דממה מדברת

"האם הסבל באמת חשוב? כן ולא. אלמלא סבלתם כפי שאתם סובלים, כבני אדם לא היו בכם כל עומק, ענווה או חמלה. לא הייתם קוראים עכשיו ספר זה. הסבל סודק את קליפת האגו, וזו הנקודה שבה הוא ממלא את תפקידו. הסבל נחוץ עד אשר אתם מכירים בכך שהוא איננו נחוץ"
אוסף של “סוטרות“, אמירות קצרת ועמוקות שמזמינות אותנו להיזכר בטבענו האמיתי, הדומם, ולהרהר בו. שיעוריו המעשיים של אקהרט טול המעמיקים ועם זאת פשוטים – עזרו לאלפי אנשים למצוא שלווה פנימית, ריפוי והגשמה בחייהם.
אקהרט טול נולד בגרמניה, למד באוניברסיטת לונדון ובקיימבריג’, ובגיל 29 חווה תמורה רוחנית ששינתה את חייו מן הקצה אל הקצה. רגע השינוי היה תחילתו של מסע פנימי שהוקדש להבנה, הטמעה והעמקה של התמורה שחלה בו. מאוחר יותר הוא החל לעבוד עם יחידים וקבוצות כיועץ ומורה רוחני.
ספרו הראשון כוחו של הרגע הזה היה לרב מכר בינלאומי.

מקט: 4-415-84

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

הקדמה

למדריך רוחני אמיתי אין מה ללמד, במובן המקובל של המילה. אין לו מה לתת לכם או להוסיף לכם: לא מידע חדש, לא אמונות, ולא כללי התנהגות. תפקידו היחיד של מורה כזה הוא לעזור לכם להסיר את מה שמפריד ביניכם לבין האמת על מי שאתם, ומה שאתם כבר יודעים בעמקי הווייתכם. המורה הרוחני נמצא שם כדי לחשוף ולגלות לעיניכם את ממד העומק הפנימי שהוא גם – השלווה.

אם אתם מגיעים אל מורה רוחני, או אל הספר הזה, בחיפוש אחר רעיונות מגרים, תיאוריות, אמונות, דיונים אינטלקטואליים, אתם עשויים להתאכזב. במילים אחרות, אם אתם מחפשים מזון למחשבה, לא תמצאו אותו, ותחמיצו את מהות הלימוד ואת תמציתו של הספר שאינה במילים, כי אם בתוככם. טוב לזכור זאת ולחוש זאת, בעודכם קוראים. המילים אינן אלא ציוני דרך. הדבר שעליו הן מצביעות אינו נמצא בתחום המחשבה. הוא ממד בתוככם, והוא עמוק ועצום לאין קץ מן המחשבה. שקט חי ונושם הוא אחד ממאפייני הממד הזה, לכן, בכל פעם שתרגישו בשקט ובשלווה הממלאים אתכם בעודכם קוראים, תדעו שהספר ממלא את מטרתו כמורה שלכם: הוא מזכיר לכם מי אתם ומצביע אל הדרך הביתה.

ספר זה אינו מיועד לקריאה רצופה. אל תמהרו ״לסיים״ אותו. חיו איתו, פתחו אותו לעתים קרובות, ומה שחשוב עוד יותר, הניחו אותו לעתים קרובות, או בלו זמן רב יותר כשאתם מחזיקים אותו בידיכם מאשר קוראים בו. קוראים רבים יחושו באופן טבעי נטייה להפסיק את הקריאה לאחר כל פסקה, לעצור, להרהר בדממה. מועיל יותר וחשוב יותר להפסיק את הקריאה מאשר להמשיך בה. הניחו לספר לפעול את פעולתו, להעיר אתכם מההרגלים הישנים של החשיבה המותנית, החוזרת ונשנית. ספר זה יכול להיראות כגרסה בת זמננו לכתבים רוחניים עתיקים – הסוטרות של הודו העתיקה. הסוטרות מצביעות בעוצמה רבה על האמת בצורה של פתגמים או אמירות קצרות המשכללים את התפיסה. הוודות והאופנישדות הן הכתבים המקודשים הקדומים שנרשמו כסוטרות, כמו גם מילותיו של בודהה. גם האמירות והמשלים של ישו, כאשר הם מצוטטים מחוץ להקשר הסיפורי, יכולים להיחשב מעין סוטרות, וכמוהן גם האמירות המעמיקות שבטאו טה צ׳ינג, ספר החוכמה הסיני העתיק. היתרון שבסוטרה טמון בקיצור. היא אינה מעסיקה את המוח החושב יותר מן הדרוש. הדבר שהיא מצביעה עליו – אך אינה אומרת אותו – חשוב יותר ממה שהיא כן אומרת. אפיונו דמוי הסוטרות של ספר זה, בולט במיוחד בפרק הראשון, ״שקט ודממה״, שכן הוא כולל אמירות קצרות במיוחד. פרק זה מכיל את תמצית הספר כולו, וקוראים מסוימים עשויים להסתפק בו. שאר הפרקים כוללים ציוני דרך נוספים עבור אלה הזקוקים להם.

בדיוק כמו הסוטרות העתיקות, הדברים הכלולים בספר זה הם קדושים ונבעו ממצב המודעות שאנו מכנים דממה (stillness). אך שלא כמו בסוטרות העתיקות, הם אינם שייכים לדת או למסורת רוחנית אחת, כי אם זמינים באופן מיידי לכלל האנושות. נוספת לכאן גם מידה של דחיפות. השינוי של המודעות האנושית שוב איננו סוג של מותרות המתאימים ליחידי סגולה. השינוי הוא הכרחי כדי למנוע מן המין האנושי הרס עצמי. בתקופתנו, תפקודה הלקוי של המודעות הישנה, וצמיחתה של המודעות החדשה, הולכים וגוברים במקביל. באופן פרדוקסלי, הדברים נעשים גרועים יותר וטובים יותר בו זמנית, אף שהגרועים בולטים יותר לעין, מאחר שהם משמיעים ״רעש״ רב כל כך.

ספר זה, משתמש כמובן, במילים, שבמהלך הקריאה הופכות למחשבות. אך אלה אינן מחשבות רגילות – המחשבות שחוזרות על עצמן, האנוכיות, הרועשות, הזועקות לתשומת לב. כמו כל מורה רוחני אמיתי אחר וכמו הסוטרות העתיקות, המחשבות שבספר הזה אינן אומרות, ״הביטו בי״, אלא ״הביטו מעבר לי״. מאחר שהמחשבות נובעות מן הדממה, יש להן כוח: הכוח להחזיר אתכם אל אותה הדממה שממנה עלו. דממה זו היא גם שקט פנימי, ודממה ושקט הם הוויית הקיום שלכם. הדממה הפנימית היא זו שתושיע את העולם ותשנה אותו.