רבים מאתנו חשים שהזמן חולף כל כך מהר ואנו פשוט איננו מספיקים להשיג את יעדינו ושאיפותינו. ספר זה יכול לשנות […]
1. ניהול זמן והשפעתו על הצלחתך והישגיך – כמה זמן עומד לרשותך? וכמה מטרות ויעדים אתה עוד רוצה להשיג? אם תסיר את כל ההתעסקויות הצדדיות ותתמקד בעיקר תגלה כי אתה אדם בעל יכולת עם לא מעט שאיפות. אתה לוקח את ההתחיבויות שלך ואת תחומי האחריות ברצינות. בדרכך, אתה מנסה כמיטב יכולתך להשיג את מה שאתה שואף לו, את מה שהבטחת לעצמך ולאחרים, ואת מה שמצפים ממך.
אבל הזמן חולף כל כך מהר! ולפעמים נדמה שחוק מרפי: "כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש", הוא החוק השולט ביקום. גם כאשר חייך הפרטיים ועבודתך מתנהלים כסידרם אתה חש שזה לוקח יותר מדי להשיג את יעדיך ושאיפותיך. וזה עדיין לא הכל, שכן אתה כל הזמן רוצה לעשות, לראות ולהשיג אפילו יותר.
ספר זה יכול לשנות כל זאת. הוא ישרטט בפניך שיטה ואמצעים לנהל את זמנך ואת כל מה שאתה עושה או חייב לעשות. הוא יתן לך את העקרונות והדרכים אשר יזרזו כל פרויקט וכל מטלה, הוא יעזור לך להשיג את מה שאתה שואף לו יותר מהר, ובקלות רבה יותר.
מה שעומד עכשיו בדרכך הוא הכמות העצומה של זמן מבוזבז, אנרגיה שהופנתה לכיוון הלא נכון, התמקדות בדברים שוליים המוליכים אותך לשום מקום. בין אם אתה מוכן להודות בכך או לא, חלק נכבד מן היום שלך הולך לאיבוד ובזמן שנותר אתה עושה שימוש ללא הכוונה, ללא מחשבה, ללא תוכנית מתואמת. עם העצות והרעיונות הכלולים בספר זה תוכל לשנות כל זאת. אתה תשיג יותר בכל שעה ובכל יום של חייך. תחילה תלמד דרכים יעילות לכוון ולשלוט במעשיך, לכוון את עצמך להשגת הדברים שאתה שואף להשיג ולהמנע מלהתעסק בדברים בלתי חשובים. אחר כך תגלה דרכים רבות להשיג יותר תוצאות מכל מעשה שלך, להגדיל בצורה משמעותית את היעילות שלך.
בספרו, "זאדיג: המיסתורין שבגורל", הציג וולטיר, הסופר והפילוסוף הצרפתי הגדול, שאלה מענינת. הקוסם הגדול שאל את זאדיג, "מהו הדבר הארוך ביותר והקצר ביותר, המהיר ביותר והאיטי ביותר, הניתן בה בעת לחלוקה ולהרחבה, אותו מזניחים ועליו מתחרטים יותר מכל, שבלעדיו אי אפשר לעשות דבר, הטורף כל מה שהוא קטן ומחייה כל מה שהוא גדול?"
תשובתו של זאדיג באה ללא היסוס: "זמן", והוסיף:
"אין דבר ארוך ממנו מאחר והזמן הוא יחידת המידה של הנצח.
אין דבר קצר ממנו משום שהזמן לעולם אינו מספיק לנו להשלים את משימותינו.
הזמן הוא הדבר האיטי ביותר לאדם הממתין. זמנו של האדם הנהנה חולף במהירות הגדולה ביותר.
בגודל, הזמן הוא אינסופי. בקטנות, הזמן ניתן לחלוקה אינסופית.
כולם מזניחים אותו. כולם מתחרטים כאשר הם מאבדים אותו. אין דבר שיכול להיעשות בלעדיו.
הזמן משכיח את הדברים שאינם מצדיקים העברה לדורות הבאים ומנציח את המעשים הגדולים באמת."
מעטים מאיתנו קוראים כיום את וולטיר. עם זאת, כולנו נסכים עם קביעתו של וולטיר שאין דבר קצר יותר מהזמן. למרביתנו לעולם אין מספיק זמן.
הזמן הוא כמו קרן שמש חמקנית, טיפת גשם מתנדפת, נרקיס קמל ביום סופה. איננו יכולים לתפוס אותו באופן פיזי ואיננו יכולים לרתום אותו ולהפוך אותו לרכושנו. ניהול זמן הוא אשליה, מאחר ולמעשה איש אינו יכול לנהל את הזמן. בפשטות, הזמן הינו קבוע. הוא מדידה של יחידות חולפות. הוא ממשיך לנוע באותו קצב מבלי להתחשב בדברים שאנו מנסים להשיג. הזמן אינו מכבד איש. איש אינו יכול להמיר, לשנות או להמתיק את הזמן. חרף זאת, אנו ממשיכים להשתמש במשפט "ניהול זמן" כמונח המגדיר את המאמצים שאנו עושים כדי לנצל את הרגעים שהוקצבו לנו באופן משמעותי. ניהול זמן מתייחס למעשה לניהול עצמי בדרך אשר תפיק את המירב מהזמן העומד לרשותנו. משמעות הדבר ניהול ענינים במסגרת הזמן הזמין כדי להשיג תוצאות משביעות רצון.
אנשים רבים פועלים על פי האמונה המוטעית שבאמת היה יכול להיות להם מספיק זמן לעשות הכל לו רק היו מארגנים את שעותיהם ביעילות רבה יותר. לעתים קרובות התוצאה היא נסיון לעבוד מהר יותר בביצוע המשימות. הם מנסים "להזדרז." הם סבורים שאם יוכלו לנוע מספיק מהר, הם יקדימו את הפעילויות שלהם ויישאר להם זמן פנוי.
כמובן, זה לעולם לא עובד כך. כאסטרטגיה לניצול הזמן, עבודה מהירה אינה מועילה במיוחד. ללא ספק יש מקרים בהם עבודה מהירה יותר היא הגיונית. עובדה זאת נכונה במיוחד כאשר אנשים ניגשים לביצוע המשימות היומיומיות והשגרתיות שלהם באיטיות או בעצלות. במקרה זה, כאשר אנשים משתמשים ביותר זמן מהנדרש, עבודה מהירה יותר יכולה להיות בעלת ערך.
אולם לעתים קרובות, עבודה מהירה יותר יוצרת בעיות. תחת תנאי "לחץ", אנשים עושים יותר שגיאות. יש להם פחות זמן לחשוב, לתכנן ולשקול לפני שהם נוקטים בפעולה לפתרון בעיות. הימים מתחילים להראות כמו מרוץ משוגע.
כאשר ההאצה אינה עובדת, אנשים נוהגים לאמץ אסטרטגיה נוספת: לעבוד יותר שעות. כל אחד מאיתנו עושה זאת מפעם לפעם, אולם כאשר עבודה במשך מספר גדול יותר של שעות הופכת להרגל קבוע, מתפתחות עוד בעיות. שבוע העבודה מתמתח ל-50, 60, 70, 80 או אפילו יותר שעות. הזמן הפרטי הולך ונעלם ככל שזמן העבודה עולה. עייפות הופכת לגורם – הן עייפות גופנית והן עייפות נפשית. השיפוט פחות בהיר. השעות מוקדשות לנסיונות לפתרון בעיות שמוח רענן היה יכול לפתור תוך דקות ספורות.
אם גם "לעבוד מהר יותר" וגם "לעבוד יותר שעות" הן אסטרטגיות גרועות לניהול זמן, מדוע אנשים משתמשים בהן לעתים כה קרובות? התשובה הטובה ביותר היא אולי שאנשים מאמינים שגישות אלו יאפשרו להם להשיג את כל הדברים שצריכים להיעשות. הם אינם מבינים שלא חשוב כמה יעשו, תמיד יש עוד לעשות. הם מועידים את עצמם לחיי תיסכול, אשליות שווא ואכזבה. הם פשוט אינם יכולים לעשות הכל. הם חייבים לבחור. הם חייבים לקבל את ההחלטות הקשות של הקדימויות ולהפגין את האומץ הדרוש כדי להמשיך את ההחלטות האלו במעשים. הם חייבים ללמוד להתעלם מהקדימויות הנמוכות.
זמן הוא פרדוקס. לעולם אין לנו מספיק זמן ועם זאת יש לנו את כל הזמן שיכול להיות. לא חשוב כמה נעשה, תמיד יהיו אינספור אפשרויות לניצול הזמן. אם כך, הפתרון לפרדוקס הזמן הוא ראשית כל בהתמקדות בדברים החשובים ביותר מתוך הבנה שתמיד יש מספיק זמן לדברים החשובים באמת.
מאפייני הזמן
לאחר שקיבלת את העובדה שאינך יכול לעשות הכל והפסקת לחיות כאילו אתה יכול לעשות הכל, עשית צעד גדול לקראת ניהול זמן יעיל. זיהוי הקדימויות יהפוך לטבע שני. פעולה על בסיס הקדימויות האלו תהיה קלה יותר. במאמציך לשלוט בזמן, הבנת הזמן וגישתך לזמן חיוניות להצלחתך.
אנשים רבים מתייחסים לזמן כאל משאב. משאב הוא דבר הנמצא שם מוכן לשימוש, או משהו שניתן להסתמך עליו לשם קבלת עזרה. הזמן מתאים להגדרה זאת. התחל להתייחס אל הזמן כמשאב החשוב ביותר שלך. הזמן הוא כלי עליו תוכל להסתמך כדי להשיג תוצאות, עזרה לטיפול בצרכיך, עוזר לפתרון בעיות. עם זאת, זמן אינו כמו משאבים אחרים משום שאינך יכול לקנות, למכור, לשכור, לגנוב, לשאול, להלוות, לאחסן, לשמור, להכפיל, לייצר או לשנות אותו. כל מה שאתה יכול לעשות הוא לבזבז אותו.
כמשאב, הזמן מציב פרדוקס נוסף: אם אינך משתמש בו, הוא נעלם בכל מקרה. לפיכך איכות המשאב שלך תלויה במידת היעילות בה אתה מנצל אותו. הידיעה שאתה מבזבז את המשאב האישי הזה כאשר אינך מנצל אותו כראוי צריכה להספיק כדי להחזיק אותך על המסלול ולהחליט לנצל את זמנך טוב יותר.
גישתך לזמן מושפעת גם על ידי העובדה שהזמן הוא בחינם – אינך צריך לקנותו. אתה מקבל 24 שעות פשוט על ידי קימה מדי בוקר. אנשים רבים אינם מעריכים דברים שאינם נקנים בכסף או מושגים במאמץ קל בלבד. לו היה עליך "לקנות" את זמנך, היית בודאי מנצל אותו בדרך שונה מאד מהדרך בה אתה מנצל אותו כיום.
הזמן הינו לא רק חינם. כולם מקבלים את אותה כמות מדי יום. אולם זוהי השוואה מטעה משום שיש אנשים שתמיד מצליחים להפיק יותר מ-24 השעות שלהם מאשר אחרים. עם זאת, הזמן הוא אחד ההיבטים הדמוקרטיים באמת של חיינו. אפילו אם אנחנו מנצלים את זמננו היטב, איננו מקבלים כמות נוספת של זמן. אנחנו ממשיכים לקבל את אותה הקצאה יומית בדיוק כמו האדם המוציא את זמנו לבטלה.
איכות הזמן
מאחר ואינך יכול להגדיל את כמות הזמן שאתה מקבל, איכות הזמן היא המשתנה היחיד. הזמן שלך הוא הזמן שלך. הוא אינו שייך לאיש מלבדך. אנשים אחרים יכולים לתבוע ממך לנצל את זמנך בדרך זאת או אחרת, אולם אתה הוא זה שמבצע את פעולת ניצול הזמן. רק אתה יכול לשפר את איכות הזמן שלך. בסופו של דבר, אתה מוציא את זמנך איך שאתה רוצה. איש אינו יכול להכריח אותך לנצל את זמנך ביעילות. איש אינו יכול למנוע ממך לבזבז את זמנך. אנשים רבים טוענים שאנשים אחרים שולטים בזמנם, אולם הצהרה זאת אינה נכונה באמת. בניתוח הסופי, לאיש אין יותר שליטה על זמנך ממה שאתה מוכן לאפשר לו. לרוב האנשים יש פוטנציאל הרבה יותר גדול לניהול זמנם ממה שהם מבינים. חלק גדול מהשליטה שהם טופלים על אחרים היא בעצם העדר שליטה עצמית. הם מאוימים מדרישותיהם של אחרים ולפיכך מרשים לעצמם להיות נשלטים.
הדרך בה אתה מבזבז את זמנך מגדירה מי אתה. יותר ממה שאתה אומר, לובש, החברים שאתה בוחר או מה שאתה חושב, הדרך בה אתה מנצל את זמנך מתארת אותך. אנשים רבים אומרים דבר אחד, אבל פעולותיהם מעבירות מסר אחר. לדוגמה, אנשים רבים מזהים את המשפחה כהיבט החשוב ביותר של החיים. עם זאת, הם מקדישים רק מעט מאד זמן למשחק עם ילדיהם, שיחה עם בני זוגם או ביקור ההורים – השתתפות באלפי פעילויות המגדירות את יחסי המשפחה. הדבר החשוב הוא מה האדם עושה ולא מה שהוא אומר.
כדי לגלות את ערכיהם האמיתיים של האנשים, שים לב כיצד הם מנצלים את זמנם. לאדם הטוען שהוא מחשיב את משפחתו יותר מכל הדברים האחרים ועם זאת מבלה רק מעט מאד זמן עם משפחתו, יש כמה שאלות רציניות מאד לשקול. האם המשפחה באמת כה חשובה לו כפי שהוא טוען? או שהמשפחה רק אמורה להיות חשובה? אם המשפחה היא באמת אחד הסעיפים הראשונים בסולם הקדימויות, היבט זה של חיי האדם צריך להביא בחשבון גם את איכות הזמן ולא רק את כמות הזמן. תירוצים מדוע דבר זה הוא בלתי אפשרי אינם מספיקים. זכור, זמן הוא חיים. הדרך בה אתה מנצל את זמנך מגדירה את חייך – האדם שהינך. הזמן הוא שלך והמחויבות שלך לניהול זמן היא למעשה מחויבות לעצמך – לדברים החשובים לחייך.
אנשים אפשר לסגל
את הזמן אי אפשר לסגל, אבל אנשים אפשר. ניהול זמן משמעותו סיגול עצמי למשך חלוף הזמן באופן הולם ומשביע רצון. משמעותו ניהול עצמי. אם נראה שהזמן אינו בשליטתנו, משמעות הדבר שגם לנו אין שליטה. כדי להחזיר את עצמנו לשליטה, עלינו ללמוד לאמץ הרגלים חדשים ומתאימים יותר. עלינו להשתנות. השינוי קשה מאחר ורוב ההרגלים שלנו מושרשים עמוק. עלינו להכריז מלחמה על עצמנו אם אנו מקווים אי פעם לשנות את הדרך בה אנו מנצלים את זמננו. איש אינו יכול לשנות הרגלים חשובים כלאחר יד, אבל אנו יכולים להשתנות – אם נתכנן בזהירות. וזכור, שינוי בפעילות אחת יגרור שינוי בכל שאר הפעילויות.
כיצד תוכל לשנות – לשנות באמת – את הרגליך? ראשית כל, צריכה להיות לך מחויבות כנה. עד כמה אתה באמת רוצה להשתנות? האם אתה מוכן להקריב את הקרבנות הדרושים כדי להבטיח שתשיג את מה שאתה אומר שאתה רוצה להשיג? האם יש לך רשימת תרוצים מוכנה כדי לפייס את מצפונך כאשר הדברים אינם מתרחשים כפי שתיכננת? לשם התחלה עליך להיות כן עם עצמך.
שנית, העלה את יעדיך על הכתב. סווג אותם לקבוצות. קבע יעדים ספציפיים וניתנים למדידה לכל יעד משני והגדר את הפעילויות הדרושות להשגת יעדים אלה. הכן לוח זמנים יומי כדי לכלול פעילויות שהחלטת שהן חשובות להשגת יעדיך.
אנו נרחיב את הדיבור על הצבת יעדים באחד הפרקים הבאים. למעשה זה פשוט כמו לדעת שאתה יכול להשיג שליטה על זמנך וחייך. למעשה זה פשוט כמו לעשות את הפעולות הדרושות עכשיו – במקום בשבוע או בחודש הבא. זה פשוט כמו השגת הצלחה קטנה ובניית הצלחות גדולות יותר ממנה.
אישיות כגורם זמן
לאישיות יש השפעה גדולה על אוריינטצית הזמן. כדי לנהל זמן, עליך להאמין שיש לך שליטה מסוימת על סביבתך. אולם אנשים רבים אינם מאמינים בכך.
בשנים האחרונות ניתחו הפסיכולוגים את גישתם של אנשים לשליטה בסביבה. בקצה האחד נמצאים ה"פנימיים", אנשים המאמינים בלהט ביכולתם להשפיע על העולם הסובב אותם.
למרות שאין הם מסוגלים לשלוט בכל, הם סבורים שיש להם לפחות השפעה על הדברים המשמעותיים המתרחשים להם. בקצה השני נמצאים ה"חיצוניים", אנשים הסבורים שהם נתונים לחסדי הסביבה, שאין להם כל שליטה או השפעה על הדברים המשמעותיים הקורים להם. אנשים אלה נוטים לחוש מתומרנים ופשוט מגיבים לסביבתם.
כל אחד נמצא איפה שהוא בין הקצוות – הפנימי והחיצוני. ככל שאתה קרוב יותר לצד הפנימי, כך גדלים סיכוייך להשיג שליטה על זמנך. ככל שאתה קרוב יותר לצד החיצוני, תתקשה יותר בהשגת שליטה על זמנך משום שאתה מרגיש שזהו דבר בלתי אפשרי.
מה גישתך לשליטה? הקדש רגע לניתוח עצמי גלוי. היכן היית מציב את עצמך בסולם החיצוני-פנימי? הנה כך מתפרסת קשת הגישות מן החיצוני לפנימי:
חיצוני
אינני יכול לשלוט בדבר בחיי.
יש לי שליטה על כמה מהדברים בסביבתי.
יש לי שליטה על דברים רבים אבל יש גם הרבה דברים עליהם אין לי שליטה.
אני יכול לשלוט על חלק ניכר מהסביבה שלי.
יש לי שליטה על כל דבר בחיי.
פנימי
ככל שתאמין יותר ביכולתך לשלוט, כך תשלוט יותר. כמובן, ישנם אסונות בהם איש מאיתנו אינו יכול לשלוט, אולם מתן אפשרות לאסונות האלה למשול בהתנהגות היומיומית שלנו היא תבוסתנות. מרביתנו פועלים במעגל קטן מזה של המאורעות הקוסמיים בו נמצאות הפעולות הרלבנטיות המטרידות את מרביתנו.
יש כאלה הטוענים שניהול זמן הוא "ממושמע" מדי בשבילם. באופן כללי, אנשים אלה יודעים מעט מאד על הנושא ומגיבים למחשבות על שלילת חופש. האמת היא שאנשים אלה נתונים בעצמם למשטר, לא של הזמן אלא של הרגליהם האישיים – הדפוס החוזר השולט בחייהם. במקום לחשוב על זמן, אנשים אלה מתמקדים בדפוסי ההרגל שלהם. הם צריכים לשאול את עצמם, "איזה מערך הרגלים יאפשר לי לחיות בדרך שאני מעדיף ולהשיג את חפצי?"
אם אתה משיג שליטה על חייך באמצעות תיכנון נאות וטכניקות זמן נכונות, אתה אינך נתון כלל למשטר. אתה משחרר את עצמך ויכול לנסוק ליעדים אליהם אתה שואף. אנשים היוצרים לעצמם הרגל של שימוש טוב בזמן משיגים יותר חופש ואוטונומיה בעבודתם ובחייהם. יש להם יותר זמן לנצל את ההזדמנויות החבויות כדי להעשיר את חייהם. האנשים הנראים מוטרדים יותר מכל מנושא הזמן הם אלה המנסים להשיג יותר בחייהם האישיים והמקצועיים. הם הופכים להיות מוטרדים מהזמן משום שהם מבינים שיש הרבה להשיג ומעט מאד זמן לעשות הכל. אם אינך מוטרד מהישגיות, הזמן אינו חשוב לך. גם אם יש לך יותר ממספיק זמן להשיג את מטרותיך, לזמן יש חשיבות מעטה עבורך. כאשר יש לך יותר להשיג ממה שאתה יכול לעשות בקלות בזמן הזמין שלך, אתה מתחיל להיות מוטרד לגבי ניצול הזמן בדרכים טובות יותר.
כאשר יש לך הרבה דברים לעשות, אתה שונא זמן מבוזבז. אתה מפתח הרגשה בלתי נוחה שיש משהו טוב יותר, אבל לא תמיד אתה יודע מהו הדבר הזה. כאשר אתה מתבונן לאחור וחושב, אתה סובל מנקיפות מצפון ואומר, "לו רק הייתי מנצל את זמני בחוכמה רבה יותר."
ספר זה אינו יכול לשנות את אישיותך. הדבר הטוב ביותר שהוא יכול לעשות הוא לסייע לך לשנות התנהגות. האישיות שלך תקבע את יכולתך לבצע את השינויים עליהם אנו ממליצים. עם זאת, החדשות הטובות הן שיש התאמה בין זמן ואישיות. ניצול נכון של הזמן יסייע לך להגיע לגבהים שאישיותך וכשרונך מאפשרים.
גיל והתפתחות הקריירה
אישיות אינה הגורם היחיד המשפיע על אוריינטצית הזמן שלך. גילך ושלב ההתפתחות של הקריירה שלך משפיעים אף הם על הקדימויות והגישות שלך לזמן.
רק לעתים רחוקות הזמן הוא משמעותי לאנשים בשנות העשרים לחייהם. שנים אלו הן שנים של התחלה. מרבית האנשים מתחתנים בתקופה זאת ומעצבים את חייהם מחדש כזוג. בתוך שנתיים או שלוש שנים מרביתם גם הופכים להורים.
גם חלק גדול מהקריירות מתחילות בשנות העשרים לחייו של אדם. זהו הזמן בו אנשים מגלים מה הם רוצים לעשות, זמן בו שוגים ומתחילים מחדש. ארגונים מצפים פחות מאנשים בשנות העשרים לחייהם מאשר מעובדים מנוסים יותר. כתוצאה מכך, הרבה הרגלי עבודה גרועים מתחילים בנקודה זאת. ככלל, אנשים בשנות העשרים אינם תופסים את הזמן כמעיק. בשנות השלושים הזמן הופך להיות קצת יותר תובעני. אתה ובת זוגך הקמתם אורח חיים נוח של חיים משותפים. ילדיכם עוסקים במיגוון פעילויות שדורשות את המעורבות שלך – והופכות אותכם למודעים יותר לזמן.
סביבות גיל השלושים הוא גם הזמן לבניית הקריירה. חברות מצפות ממך לתת כל מה שאתה יכול בשנות השלושים. "פוטנציאל" אינו מספיק עוד. האחריות גדלה. הדחיפה היא עליך. יש לך בערך עשר שנים להפגין שאתה יכול לטפל בדברים, שיש לך את התכונות הדרושות כדי להתקדם במעלה הסולם. עכשיו זה ענין של להיות במקום הנכון בזמן הנכון ולקבל את ההחלטות הנכונות. במשך שנות השלושים אתה מתחיל להבין כמה יש עוד לעשות וכמה מעט זמן יש לך. הזמן נעשה תובעני ובלתי ידידותי. הרגלים רעים שלא היו כל כך רציניים בשנות העשרים, הופכים עתה למכשולים קריטיים. אתה זקוק למשהו טוב יותר.
ואז, לפני שהרגשת, אתה בשנות הארבעים. ילדיך כבר עצמאיים ואלה שעודם בבית מסוגלים גם הם להסתדר בעצמם וזקוקים לך פחות ופחות. הם כבר לא מבקשים לשמוע את עצתך – דוקא בזמן בו אתה רוצה לייעץ להם יותר מכל. אתה רואה אותם עוזבים את הבית ומתחרט שלא נתת להם יותר בשלב מוקדם יותר ומנסה להתקרב אליהם לפני שיקימו בית משלהם. שנות הארבעים הן הזמן בו אתה מייצב את הקריירה שלך. אם הצלחת לצאת במצב טוב משנות השלושים, אתה עכשיו ותיק. למדת כיצד לשרוד. מנהלים צעירים יותר לוקחים דוגמה ממך. אתה מכוון ליעדי הקריירה שלך. למדת להסתגל ולנצל את הזמן היטב. הלחץ המעיק נעלם. אתה יכול להנות מפירות מאמציך ולהרגע קצת. אבל עליך להישמר לא להרגע יותר מדי. אם תבזבז יותר מדי ימים בשכיבה בשמש, עדר של אנשים בשנות העשרים והשלושים לחייהם ידרוס אותך במרוצה.
שנות הארבעים הן גם תחילת המעבר לגיל העמידה. גופך כבר אינו מה שהיה פעם. אין לך את אותו המרץ. אינך מחלים במהירות. יש לך כאבים שמעולם לא חשבת שיהיו לך. נוירולוגים וקרדיולוגים מתעשרים על חשבונך. אתה מבין סוף סוף שגופך לא יחיה לנצח.
ואז, אתה בן חמישים. שינויים מענינים מתחילים להתרחש בשנים אלו. ילדיך כבר גדולים ויש לך זמן לפתח תחומי ענין משלך. מרבית הקריירות מגיעות לשיאן באמצע שנות החמישים. רק מעט אנשים מקדמים את הקריירה שלהם באופן משמעותי אחרי גיל חמישים, אולם מרביתם כבר הגיעו רחוק ככל שיגיעו אי פעם.
ההבנה שהקריירה שלך הגיעה לשיאה מחוללת מספר תגובות. יש אנשים המחליפים קריירה. ההגיון שלהם מאחורי מהלך זה הוא, "אם הגעתי עד כאן, כדאי שאתחיל לעשות גם דברים אחרים." סמנכ"לים ליצור הופכים למורים להיסטוריה בבית ספר תיכון. מנהלי שיווק קונים אופניים כדי לרכב על חוף הים. מנהלי פרסום פותחים חנות פרחים.
אולם מרבית האנשים בשנות החמישים לחייהם נשארים באותו מקום וממשיכים לתרום תרומה חיובית. אחרים, מתוך הבנה שהקריירה שלהם הגיעה לשיאה, פורשים באופן נפשי ורגשי. הם ממשיכים מתוך המתנה לגיל הפרישה.
בשנות השישים הקריירה מתחילה לדעוך. מרביתנו נאלצים לפרוש מהעבודה אי שם בין גיל 62 ו-70. חברות לביטוח חיים מדווחות על סטטיסטיקות עגומות בשנות השישים. מחצית האנשים המתים אחרי גיל 62 נפטרים תוך 18 חודשים מיום הפרישה מהעבודה. הקריירה היא אחד הגורמים החשובים ביותר בתפיסה העצמית של האדם. עבור אנשים רבים, כאשר הקריירה אינה קיימת עוד, לא נשאר דבר. עם זאת, ישנם הרבה אנשים המתעוררים לחיים בגיל הפרישה. מנהלים שפרשו מקימים עסק משלהם. בני שמונים פעילים טוענים שהם כל כך עסוקים עכשיו עד שהם אינם מבינים כיצד היה להם אי פעם זמן לעבוד במשרה מלאה.
לזמן יש משמעויות שונות לאורך הסולם הזה של גיל-עבודה. תפיסות וערכים משתנים. ערכים הקשורים לעבודה מפנים את מקומם בהדרגה לערכים אישיים. אולם דבר אחד נשאר אמיתי לאורך כל חייך: אם אתה רוצה להצליח בכל דבר שתעשה, אתה חייב לנצל את זמנך בתבונה. איכות הזמן קשורה לזהותך, למיקומך, לתוצאות אליהן אתה שואף, לעיסוקים הממלאים את זמנך ולאנשים איתם אתה מבלה את זמנך.
הדאגה הנוכחית בנוגע לזמן
למרות שניהול זמן היה חשוב מאז ומתמיד, רק בשנים האחרונות התחילו אנשים להקדיש תשומת לב רבה לדרך בה הם מנצלים את זמנם. לפני עשרים שנה כמעט ולא היו ספרים בנושא ומעט מאד מאמרים. בשני העשורים האחרונים הופיעו בעולם מאות ספרים ואלפי מאמרים אשר כולם מתמקדים בניהול זמן, בארץ גם כן גברה המודעות לנושא, גופים מציעים סדנאות לניהול זמן והמודעות לנושא בקרב מנהלים ואנשי עסקים גוברת מיום ליום, ובצדק. ישנן כמה סיבות להתעוררות ההתענינות בניהול זמן.
ראשית כל, הציפיות מהישגיהם של אנשים בעבודתם גדלות משנה לשנה. מדי שנה הארגון שלך מצפה ממך להשיג יותר ממה שהישגת בשנה שחלפה. רק לעתים רחוקות אנשים מדווחים שהארגון שלהם מצפה מהם השנה להשיג פחות מאשר בשנה שעברה!
שנית, הסביבה העיסקית נעשתה מתוחכמת ומורכבת יותר. החקיקה נעשית מורכבת יותר.
שלישית, קצב השינוי גדל מדי שנה. אלוין טופלר מתאר תופעה זאת בספרו "הלם העתיד". לכל אחד יש יכולת לספוג שינוי בטווח מסוים. כאשר קצב השינוי גדול מיכולתו של האדם לספוג אותו, מתפתחות בעיות. נראה שמרבית הבעיות האלו סובבות סביב הזמן.
רביעית, יש דגש רב יותר על אינדיבידואליות. ככל שהארגונים והממשלות גדלים והשפעתם רחבה יותר, יורדת מידת האוטונומיה האישית. אנשים התחילו לחפש שליטה גדולה יותר על חייהם. החופש האינדיבידואלי כרוך בשליטה בזמן.
כל הארועים האלה – ציפיות גבוהות יותר, מורכבות עיסקית גדלה, קצב שינוי מהיר יותר ואינדיבידואליות גדולה יותר – שיפרו את מודעותם של האנשים לזמן. אין להם היום יותר זמן להשיג יעדים מאשר לפני עשרים שנה, אולם הקושי הכרוך בהשגת תוצאות גדל באופן דרמתי. הלחצים הגוברים בכל ההיבטים של חיינו מאלצים אותנו לחשוב מחדש על משמעות הזמן עבורנו וכיצד נוכל לנצלו בדרך הטובה ביותר.
המטרה הראשונית של ספר זה מבוססת על הגיון בריא, אולם עובדה זאת אינה הופכת את הענין לפשוט. נשתף אותך בחלק גדול של הרעיונות שלנו אודות הזמן. נסייע לך לפתח תוכנית פעולה לפתרון כמה מבעיות הזמן הגדולות שלך. נדון בכמה עקרונות של ניהול זמן, נבחן את ההנחות שלך ונדון בפתרונות לבעיות הזמן הספציפיות שלך. לאחר קריאת הספר תהיה לך הבנה טובה יותר של בעיות הזמן שלך ותוכנית פעולה ברורה ליישום מיידי. בנוסף, נדבר על דרכים לסייע לך להשיג את המוטיבציה והמחויבות הדרושות ליישום התוכנית.
חלקו הגדול של הספר מתמקד בבעיות זמן במקום העבודה. אולם הרעיונות העוזרים לפתור בעיות זמן במקום העבודה פותרים גם בעיות זמן אישי. לפעמים קיים ניגוד בין זמן העבודה והזמן האישי. לפיכך מוקדש חלק מספר זה לבעיות של זמן אישי. נראה לך כיצד לנצל את זמנך באופן הטוב ביותר בכל ההיבטים של חייך.
אם תעשה מאמץ לזיהוי זהיר של מטרתך, ספר זה יהיה משמעותי יותר עבורך. לפיכך, לפני שתמשיך הלאה, הקדש כמה דקות למתן מענה לשאלה הבאה: "מה אני רוצה מהספר הזה?" הייה ספציפי ככל שניתן. ההצהרה "מה שאני רוצה מהספר הזה היא דרך לניהול הזמן שלי" היא מעורפלת מדי. באילו היבטים של זמנך אתה רוצה לשלוט? מה היית רוצה שיתרחש בחייך שאינו מתרחש עכשיו? מה חסר בלוח הזמנים שלך שהיית רוצה למצוא זמן עבורו?
כצעד התחלה נוסף לקראת פתרון בעיות הזמן שלך, עשה את סקר ניהול הזמן המפורט בעמודים הבאים. הדקות הספורות שתקדיש לתרגיל זה יסייעו לך לפתח פרופיל זמן אישי ולהצביע על הצדדים החלשים והחזקים שלך.
כאשר תמשיך לקרוא בספר, נסה למזג את תפיסות ניהול הזמן שתלמד עם פעולות בעלות משמעות בחייך. סגל את ההצעות שלנו לאישיותך ואורח החיים שלך. למד להטיל ספק בהתנהגות הנוכחית שלך ופתח את ראשך לשינוי שימושי. קבע את הקדימויות שלך בקפידה מאחר ומה שתחפש הוא גם מה שתמצא.
אין עדיין תגובות