איפה הכסף? סיפורים כלכליים מן התלמוד

ספר זה מכיל סיפורים מרתקים ודרמטיים מן התלמוד, המגלים לנו את הפעילות הכלכלית של היהודים לפני אלפיים שנה בקירוב, בתקופת חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה.
תקראו כאן, בין היתר, על מזימות כלכליות מסוגים שונים, רכישות נדל"ן שמסתבכות, מתח כלכלי אצל זוגות נשואים, עסקאות שמתבטלות, זיופים, גרימת נזקי גוף או רכוש והפיצוי עבורם, תחרות עסקית, יורשים מפתיעים ויורשים מופתעים, שותפות או סכסוך בין יהודים לגויים, גילויי חסד ויושרה, ועוד ועוד.
חז"ל, בתבונתם הרבה, חשפו את האמת, פתרו את המחלוקות, וניתבו את האנשים לדרך נכונה.
ייחודו של הספר בכך שהוא מהווה הזדמנות להכיר מקרוב את חיי היהודים בבבל ובארץ ישראל, ואת דרך מחשבתם של חז"ל, באמצעות סיפורי מעשים מן השטח, המצויים ברחבי התלמוד, וזאת, כשהם כתובים בלשון בהירה וקולחת.
הסיפורים מחוברים בחוט של אקטואליה לימינו אלה, ומלווים בנימה של הומור. הספר מיועד גם למי שאינו מכיר את התלמוד כלל. לכולם צפויה חווית קריאה מעשירה ומהנה ביותר.
המחברת, זהבה שלו, הינה חוקרת של ספרות חז"ל – תלמוד ומדרש, וזהו ספרה השני העוסק בסיפורים מן התלמוד

מקט: 4-575-598

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה מכיל סיפורים מרתקים ודרמטיים מן התלמוד, המגלים לנו את הפעילות הכלכלית של היהודים לפני אלפיים שנה בקירוב, בתקופת […]

---

השליח שאכזב
בימינו יש קניות שנעשות לא באופן ישיר במקום המכירה אלא על־ידי הזמנת המוצר מאתר במרשתת (אינטרנט) או בשיחה טלפונית עם המוכר. אנו משלמים בכרטיס אשראי ומחכים למוצר שיגיע אלינו. מה קורה אם המוצר הגיע אלינו פגום, לקוי, חלקי וכדומה, כלומר כל מה שקרוי “אי־התאמה”?

ובכן, העסקאות בימינו כפופות ל”חוק המכר”, אשר מתאר את האפשרויות של אי־התאמה זו ונותן את הפתרונות למצב הזה.

אם המוכר אינו מתקן את הפגם או מחליף את המוצר, רשאי הקונה לבטל את העסקה ולקבל את כספו תוך 14 יום. המוכר אף צריך לבוא ולקחת את המוצר ממקום אספקתו, כלומר מאיתנו.

בתקופת חז”ל לא היו כמובן קניות בלתי ישירות במרשתת. קנייה בלתי ישירה התבצעה על־ידי שליח. השליח היה אדם שאנשים ביקשו ממנו לקנות עבורם סחורה כלשהי.

ומה יקרה אם השליח יביא סחורה פגומה? מי האחראי לכך? המוכר? השליח? כוח עליון? ומהם הפתרונות למצב?

נראה מה קרה בסיפור המופיע בתלמוד הבבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ”ג, ע”א.

אדם מבקש מחברו שילך ויקנה עבורו ארבע מאות חביות של יין. הוא נותן לשליחו את כספו, והשליח יוצא לדרך. הוא קונה את ארבע מאות חביות היין.

לאחר שעבר זמן מסוים מגיע השליח לביתו של הקונה עם החביות ומספר לו: “קניתי לך את ארבע מאות חביות היין, והיין החמיץ”. השליח מביע את צערו, אך טוען שהיין החמיץ לאחר שקנה אותו, ואינו מרגיש אחראי למצב הזה.

הקונה, בעל היין החמוץ, מרגיש מרומה. הוא חושב כי אולי קנה האיש יין מקולקל במחיר נמוך, ואת רוב הכסף שנתן לו שלשל לכיסו.

הסכסוך הזה מגיע אל הדיין, וכאן דורש הקונה את כספו האבוד מן השליח. הדיין בסכסוך הזה הוא החכם רבא. רבא הוא ראש ישיבת מחוזא, מגדולי האמוראים בבבל.

רבא אומר לשליח שקנה את היין, כי קנייה של כמות יין כה גדולה והחמצתו אינן דבר של מה בכך. זהו אירוע שמפורסם בציבור, ואנשים ודאי יודעים עליו. או כפי שאמר רבא: “קלא אית ליה למילתא”. בתרגום — “קול יש לו לדבר”, כלומר, הדבר נשמע בציבור.

לכן אם רוצה השליח להיות פטור מתשלום דמי הנזק, מחיר היין, עליו להביא עדים שראו כי כאשר קנה את היין, היה זה יין טוב ותקין.

יש לדעת כי סכסוכים מעין אלה יכולים היו להסתיים גם בשבועה. כלומר, האדם נשבע שקנה יין טוב, שהחמיץ לאחר מכן, ובזה יהיה פטור מתשלום. פתרון סכסוך בצורה כזו עוקב אחרי הנאמר בתורה, בספר שמות, פרק כ”ב, 9—10: “כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור, ומת או נשבר, או נשבה אין רואה. שבועת ה’ תהיה בין שניהם, אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו, ולא ישלם”.

זהו חוק “שומר החינם” הידוע, שלפיו אדם שקיבל לרשותו בעל חיים של אדם אחר לשמור (והחוק הורחב על כל חפץ ולא רק בעל חיים), ואותו בעל חיים (או חפץ) מת או נשבר וכו’, אז השומר נשבע בה’ שהוא לא פגע בבעל החיים (או בחפץ), והרי הוא פטור מתשלום.

מדוע דורש רבא עדים ואינו מסתפק בשבועה? גם בנו של רבא, יוסף, רוצה לדעת זאת! הוא שואל את אביו: “לפי דעתו של מי פסקת כך? האם לפי דעתו של איסי בן יהודה?” יוסף, בנו של רבא, מכיר את החוק על השבועה, והוא מכיר גם את דברי איסי בן יהודה. (איסי בן יהודה היה תנא חכם ומכובד שעלה מבבל לארץ ישראל. הוא נחשב לא רק בקי בהלכה, אלא גם חסיד, כלומר אדם שעושה חסדים, עוזר לחלשים ופועל לפנים משורת הדין. הוא היה מאחרוני החסידים. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ”ט, ע”א).

יוסף יודע שאיסי בן יהודה דייק בהסברו לפסוקים הנ”ל בספר שמות: “אין רואה, שבועת ה’ תהיה בין שניהם, הא יש רואה, יביא ראיה ויפטר”. כלומר, הפתרון של שבועה יהיה קיים רק כשאין רואה, שמשמעותו — אין עדים! אבל במקרים שבהם יש עדים, לא מספיקה השבועה, וצריך להביא עדים!

ואכן, רבא עונה לבנו כי פסק את פסיקתו לפי דברי איסי בן יהודה כיוון שמסכים הוא לדבריו.

אם כן, היות שהאירוע שעליו מספר השליח נחשב כאירוע מיוחד שבוודאי התפרסם בציבור, ויש לשער שבעת הקנייה העצומה הזו נכחו אנשים נוספים, הרי עליו להביא עדים לקניית יין טוב, ורק אז יהיה פטור מתשלום הנזק. בינתיים הוא חייב להחזיר לאיש שנתן לו כסף, את כספו.

בפסיקתו של רבא אנו מוצאים כי האחריות על אספקת המוצר התקין נופלת ישירות על השליח שקנה עד שיוכיח את טענתו. אין כאן החלפת מוצר, ואין כאן ביטול עסקה. יש כאן תשלום פיצוי על־ידי מי שנתפס אחראי.

השליח ישלם את הנזק וימשיך לחפש את העדים שיעידו כי קנה יין תקין. הוא לא יוכל להסתמך על חברת “אמזון” שתחליף את הסחורה…