ספר חובה לכל מי שמקים עסק בישראל. זהו מדריך מעשי המקיף את כל הנושאים והתכנים שבעלי רעיון לעסק צריכים לדעת […]
פרק 1: טרום ההקמה – האם כדאי לי להיות עצמאי?
מהתלבטות להחלטה
אם אתה קורא שורות אלו כנראה שכבר יש לך רעיון לעסק. אל דאגה אם טרם גיבשת אותו דיו, אנחנו נעסוק בכך בפרקים הבאים. ייתכן שכעת אתה בשלב כללי בלבד של איסוף אינפורמציה, בעקבות הרהורים על מעבר לעצמאות. אולי משום שכשכיר אתה לא מצליח למצוא עבודה שעוֹנה על ציפיותיך הכלכליות ו/או על תחומי העניין שלך, ואולי כי הגעת לשלב בחייך שבו הרצון לבטא את עצמך הפך למהותי יותר – ונדמה לך שתוכל להגשים אותו רק כעצמאי.
בשלב זה קיימות התלבטויות רבות שמייצרות חשש והססנות לצד תקוות וציפייה לעתיד טוב יותר – אישי וכלכלי. פרק זה נועד לסייע לך להבין היכן אתה נמצא, בעיקר כדי למנוע ציפיות לא מציאותיות שעלולות לעלות ביוקר, מחד, וכדי לא להרוג רעיון טוב עוד לפני שנולד רק בגלל פחד משתק, מאידך.
לשם כך אתה מוזמן למלא את הטבלה הבאה ולדעת בוודאות אם ההחלטה להיות עצמאי טובה עבורך – או שמא עדיף להישאר שכיר, לפחות כרגע.
טבלת עזר לקבלת ההחלטה: עצמאי או שכיר?
בטבלה המשורטטת בהמשך לדברי ההסבר תמצא פרמטרים שמרבית האנשים מעריכים כחשובים בהחלטה להיות עצמאי. אם אתה מרגיש ערפול בנוגע לרצונות העמוקים שלך, זה בסדר, אתה ממש לא לבד. רובנו מבולבלים בתחילת הדרך, בעיקר בגלל הכמות הרבה של הפרמטרים שיש ליתן עליהם את הדעת לפני ההחלטה על הקמת עסק. בדרך הטבלאית שלהלן תוכל לסדר את מחשבותיך ולקבל תמונה כתובה וברורה שתעזור לך להחליט מה נכון בשלב זה של חייך: האם להיות עצמאי או שכיר?
שלב א’: מילוי טורים 2 ו-3
שכר מצופה: זהו הפרמטר הראשון שאתה מתבקש לחשוב עליו כמה דקות ולייצג אותו בציון שנע על הסקאלה 1-10. “10” מציין הגעה לרמת שכר שמאפשרת רמת חיים רצויה; “0” מציין השתכרות אפסית; נקודת האמצע “5”, במקרה הזה, תייצג מצב שבו המשכורת החודשית מנוצלת כולה עד סוף החודש לטובת הוצאות שוטפות, ללא אפשרויות חיסכון; בהתאמה, ציון 4 ומטה יבטא מצב שבו מדי חודש ההכנסות נמוכות מההוצאות, באופן שמגדיל את הגירעון עם הזמן באופן עקבי. שים לב: עסקינן בממוצע חודשי. כלומר, עליך להעריך שכר מצופה ל- 12 חודשי עבודה (שנה) ולחלק ב-12.
בטבלה יש לכתוב את הציון שאתה מעריך שתוכל לקבל כשכיר (טור 2) וכעצמאי (טור 3). כך למשל, אם אתה צופה ממוצע הכנסה חודשי של 15,000 ₪ כשכיר, עליך לרשום “10” בטור 2 אם להערכתך הכנסה זו תאפשר לך לחיות ברמה הרצויה ואף להפריש לחיסכון מספק; לעומת זאת, אם סכום זה עדיין לא מספיק לך כדי להתנהל באופן הרצוי, הציון שתיתן יהיה 9, 8 או אף נמוך מכך, בהתאם להרגשתך האישית.
מיעוט שעות עבודה: הנחת המוצא היא שכל אדם שואף להרוויח יותר בפחות זמן, כלומר לקבל שכר גבוה ככל האפשר עבור שעת עבודה נתונה. לפיכך, אם נדרשות פחות שעות עבודה כדי להגיע לשכר מצופה – נסמן ציון גבוה, לעומת ריבוי שעות עבודה (עבור אותה הכנסה חודשית) שיזכה בציון נמוך. “10” יבטא ציון של 1-3 שעות עבודה ביום כדי להגיע לרמת חיים מספקת; “5” יציין 9 שעות עבודה ביום, וציון נמוך מ-“5” יבטא יום עבודה ממוצע שכולל יותר מ-9 שעות. גם כאן צריך לשים לב לממוצע של יום עבודה טיפוסי. אצל עצמאי זה מאוד בולט: הוא יכול למצוא את עצמו יום אחד נטול פרויקטים ולמחרת לעבוד מהבוקר עד הלילה ללא הפסקה. מה שמעניין לצורך הטבלה הוא הממוצע השבועי. איך מחשבים?
סך שעות עבודה בשבוע טיפוסי
———————————-
מספר ימי עבודה בפועל בשבוע (כשכיר או כעצמאי)
את התשובות יש לשבץ בטורים 2 ו-3 בהתאמה.
ביטחון תעסוקתי: בהקשר זה אני חייב לנפץ את המיתוס שלפיו שכיר תמיד נהנה מביטחון תעסוקתי רב יותר יחסית לעצמאי. המציאות מוכיחה לעתים אחרת. אמנם זה עשוי לעבוד כך במשרות מסוימות או בארגונים מסוימים – וגם עבור שכיר בעל כישורים כה יוצאי דופן עד שיהיה קשה למצוא לו תחליף. אך הכללה זו אינה גורפת, וההשוואה תלויה בעיקר בסוג העסק שיש לך כעצמאי או במהות העבודה שלך כשכיר ובסוג הארגון. יש שכירים ש”נרדמים” במקום עבודתם מתוך הנחה – מוטעית – שישהו בו כל חייהם עד לפנסיה המובטחת. שכירים כאלו מורגלים לחשוב שהם בטוחים בהרבה מהעצמאים, שכן האחרונים אינם יודעים מה ילד יום ולכן פרנסתם תלויה על בלימה. מה שמעניין אותך לצורך מילוי הטבלה, ובכלל, הוא הרצף התעסוקתי בטווח הארוך. אם אדם עובד כשכיר ומפוטר לאחר שנתיים, ולוקח לו חצי שנה למצוא עבודה חדשה – הרי שבזמן היותו מובטל הספיק לחסל את כל החסכונות שלו ועוד להיכנס לחובות. ברור שלא ניתן לכנות מצב זה כ”ביטחון תעסוקתי על פני רצף”. לכן אותנו מעניין הביטחון התעסוקתי לאורך זמן!
הניסיון מראה שדווקא אותם שכירים שאננים ש”נרדמו” מצאו עצמם לפתע מפוטרים, לא יודעים כיצד לחזור למעגל העבודה מכיוון שכישורי חיפוש העבודה אצלם כבר חלודים למדי. מצבם אף קשה יותר אם הם עברו את גיל 50, שכן הצעירים מעודכנים יותר, סקרנים יותר וחושבים מהר יותר, ואם זה לא מספיק – הם גם מצוידים בכישורים טכנולוגיים ויכולים להרשות לעצמם להרוויח פחות בתחילת דרכם. מסיבות אלו, בני 50 ומעלה עלולים להישאר מחוץ למעגל העבודה למשך זמן לא ברור. הביטחון התעסוקתי המתמשך כבר נראה אחרת בנסיבות אלו. ומעבר לכל אלו, כל שכיר, בכל גיל, נתון להחלטות של המנהל או הבעלים בארגון שבו הוא מועסק, וככזה – עד כמה הוא באמת בטוח מבחינה תעסוקתית?
מן העבר שני, להבדיל משכיר, כל עצמאי יודע שאם הוא רוצה להביא אוכל הביתה עליו לשווק את עצמו ואת מרכולתו כל יום מחדש. הוא צריך להיות מורגל בחיפושי הכנסה באמצעות שיווק תמידי של מוצרים ללקוחות. בעִתות קושי הוא יודע לצמצם היקפים ולאתר נישות חדשות – שם הוא שורד עד יעבור זעם. למעשה, הניסיון שלי מראה שדווקא העצמאים נהנים מביטחון תעסוקתי רב יותר מאשר השכירים כשמתבוננים בטווח הארוך. מובן שזה משתנה ותלוי מאוד באישיות ובכישורים של כל אדם, כמו גם ברמת התחרות שהייתה יכולה להיות לו אם היה מועסק כשכיר תחרות שנקבעת לאור מיומנותו, הידע והניסיון שצבר. גם רמת האינטליגנציה הרגשית משפיעה על סיכוייו להצליח וכן פרמטרים נוספים שהיריעה קצרה מלפרטם.
כעת, חשוֹב מה הציון שישקף את ההיבטים המשמעותיים לך ביותר בתחום זה:
“10” יציין ביטחון מרבי בנוגע לרצף תעסוקתי לאורך זמן; “5” יציין אי-ודאות לגבי החודשים הקרובים והשנים הקרובות; “4” ומטה יציין היעדר סביר של רצף תעסוקתי קבוע לגמרי לאורך זמן בשנים הקרובות.
סיפוק אישי: הדרך הטובה ביותר להבין פרמטר זה היא להתבונן בהרגשה הנוכחת בסוף יום העבודה. אם אתה מעריך שבסוף היום תסתכל לעצמך בעיניים ותאמר לעצמך: יש! עשיתי את זה! אני עובד במה שאני רוצה! וגם תפיק הנאה מהעשייה עצמה ומהמחשבה להמשיך בה עוד שנים רבות – זה שווה “10” במשבצת הרלוונטית. “5” ומטה יציין אי סיפוק אישי, אכזבה אישית ותסכול.
ביטוי עצמי: כל עבודה מחייבת שימוש בכישורים, במיומנויות ובסגנונות תקשורת ייעודיים, והאופן שבו היא מתבצעת מגלה פעמים רבות טפח מאישיות המבצע. היכולת לבטא בה את המהות, את הגישה ואת התפיסות שלך, לצד הכישורים המקצועיים, היא זו שמגדירה את מידת הביטוי העצמי שבעבודה. בתקופות שונות של חיינו יש לנו צורך להביא ליד ביטוי יכולות מסוימות לצורך התפתחות אישית המתאימה לגילנו או לשלָב שלנו בחיים. עד כמה בעבודה הנוכחית או האחרונה שלך כשכיר יכולת לבטא את עצמך, ועד כמה עצמך המתבטא תאם את דרישות התפקיד והיה לשביעות רצון המעסיק שלך? עד כמה לדעתך תוכל להביא לביטוי את עצמך כעצמאי?במי זה תלוי? גם כאן, שבץ את הציון המתאים בכל טור.
שקט נפשי: אינטואיטיבית, נדמה ששקט נפשי הוא נחלת השכיר, שכן זה פחות מוטרד מחשבונות וממס הכנסה מאשר העצמאי. ואולם, מרבית האנשים שעובדים בעבודות המלחיצות ביותר הם דווקא שכירים: כורים במכרות, אנשי צבא הממוקמים בחזית, נהגי משאיות, רופאים בחדר מיון, מורים ומורות ועובדי לשכת הרווחה שפוגשים מצוקות קשות על בסיס יומי. עצמאי אמנם עלול להיות מודאג בגין הצורך לאזן חשבונות, אבל רק בחלק קטן מהזמן, כשביתרתו הוא אינו טרוד בכך ויכול ליהנות מעסק רגוע כמו חנות פרחים או חנות בוטיק למוזיקה. מסיבה זו, השקט הנפשי אינו נמדד רק ביחס לשאלת ניהול החשבונות אלא גם ביחס לאופי העבודה שעל הפרק. דרג את בחירתך לגבי שקט נפשי שאתה מתכנן ליצור לעצמך כעצמאי בעסק – מול החלופה האפשרית עבורך כשכיר.
זמן לחופשה: למי לדעתך יש יותר ימי חופשה בשנה, לשכיר או לעצמאי? התשובה כמובן תלויה בתכנון העסק. שכירים יודעים מראש כמה ימים מוקצבים לחופש בשנה. עצמאים עלולים להיגרר למצב שבו לא יהיה להם אפילו יום חופש אחד בשנה. המשך קריאה בסדרת “הקמה וניהול של עסק עצמאי משגשג” תלמד אותך כיצד ליצור ריבוי מקורות הכנסה, ואיך לוודא שאחרים יבצעו עבורך משימות כדי שתוכלו להיות יותר בחופש. עד אז, רשוֹם את הערכתך לתקופה הקרובה. מספר גבוה יותר יציין זמן רב יותר לחופשה.
זוגיות וחיי משפחה: אין ספק שחיינו הפרטיים מושפעים ממה שאנו עושים בשעות העבודה. אם נתייחס לעובדה שרוב שעות הערות שלנו אנו עובדים, הרי שאת יתרת הזמן המועטה אנחנו רוצים לחלק בין תחביבים ועיסוקים עצמיים וגם להשקיע בזוגיות ובמשפחה. בשעות שלנו עם המשפחה אנחנו עלולים להיות טרודים או מתוסכלים מדברים שחווינו בעבודה ולגרור רגשות שליליים לזמן המשפחתי. גם נושא הזמן הפנוי והזמן לחופשה משפיע על הזוגיות ועל המשפחה, כמו גם רמת ההכנסה. ציון גבוה בטבלה מבטא השפעה חיובית של הבחירה שלך על הזוגיות והמשפחה, וציון נמוך יבטא השפעה מזיקה.
הערכה חברתית: בפירמידת הצרכים המפורסמת שלו, תיאר הפסיכולוג אברהם מסלאו צרכים נוספים מעבר לצורך הפיזי-קיומי, והם כוללים הערכה, אהבה, שייכות ומימוש עצמי (נגיע לצורך הזה עוד רגע קט). כלומר, הערכה חברתית גבוהה היא חלק מהצרכים והרצונות הטבעיים שלנו. ואכן, כשאנו פוגשים אנשים חדשים, אחת מחמש השאלות הראשונות שלהם אלינו תהיה במה אנחנו עוסקים. התשובה שלנו תגרום לשומעים לדרג אותנו מיד בסולם ההערכה החברתית ותמקם אותנו אי-שם בהיררכיה הקבוצתית. איזה ציון להערכתך החברה תעניק לך על היותך יזם בעל עסק משגשג? איזה ציון תקבל אם תבחר להיות שכיר? ציון גבוה מבטא הערכה גבוהה מהסביבה.
התפתחות אישית: אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים הוא להתפתח. שגרה היא אויב של ההתפתחות האישית משום שהיא מקבעת את האדם באותם הרגלים, דפוסי חשיבה והתנהגויות. יזם ובעל עסק חייב כל הזמן להשתנות יחד עם ההתפתחויות שהסביבה התחרותית מגלגלת לפתחו. עליו לשפר ללא הרף את יחסי האנוש שלו, את איכות השירות, את היכולת האסטרטגית שלו ועוד. לעומתו, מסלול התפתחות תמידי בקרב שכירים הוא לרוב נחלתם הבלעדית של דרגי הניהול. דרג בטבלה את מידת ההתפתחות האישית שאתה חווה כשכיר לעומת פוטנציאל ההתפתחות האישית האפשרית במסלול של עצמאי.
מימוש עצמי: מימוש עצמי עונה על השאלה: מהו הייעוד שלי, מדוע הגעתי לעולם? זוהי שאלה שקשה מאוד להשיב עליה, ויחד עם זאת קיימת תחושה, מעין ברומטר פנימי בלתי נראה אבל בהחלט מורגש שמאותת לכל אחד: האם אני עוסק בייעוד שלי? לא שאלה פשוטה כלל ועיקר, אני מודע לכך, ומאידך, גם להתחייב לעסק לעשרות שנים קדימה זו החלטה כבדה. כדאי שתהיה הלימה בין העיסוק לבין מה שאנחנו חשים כייעוד שלנו בחיים – לפחות אם נרצה שהעסק שלנו ישגשג. השלם את הטבלה, כאשר ציון גבוה יבטא את פוטנציאל המימוש העצמי שלך דרך העבודה בכל אחד מהמסלולים.
קח כמה דקות להשלים את טור 2 ו-3. רק לאחר מכן נמשיך לטור 4, 5 ו-6.
להורדת הטבלה, לחץ כאן ותועבר לאתר ממנו תוכל להוריד לך עותק
* ההחלטה שהתקבלה מסתמכת על הנתונים שהצבת בעצמך. אף אחד לא יוכל לעשות זאת במקומך, וכדי לקבל את התשובה הנכונה עבורך – ולא לקבל החלטות שגויות – עליך להיות מאוד כן עם עצמך ולקחת אחריות על הבחירות שלך. בכל מקרה, אם הגעת להחלטה לפתוח עסק, יש לזכור שההחלטה על פתיחת עסק כשלעצמה אינה מבטיחה הצלחה מתמשכת לאורך זמן ללא הכשרה ולימודים שוטפים. בעלי עסקים מצליחים ממשיכים ללמוד כל הזמן כדי לשפר ביצועים.
אין עדיין תגובות