"ר גוגל" כשיש לנו רופא שאמור לטפל בנו. כתבתי את הספר הזה כדי לצייד אתכם במידע חדשני ופוקח עיניים שלא שמעתם עליו מעודכם. תמצאו בו גם פתרונות פשוטים ככל האפשר, אך אינני מתכוונת להשלות אתכם ולגרום לכם להאמין ש"קוקטייל נטרול רעלים" ירפא אתכם או שתוכנית טיפולית בת 3 ימים תשים קץ ל-10 שנות סבל. לעולם לא אציג בפניכם הבטחות ריקות מתוכן. במקום זאת, אני מבטיחה לתת לכם תקווה ולהעצים אתכם בעזרת מידע אודות בדיקות וטיפולים שיאפשרו לכם להעריך נכונה את המצב הבריאותי שלכם. זכרו כי כל אחד מאיתנו שונה מחברו ולכן כל אחד מאיתנו זקוק לטיפול אחר. לכל אחד מאיתנו יש מבנה ייחודי ולכן, גם התגובה שלנו לתרופות ותוספי תזונה ייחודית רק לנו.
לבדיקות יש חשיבות רבה, שכן, אילו עברתי את הבדיקות הנכונות, מצבי היה משתפר תוך כמה חודשים ולא הייתי נאלצת לחוות סבל יומיומי במשך כמה שנים. מרגיז אותי שאתם כנראה סובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס, למרות שהבדיקות שעברתם לא הצביעו על כך. ואתם ממשיכים להיות חולים, מכיוון שאתם לא מקבלים את הטיפול המתאים. לכן, הטענה הראשונה שאני רוצה להציג כאן היא שב-80% מהמקרים, הבדיקות המקובלות של בלוטת התריס אינן מאבחנות מצבי תת-פעילות! אלה הם רוב המקרים, נכון? אני מאמינה לכם כשאתם טוענים שהבדיקות שלכם תקינות, אבל אתם בכל זאת מרגישים נורא. כן, גם אני עברתי את זה.
אני מתכוונת לבדיקת ה-TSH (Thyroid Stimulating Hormone). זו הבדיקה הראשונה שירשום לכם הרופא, מכיוון שזהו "הטיפול המקובל" במערכת הבריאות בארה"ב. "הטיפול המקובל" הוא מונח המתייחס לעקרונות שמנחים את הרופאים בבואם לטפל בחולים. רופאים שיציעו בדיקות אחרות (וטובות יותר) לא יפעלו בהתאם לטיפול המקובל, אך אני מכירה רופאים מצוינים שעושים זאת, למרות הביקורת המוטחת בהם מצד עמיתיהם. הם גיבורי הספר שלי. פנייה לרופא טוב היא הצעד הראשון להחלמה.
אני גאה בכך שאתם נותנים בי אמון ואני נחושה בדעתי ללוות אתכם לאורך התהליך. ישמח אותי מאוד לדעת שאתם מצליחים לחיות את החיים שעליהם חלמתם, חיים יפים ומאושרים, מלאי כוח ובריאות. תצטרכו למצוא רופא שמאמין בכם! בעזרת הספר תלמדו על בדיקות המעבדה, מה שיאפשר לכם להיבדק בצורה נאותה. תלמדו גם את המונחים המדויקים הקשורים לבלוטת התריס כך שהרופאים יתייחסו אליכם ברצינות ויכבדו אתכם.
אתם חייבים ללמוד על בלוטת התריס כדי לרפא אותה! בהתחלה, המונחים החדשים שתלמדו עלולים להיות מסובכים מעט, אבל אני אחזור עליהם ואסביר אותם לאורך הספר. באתר שלי תמצאו סרטונים שיעזרו לכם להבין את כל מה שכתבתי כאן.
יש לי אמון בכם. מגיע לכם ליהנות מחיים אנרגטיים, בריאים ומאושרים. הגיע הזמן לרפא את בלוטת התריס שלכם! כל כך הרבה כסף הוצאתם על רופאים, בדיקות, תרופות ותוספי תזונה. הייתם אמורים להרגיש טוב כבר לפני שנים! אני מבטיחה לעזור לכם כמיטב יכולתי. נעבור את המסע הזה ביחד!
באהבה, סוזי כהן
אין עדיין תגובות