מטרת הכתיבה המדעית היא לתווך ידע מדעי בצורה שיטתית, בהתאם לכללי הכתיבה המדעית. עבור סטודנטים רבים זאת משימה קשה ואחת המטלות החיוניות בדרך אל התואר.
בספר זה מנגיש ד"ר עמית קני את הטכניקה של כתיבה אקדמאית, טכניקה שהשימוש בה יהפוך את המשימה לקלה יותר ויוביל לתוצאות איכותיות יותר. בכך מהווה הספר את ההשלמה לפער ידע חיוני, שכן ברוב המוסדות האקדמיים אומנם דורשים להגיש עבודות אך לא מתעכבים על לימוד הטכניקה. פעמים רבות הפער הזה נובע מכך שגם המרצים שלכם לא למדו באופן מסודר את הטכניקה.
במקום "להמציא את הגלגל" אפשר להשתמש בספר זה, צעד אחרי צעד, על מנת להגיע לעבודה האיכותית שלה אתם שואפים.
ד"ר עמית קני, בעל תואר ראשון בהנדסת סביבה, תואר שני בהנדסה חקלאית (חישה מרחוק של נוטריינטים ומזהמים בקרקע), תואר שלישי בהנדסה אזרחית (השפעת המיקרו מבנה של הבטון מסביב לפלדת הזיון על רגישות לקורוזיה), ותואר ראשון נוסף בהוראת המדעים (פיזיקה). מרצה ב־SCE קמפוס אשדוד בנושא חומרי בנייה ובנייה ירוקה (הנדסת בניין), ורכז גרעין פיזיקה מחקרית כרמי הגליל. בעבר חוקר במכון הלאומי לחקר הבנייה, מורה בחטיבה עליונה, אחראי על פריון היצור במפעל לעץ לבוד וביצע שדרוג של תחנת רדיו אי־שם באמצע האמזונס.
מקט: 001-3370-005
מבוא
מטרת הכתיבה המדעית היא לתווך ידע מדעי בצורה שיטתית. יש כמה סוגי פרסומים הנכללים בכתיבה מדעית, כשהדוגמאות הבולטות ביותר הן ספרי יעץ (handbooks) ומאמרים. במהלך הלימודים לתואר ראשון ושני, מרבית הסטודנטים נדרשים לעבור לפחות קורס סמינריון אחד. במהלך הסמינריון, על הסטודנטים להטמיע את הנושא שלמדו ולהפגין בו שליטה על ידי כתיבה של עבודה סמינריונית על פי כללי הכתיבה המדעית.
לכתיבה מדעית טובה יש כמה היבטים. ראשית, היא דרושה כדי לקבל ציון טוב בקורס הסמינריון שלכם. העבודה הסמינריונית נועדה למעשה להוות אימון בכתיבה מדעית. בהמשך, העבודה הסמינריונית מהווה כרטיס כניסה. מרצה שהסטודנט שלו עשה עבודה סמינריונית טובה, ישמח לקבל את הסטודנט לתואר שני, או לכתוב לו המלצה חמה לקבלה לעבודה או לתואר מתקדם. עבודה סמינריונית מראה על הכישורים הדרושים לצרכים האלה הרבה יותר מציוני מבחנים. הכישורים שהסטודנטים מפתחים במהלך כתיבת העבודה הסמינריונית ישמשו אותם בהמשך החיים, אם בסקר ספרות בנושא חדש, אם בכתיבת דוחות, ובוודאי עבור מי שימשיך באקדמיה לכתיבת תזה ומאמרים.
אני עוסק בהוראה בתיכון ובאקדמיה למעלה מעשרים שנה. בעבר לימדתי בטכניון ובבית ספר תיכון. היום אני מרצה במכללה להנדסה על שם סמי שמעון, במקביל לריכוז אקדמי של גרעין פיזיקה מחקרית במשרד החינוך. כמובן שכדי להגיע למעמד הזה הייתי צריך לעבור כמה משוכות, כגון תואר ראשון, תואר שני, דוקטורט ועוד תואר ראשון בהוראה. במהלך השנים לא רק שכתבתי ופרסמתי עבודות ומאמרים, אלא גם הנחתי תלמידים וסטודנטים בכתיבה.
תוך כדי כתיבה והנחיית מחקרים וכתיבת עבודות מחקר, אם בתיכון, כחלק מלימודי תואר ראשון או בתואר השני, שמתי לב שהחלק הקשה ביותר במחקר מדעי הוא הכתיבה. במהלך השנים, בנוסף לניסיון שצברתי תוך כדי עבודה, השתתפתי בקורסים וסדנאות לכתיבה. כשאשתי החליטה ללמוד לתואר ראשון, ליוויתי אותה והדרכתי אותה בכתיבת העבודות. הליווי וההדרכה היו מבחינתה יקרים מפז, בעיקר בשלב כתיבת העבודה הסמינריונית.
לאחר ההתנסות הזו הגעתי למסקנה שחבל להתנסות בכל הקושי בלימוד הכתיבה תוך כדי ניסוי וטעייה, אם אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים. לו היו לי הכלים שיש ברשותי עכשיו לכתיבה מדעית, היה נחסך ממני קושי רב. לכן החלטתי להכין את הקורס הזה שיאפשר לכם ללמוד טכניקה מסודרת לכתיבת העבודה הסמינריונית בצורה הטובה והיעילה ביותר. כדי לייעל את הקורס הכנתי חוברת עבודה, כאשר כל שלב בכתיבה הוא תרגיל בחוברת. בנוסף, הכנתי את החומר גם כקטעי וידאו, כך שמי שמתקשה בלמידה מקריאה יוכל לצפות ולהאזין. בסוף כל פרק הכנתי משימות לתרגול עצמי. כך ניתן לוודא למידה יעילה. התרגול נעשה ברובו על ידי כתיבת העבודה שלכם. המטרה היא לסיים את הקורס עם עבודה סמינריונית כתובה, עם ציון שואף למאה. חשוב להדגיש ולדעת מראש, שגם בעבודה יעילה ושוטפת, כתיבת עבודה עורכת לפחות כ־30 שעות. אני כאן בשבילכם כדי לעשות את השעות האלה פוריות ככל האפשר. אני זמין דרך אתר הקורס לשאלות, ביקורת והצעות.
קיימים כמה סוגים של עבודות סמינריוניות. הסוג הפשוט ביותר הוא עבודה שכוללת אך ורק סקר ספרות. עבודה כזו מתפרשת בדרך כלל על פני סמסטר אחד, וכוללת סקר ספרות כתוב ומצגת בסוף העבודה. הסוג השני מכיל בנוסף לסקר הספרות והמצגת גם מחקר קצר הכולל איסוף נתונים, ניתוח, הצגת תוצאות ומסקנות. עבודה כזו בדרך כלל מתפרשת על פני שני סמסטרים. בשני סוגי העבודות הסמינריוניות, החלק המשמעותי והקשה בכתיבה הוא סקר הספרות, אשר נכלל בפרק המבוא. לפיכך, למעט פרק "בניית הסיפור", שלבי העבודה והכתיבה זהים.