החרם ותעלומת המכונית החשודה

יש ימים שמתחילים כרגיל, ופתאום הכול מתהפך…
באותו יום, שהיה נראה כמו אותם ימים רגילים, חנתה מכונית מסתורית ליד בית הספר. באותו יום, במקרה או שלא במקרה, החלו מתרחשים אירועים חריגים ויוצאי דופן.
אליק, שבדרך כלל נמנע מלהתערב בעניינים שלא נוגעים אליו והיה נגרר כמו כולם לחרם, נקלע למצוקה – הפעם החרם היה על קרני, שהוא מעריך והיא מאוד חשובה לו.
אליק חייב למצוא פתרון. הוא מגייס עוד חברים, וביחד עם נרתמים למנוע שיימינג וחרמות, ונאבקים גם באלימות. תוך כדי הם מנסים לפתור את תעלומת המכונית החשודה.
החרם ותעלומת המכונית החשודה הוא הספר הראשון בסדרת ברית החסינות.
סיפור על קבוצת ילדים אמיצים ונבונים שמחליטים להיאבק ולא לשתוק יותר, ומוצאים פתרון איך לנצח את החרם והאלימות.

מקט: 4-575-583

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

יש ימים שמתחילים כרגיל, ופתאום הכול מתהפך… באותו יום, שהיה נראה כמו אותם ימים רגילים, חנתה מכונית מסתורית ליד בית […]

---

פרק 1

יש ימים שמתחילים כרגיל, ופתאום הכול מתהפך.

אותו היום התחיל כרגיל, עם קריאות ההשכמה של אמא:

“אֵלִיק, בוקר. קום!”

אריאל, אחי הקטן, התעורר לפנַי. שמתי לב שבזמן האחרון אין לו מצב רוח, אבל לא שאלתי אותו למה, וזאת הייתה טעות גדולה מצידי. קמתי והתחלתי לשיר לידו עם פוזות של זמָר כדי להצחיק אותו, עד שהדבקתי אותו בשִמחה שלי. ככה לפחות חשבתי.

“יורד גשם,” הכריז אריאל.

 

הוצאתי את הראש מהחלון וניסיתי לשתות קצת מהגשם. לא ממש הצלחתי, אבל על המקום המצאתי שיר ראפ. דילגתי למטבח, לקחתי בקבוק מים והשתמשתי בו כמו במיקרופון:

“בוקר טוב, לצאת לרחוב,

זה רעיון ממש ממש לא טוב,

בחוץ רטוב ו…. טוב לי טוב!”

“מה אתה כל כך שמֵח על הבוקר?” הקניטה אותי מירית, אחותי הגדולה.

“אֵלִיק לא צריך סיבה להיות שמֵח, הוא פשוט ילד שמֵח,” סיכמה אמא, שסיימה להכין לנו כריכים לבית הספר.

 

“שִמחה זה מִדַּבֵּק?” שאל אריאל.

כולנו צחקנו.

“אהה…” אמר אריאל ונשאר רציני. “הצחוק מִדַּבֵּק?”

פרצנו בצחוק עוד יותר גדול. רק אריאל לא צחק.

“אריאל, הכול בסדר בבית הספר?” שאלה פתאום אמא.

אריאל לא ענה.

מהמבטים של אמא הבנתי שהתשובה הזאת לא מסַפקת מבחינתה.