בספרו המושחז והעצוב-מצחיק הזה, פול לפארג ("הזכות לעצלות", נהר ספרים, 2004), מתגלה לא רק כאחד מהוגי הדעות והפעילים הפוליטיים והחברתיים הראשונים שהצביעו על זרע הפורענות האינהרנטי לקפיטליזם, אלא גם כנביא שצפה את המשבר הכלכלי-חברתי המסעיר עתה את העולם, מאה שנה לאחר מותו.
בספר, הבנוי במתכונת כתבי הקודש וספרי התפילות, מציג לפארג קונגרס דמיוני רב משתתפים של נציגי הבורגנות הבינלאומית, שהתכנס בלונדון כדי לדון באסטרטגיה שיש לנקוט כדי לבלום את התפשטותם ואת התעצמותם של הרעיונות החברתיים. ברוב קולות מחליטים נציגי ההון, השלטון והדת הממוסדת להכריז על דת חדשה – דת הקפיטל.
ליצירת מופת חברתית-כלכלית-תרבותית זו נלווה הסיפור המרגש "זיכרונות אישיים מקרל מרקס", סיפור ייחודי החושף פנים נסתרות של מרקס, הוגה הדעות הקשוח והלא-מתפשר, המתגלה כאיש משפחה בעל לב חם, וגבר רגיש שחש כי גורלם של עמלֵי כל העולם מונח על כתפיו.
פול לפארג (1842 – 1911), מזכירו וחתנו של קרל מרקס, הוא הוגה דעות, מהפכן ואקטיביסט חברתי מן המשפיעים ביותר בתולדות התנועה הסוציאליסטית בצרפת. חייו הסוערים וכתביו הנוקבים שזורים בתולדות המהפכה החברתית בעולם המערבי במאה התשע עשרה, אך דומה שדבריו אלה נכתבו בימינו, כאן ועכשיו.
"דת הקפיטל" תורגם לשפות רבות והודפס במהדורות רבות מאז ראה אור לראשונה ב-1886 בפריז.
אין עדיין תגובות