אף-על-פי שכבר עשרות שנים אין אף אירגון רפואי בעולם שממליץ על מילה שגרתית לילודים, כ-700 מיליון גברים שחיים כיום בעולם עברו מילה בינקותם או בילדותם, מהם כשבעה מיליון גברים יהודים. אף אחד מהם לא בחר מרצונו החופשי לוותר על ערלתו. האם החלטת ההורים למול את הבן שזה עתה נולד היא החלטה רציונלית? האם זה בריא לכרות על הערלה? האם זה כואב? האם זה חשוב? האם זה הכרחי? מהי ההשפעה של כריתת הערלה על מיניות הגבר ובת זוגו? האם אפשר להיות יהודי בלי להיות נימול, ומי נוהג למול מלבד היהודים והמוסלמים? האם יש חוקים המנוגדים למנהג המילה, ועד כמה צורת הפין חשובה במקלחות צה"ל? הספר "מילה – מחשבה שנייה על ברית המילה" לא נועד לשכנע אתכם שלא כדאי לעשות ברית-מילה. הוא נועד לאפשר לכם להבין את המנהג ומשמעויותיו השונות, וכך לגבש דעה על-פי מידע עדכני ואמין, המבוסס על הידע הקיים כיום בתחום. בספר תמצאו סקירה מקפת על מנהג המילה מהיבטים שונים – הערלה וחשיבותה, מיניות הגבר (והאישה), רפואה ובריאות, מוסר ומשפט, סיבות שונות למנהג המילה בעבר ובהווה במקומות שונים בעולם, מקומה של ברית המילה ביהדות, זהות יהודית-חילונית, אפשרויות אחרות לקבלת בן לעולם, ונושאים רבים נוספים. ואחרי שתקראו, זו באמת תהיה בחירה שלכם אם למול או לא. רן כשר הוא אוטודידקט, מדריך ומרצה בנושאי טבע וסביבה, ואבא לבנים שלמים.
קטגוריות: מבצעי החודש, יהדות, עיון
22.00 ₪
מקט: 4-379-6
הקדמה
הספר הזה היה צריך מזמן להיכתב.
אבל יותר מכך, הוא היה צריך מזמן להיקרא, ועל-ידי כמה שיותר אנשים, בעיקר הורים.
ובכל-זאת, למרות שמדובר בניתוח הנפוץ ביותר בישראל, במנהג שמקויים על-ידי יהודים ללא קשר למידת חילוניותם או דתיותם – לא היתה דרישה לקרוא ולדעת, ולכן כנראה לא היה עד עכשיו מישהו שיסכים לאסוף את החומר ולהציגו לקהל הרחב1.
בהקדמה לספרו “אות הברית – תולדות המילה בישראל מימי אברהם אבינו ועד היום הזה”, אשר יצא בקרקוב בשנת 1903, כתב הד”ר שמואל כהן (רופא חולים ומוהל):
“הספרה [=ספרות] על-דבר המילה עשירה ועניה. עשירה בשפות העמים ועניה בשפתנו הקדושה, ומלבד הספרה הרבנית אין לנו אף ספר אחד על-דבר המילה, אשר יש לו ערך מדעי, אם כי להעם, אשר המילה היא סוד קיומו, דרוש ספר כזה, אשר יבאר לו את תורת המילה בכל פרטיה ודקדוקיה וכל אשר עבר עליה. לכן שמתי אל לבי ואספתי את כל הדברים, אשר נאמרו ונכתבו על אודות המילה בספרים רבים ושונים בלשונות שונות, ושמתי עליהם נוספות ממקורים עברים מימי כתבי הקודש עד ספרי רבני זמננו”2.
הספר של ד״ר שמואל כהן הועלה לרשת, ואני מאד מצטער שלא היה ספר כזה כאשר אני נולדתי, משום שעל פי דברי הוריי, הם בהחלט היו מקדישים מחשבה שנייה לנושא אילו זה היה אפשרי אז (נולדתי בתחילת שנות השישים של המאה העשרים). אבל גם כאשר נולד בני הראשון, עדיין לא היה קיים ספר כזה, ולכן גם אני לא הקדשתי שום מחשבה שנייה כאשר הזמנתי את המוהל לביתי, ולא פעם אחת בלבד…
שנים לאחר מכן, כשחלק מילדיי כבר בוגרים, החלטתי לכתוב את הספר שלא היה לי כאשר הייתי זקוק לו – ספר שיביא את כל העובדות על ברית המילה, מכל הכיוונים האפשריים.
ואז, כאשר זוגתי היתה בהריון נוסף, נחשפתי במקרה לנושא הרפואי של המילה בארה”ב, ומיד החלטתי ש”אם יהיה זה בן – לא תהיה ברית”. לאחר מכן, התחלתי לאסוף חומר באנגלית ובעברית, כדי ללמוד את הנושא ולשכנע קודם כל את עצמי ואחר-כך את משפחתי הקרובה. את זוגתי היה קל לשכנע, ובדעה משותפת החלטנו שמעתה לא מזמינים שום מוהל, ולא כורתים עוד ערלות במשפחתנו. גם המשפחה המורחבת, חלקם לפחות, הסכימו להחלטתנו, הן בדיבורים והן במעשים.
אבל הספר הזה לא נכתב כדי לשכנע אתכם לעשות כמונו. הוא נועד לאפשר לכם לבחור!
ההחלטה אם לעשות ברית מילה לבן שזה עתה נולד מורכבת מאד, איננה רציונלית בלבד וכוללת שיקולים אישיים, משפחתיים, חברתיים, לאומיים, דתיים ועוד.
מצד שני, אין שום אפשרות לבחור, בלי להיחשף למידע הרב שקשור למנהג.
אולי זה לא מקרה שהמידע אינו זמין; טאבו דתי ומסורתי יהודי חל כנגד כל ערעור או ספק בנושא. ממסדי החברה הישראלית, כגון השלטון, התקשורת או מערכת הבריאות, משתפים פעולה עם עמדה זו, לא רק בשל העמדה הדתית, אלא משום שרואים במנהג חלק בלתי נפרד מהנורמה החברתית הישראלית. לפיכך, גם כאשר התקשורת בוחרת לדווח ולדון בנושא, נעשה הדבר בזהירות רבה ובדיקלום חוזר על המיתוסים הקיימים, אף שחלקם הופרכו כבר מזמן. חברי הכנסת נמנעים מקידום חוק הפיקוח על המוהלים, משרד הבריאות טוען שכריתת הערלה איננה נחשבת פרוצדורה רפואית. בתי החולים ממשיכים לדווח על סיבוכים מיידיים לאחר ביצוע המילה כ”דימום” או “זיהום” בלבד, ללא ציון הסיבה הראשונית לסיבוך, מה שלא מאפשר לקבל אפילו מידע טריוויאלי – מהי שכיחות הסיבוכים של הניתוח, ומהו הסיכון האמיתי בכריתת ערלתו של תינוק בן שמונה ימים.
המידע לא זמין גם משום שהוא מפוזר בספרים שונים. החלק ההלכתי של המילה טמון עמוק בספרות שרק יודעי-ח”ן יודעים להיכנס אליה; הנושאים הרפואיים של המילה, החל ממבנה הערלה, דרך המחלות שהערלה לכאורה “גורמת” ועד הסיבוכים המיידיים והמאוחרים שניתוח המילה עלול לגרום, כל אלו קיימים כמעט רק בשפות זרות, ורוב הרופאים בארץ אינם מודעים להם; ההשלכות המשפטיות, המוסריות והפסיכולוגיות מתוארות במאמרים נידחים בתחומי העניין הרלוונטיים; וכמובן ההיסטוריה הקרובה והרחוקה של המילה, והתפוצה שלה בעבר ובהווה – כל אלו מופיעים מעט מאד בספרות הישראלית, ואפשר למצוא אותם בשפות זרות בלבד.
היום, בעקבות מהפכת המידע, קל הרבה יותר להגיע לכל המידע הקיים, שחלקו עמוק-מני-חקר, והוא רב ומפוזר באתרים שונים. מאגרי מידע אוניברסיטאיים, ספריות לאומיות, הוצאות ספרים וכדומה – כל אלו מאפשרים נגישות מיידית לספרים ולמאמרים, וזה מה שאיפשר לי להחליט להרים את הכפפה, לאסוף את כל החומר הרב, ולהגיש לכם אותו כאן בספר זה.
עם זאת, ברור שספר אחד, ראשון מסוגו, איננו יכול להקיף נושא כל-כך רחב-יריעה. יתר על כן, אני מודע למגבלות שלי ולכן אני מבטיח לכם שהספר הזה איננו שלם ובוודאי אינו מושלם. יש בו טעויות ושגיאות, למרות מאמצי לנכש אותן; יש בו אולי “עובדות” שיתבררו בעתיד כשגויות; ובעיקר – יש הרבה מאד שנותר מחוץ לספר, בין אם לא הגיע לידיעתי, ובין אם החלטתי, לעתים בגחמה רגעית, לוותר עליו.
אני רואה במהדורה ראשונה זו “מהדורת ניסיון”. אני יודע שייצאו לאור מהדורות נוספות, ושיהיו תיקונים, תוספות, השמטות ושינויים, חלקם כמובן בעזרתכם הקוראים, המוזמנים לשלוח תגובות והערות למייל המופיע בתחילת הספר.
אני מקווה שכמות המידע שיש בספר עבה זה תוסיף לכל אחד ואחת הרבה מעבר למה שידעו קודם-לכן, תעזור להורים להחליט אם להסיר את הערלה לבן או להשאירו שלם, וכמובן תעזור לשאר האוכלוסיה הישראלית להבין טוב יותר את המנהג, כך שיוכלו לנקוט עמדה המבוססת על מידע ועל עובדות, ולא על מיתוסים בלבד.
כאן גם המקום להביע את תודתי לכל האנשים שמלווים אותי כבר כמעט עשרים שנה, ובעיקר אלו שתמכו ותומכים בפעילויותי בנושא, והשתתפו בפרויקט ב”הדסטארט”, אשר בזכותם יכולתי להרים פרויקט זה.
קריאה מהנה ופורייה!
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מילה – מחשבה שנייה על ברית המילה”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות