"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (שיר השירים; פרק ח', ז') האהבה היא אחד הרגשות […]
קְטַנָּה שֶׁלִּי, תָּמִיד אֹהַב אוֹתָךְ.
גַּם אִם מֶרְחַקִּים בֵּינֵינוּ יַפְרִידוּ
וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים רַע עָלֵינוּ יַגִּידוּ.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאָדָם שֶׁאַתְּ
לַמְרוֹת שֶׁבֵּין שְׁנֵינוּ אֵין כְּלוּם כִּמְעַט.
אָצִיף אוֹתָךְ בְּאַהֲבָה אֵין-סוֹפִית
גַּם אִם לֹא אֶהְיֶה מָה שֶׁתָּמִיד רָצִית,
אֲנִי לֹא נוֹפֵל לְמִשְׂחֲקֵי יְלָדִים,
רַק רוֹאֶה לְלִבֵּךְ עָמֹק בִּפְנִים.
אִכְפַּת לִי כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁפְּלַסְטֵרִים מִתְחַלְּפִים,
אַךְ אֲנִי לָךְ הַתְּרוּפָה, זֶה כָּתוּב בַּכּוֹכָבִים,
אֵלֶּה שֶׁנָּצְצוּ מֵעֵינַיִךְ
בְּכָל פַּעַם שֶׁלָּגַמְתִּי מִשְּׂפָתַיִךְ.
וְלַמְרוֹת שֶׁעָבַרְנוּ הַרְבֵּה
וּכְלוּם לֹא הִסְתַּדֵּר כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה,
תָּבִינִי שֶׁדָּבָר לֹא יִקַּח לָךְ אֶת הַפִּנָּה אֶצְלִי בַּלֵּב,
זֹאת שֶׁנָּגַעַתְּ בָּהּ פַּעַם עָמֹק עַד כְּאֵב.
אַף פַּעַם לֹא אֶשְׁכַּח אֵיךְ לִמַּדְתְּ אוֹתִי לֶאֱהֹב,
לִשְׁבֹּר אֶת הַחוֹמוֹת וּלְהִשָּׁאֵר קָרוֹב.
***
רוּחוֹת חֲזָקוֹת מַעֲלוֹת בָּךְ תְּהִיּוֹת –
הַאִם עָלַיִךְ אֲנִי חוֹשֵׁב,
לֹא חוֹשֵׁב, אוֹהֵב, לֹא אוֹהֵב.
הָאֱמֶת, אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל מְנַסֶּה לַחֲזֹר
לִהְיוֹת חֵלֶק מֵחַיַּיִךְ, חֵלֶק קָטָן אוֹ גָּדוֹל.
וְלֹא מְשַׁנֶּה אִם אֵלַי לֹא תַּחְזְרִי
תָּמִיד אֵדַע אֵיךְ אַתְּ מַרְגִּישָׁה, מִין חוּשׁ שִׁשִּׁי.
מִכֻּלָּם רַק אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי,
כְּלַפָּיךְ, אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי יוֹתֵר אִכְפַּתִּי.
וּבַלֵּילוֹת כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת לִישֹׁן בִּלְעָדַי
תִּתְרַפְּקִי עַל מִלּוֹתַי
וּבַחֲלוֹמוֹת אֲחַבֵּק אוֹתָךְ חָזָק
וּבַמַּחְשָׁבוֹת לֹא אֶעֱזֹב אוֹתָךְ כִּמְעַט.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת אֶת הַמִּלִּים וּמְפַחֶדֶת
כִּי מֵאַהֲבָה כְּמוֹ מֵאֵשׁ אַתְּ מִתְרַחֶקֶת.
תַּפְסִיקִי לְפַחֵד, זֶה לֹא יִכְאַב,
תָּבִינִי – אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב בְּלִי לִהְיוֹת מְאֹהָב.
אין עדיין תגובות