בני האדם ושכניהם

הספר בני האדם ושכניהם מחנך ל- "שכנות טובה" ולאהבת הטבע באופן כללי. הוא נוגע בענייני איכות הסביבה דרך טיולי הרפתקאות וחוש הומור. הספר מסופר בפי ילד או ילדה המתארים את מה שקרה לאבא, יוּבּלָא. הספר מומלץ לילדים חובבי טבע, אבל לא רק לאלו. למעשה, הספר חשוב דווקא לילדים שאינם חובבי טבע, כדי שיקראו ויתחילו לחבב אותו. הספר כולל ארבעה חלקים המוקדשים לארבע חיות: אורנגוטאן, פיל, כוח מקומודו, וכמובן, דולפין. דולפינה, למעשה. כל חלק כולל סיפור, שיר ואיור. דניאלה בראלי ערכה את הספר לשונית .והתוצאה היא מורכבת עשירה וזורמת.

מקט: 1-1250-1

מסת"ב: 978-1-63102-5457

הספר בני האדם ושכניהם מחנך ל- "שכנות טובה" ולאהבת הטבע באופן כללי. הוא נוגע בענייני איכות הסביבה דרך טיולי הרפתקאות […]

---

פרולוג

כבר קרוב למיליון שנה שהיצורים החיים על כדור הארץ נכחדים בגלל אויב אכזר. זהו יצור המסוגל לנצח כל יצור אחר, אולי חוץ מאשר את חיידקי השפעת. הוא הורג, כובש ומשתלט על יותר ויותר משטח כדור הארץ. נכון, מדובר ביצור רכרוכי משהו, ללא שיניים או ציפורניים חדות במיוחד. עם זאת, הוא ערמומי יותר מנמייה שמנסה לגנוב תרנגולת מהלול, וחכם יותר מקוף שאוכל טרמיטים בסכין ומזלג (טוב, הם בעצם משתמשים רק במקל דק). בגלל חוכמתו וערמומיותו, הוא מצליח להתגבר על חיות חזקות כמו אריה או היפופוטם. אם לא ניחשתם עדיין, היצור הזה הוא אתם: את, אתה, אני וגם סבתא רבתא שלי, שתחיה. בני האדם.

אילו הסתפק האדם ביבשת אחת על פני כדור הארץ, הוא, כלומר כדור הארץ, היה מסתדר בקלות. אבל בני האדם פרו ורבו, זאת אומרת התרבו, ולא נראה שמשהו יכול להפסיק את התפשטותם המהירה ברחבי כדור הארץ. נכון, בני אדם אולי יוכלו יום אחד לעבור לכוכבי לכת אחרים, כמו מאדים, ולהתיישב בהם. אבל יכול מאוד להיות שעוד לפני כן כדור הארץ כבר יהיה לסביבה רעילה ונטולת חיים. אם כך, מה שצריך לעשות עכשיו זה להפסיק לקרוא את הספר הזה, וללכת להציל את כוכב הלכת שלנו. כן, לקום עכשיו ולהציל מהכחדה את הצמחים, את החיות וגם אותנו. אז קדימה, לעבודה. תחזרו לקרוא את הסיפורים אחרי שהצלתם את כדור הארץ, כי לקרוא סיפור זה לא עד כדי כך חשוב. להתראות אחר כך, שלום.

למה נשארתם? אולי כי עכשיו מאוחר בלילה, ורק מחר אפשר יהיה להציל את כדור הארץ, ובינתיים אבא הבטיח לכם סיפור לפני השינה? אולי כי המורה עלולה להתעצבן אם בדיוק עכשיו יקומו ילדים להציל את כדור הארץ ויצאו מהכיתה? נו טוב. אז נתחיל.

פעם-פעמיים בסוף המאה העשרים יצא אבא לטייל בעולם. היה לו קצת כסף וזמן, ושיעמם לו לראות את אותו צד של כדור הארץ כל הזמן. והצד השני של כדור הארץ באמת מעניין מאוד. יש בו ג'ונגלים, הרי געש וכל מיני אנשים שמתנהגים אחרת לגמרי ממה שאבא היה רגיל. אבל עכשיו לא נדבר על כל אלה, אלא רק על חיות שצריכות להסתדר איכשהו עם השכנים השתלטניים שלהן, בני האדם. וזה בעצם נושא הספר הזה, חיות.

לאורך השנים בני האדם צדו בעלי חיים למאכל, ולפעמים, תאמינו או לא, סתם בתור פעילות מהנה לשעות הפנאי. לכן חיות שבורחות מבני אדם הן חכמות מאוד. אבל חלק מהחיות לא בורחות, אלא מחכות בצד בשקט, וברגע הנכון מנצלות את ההזדמנות ולוקחות מבני אדם משהו לאכול. ומה כל כך מעניין בבעל חיים שהתגנב למטבח לאכול ארוחת צהריים? ובכן, אם אספר לכם שבעל החיים הזה הוא דולפין, תודו שזה די מסקרן, נכון?

אבל נתחיל דווקא בכלבלב, הו בידי-בם-בם. אם תחפשו באינטרנט את המילים האלה, תיתקלו בשיר בשם הזה, שכתב פעם נתן זך. מתי כספי הלחין אותו, ולמנגינה שכתב יש קצב מסובך. לכן קצת קשה לשיר אותו, אבל בסך הכול מסופר בו על כלב שנכנס "לגנוב" עצם מהאטליז. הקַצב לא תפס אותו, אלא רק הרים את ידו בכעס. זה בעצם סיפור בן אלפי שנים שכתב איזופוס. לא, נתן זך הוא לא איזופוס. איזופוס כתב משל, יחד עם עוד משלים ידועים כמו "העכבר והאריה" או "העורב והשועל", ונתן זך כתב עליו שיר כמה אלפי שנים אחר כך. אם כך, כבר אלפי שנים בני האדם מספרים על חיות בידי-בם-בם שכאלו, שחיכו בשקט וכשאיש לא שם לב, אתם כבר יודעים מה הן עשו. אז הנה בא הדולפין.