אקדח בקרב סכינים מביא את סיפורה עוצר הנשימה של 'גילת רשתות לווין', חברה ישראלית שהסתערה על העולם עם נחישות, יכולות והרבה חוצפה ישראלית. מותחן עסקי מהחיים. ביוגרפיה של סטארט – אפ שהפך לסיפור הצלחה שהדהים את העולם, משולבת עם סיפור אישי מרתק מפי יואל גת, אחד ממייסדיה והרוח החיה בחבורה שהוביל אותה בתעלות בדרך לכיבוש הפסגה. והיה שם גם בשעות הקשות של הנפילה. יואל גת, 53, יוצא יחידה טכנולוגית מובחרת, קיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. הקים את גילת עם צוות שיצא איתו מהיחידה וניהל אותה מיום הקמתה ב-1987 ועד לפרישתו ממנה ב-2003.
קטגוריות: ניהול ועסקים
הספר זמין לקריאה במכשירים:
27.00 ₪
אקדח בקרב סכינים מביא את סיפורה עוצר הנשימה של 'גילת רשתות לווין', חברה ישראלית שהסתערה על העולם עם נחישות, יכולות […]
פתח דבר – מעטים הספרים העסקיים שנכתבו לקהל קוראים רחב. מעטים עוד יותר הם הספרים על חברות ישראליות, אך סיפורה של גילת הוא נדיר במיוחד. מעט מאוד חברות עברו כמוה עלייה מטאורית ולאחריה נפילה חדה, ובעוצמות אדירות שהביאו אותה משיא של ארבעה מיליארד דולר שווי כמעט עד לתחתית, ובכל זאת נותרה חברה אמיתית, חיה ובועטת, מוכרת במאות מיליוני דולר לשנה ומעסיקה מאות עובדים.
ספר זה בא אמנם לספר את עלילותיה של חברה ישראלית אחת – גילת רשתות לווין, אבל אם תרצו תוכלו לראות בו גם את סיפורה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. זו שנבנתה מחולמים ומאנשי חזון. מאנשים שהגשימו חלום וראו בדמיונם חברה ישראלית מטפסת לגבהים אדירים. זו שהביאה לעולם הגדול חוצפה ישראלית שאפשרה לה להתמודד מול ענקים.
מה מושך אנשים רבים כל כך אל ההיי-טק כמו פרפרים אל האור? כדי לנסות להבין זאת צריך להתוודע אל אותם אנשים יוצאי דופן המכונים יזמים. ברוב המקרים אלה הם גברים בטווח הגילים שלושים וחמש עד ארבעים – ויסלחו לי הנשים המוכשרות שבינינו, אבל זאת המציאות – שהבינו שחצי מהחיים (או לפחות חצי הקריירה…) כבר מאחוריהם, והם מחפשים שינוי.
כמוהם גם אני חיפשתי דרך חדשה.
מהו, אם כן המניע לאיסוף כל הכוחות ולהתמקדות אינטנסיבית באובייקט חדש? לא כסף. כסף הוא תוצר לוואי של הצלחה, הוא לא המטרה. בתחילת הדרך הכסף הוא הדבר הפחות חשוב ליזם. יותר מכול הוא רוצה להטביע את חותמו. נישא על כנפי דמיונו, רצונו וחלומותיו, היזם מחפש את הדבר החדש הבא.
חברה היא הכלי למימוש הרצונות הללו. במקרה שלנו – חברה ישראלית. בהתחלה אתה מצפה שרק תצליח לפתח את המוצר שלך. אחר כך אתה משתדל שהחברה תמכור אותו. ואז אתה עושה הכול כדי שתזכה למעמד בשוק העולמי, ובהמשך אתה שואף שהחברה שלך תהיה ראשונה בעולם בתחומה. וזה לא מספיק. אתה רוצה להמשיך הלאה. לגעת בשמים.
אילו היית יודע מראש מה זה דורש ממך, לא היית בוחר בדרך הזאת. אבל אתה מאמין. נגד כל הסיכויים. אתה רוצה להקים, להשפיע, לדחוף, להתרומם, להצליח. התשוקה הזאת חזקה ממך. זה גורלך.
זהו סיפורה המופלא של גילת. כמו אגדה קסומה: קבוצת יזמים מלוכדת, תרבות חזקה, אמונה עיוורת בצדקת הדרך ועוצמה בלתי מתפשרת. חברה שהגיעה משום מקום, הפכה לאבן פינה בתעשייה שלה, ולאחר סדרת מהלכים נכונה והחלטית הגיעה למקום הראשון בעולם. ואז, כשחלמה להגיע למקומות שרק חברות ענק מצליחות להגיע אליהם – שוק הצרכן הביתי האמריקני – היא כשלה.
לגילת היו יתרונות תחרותיים ניכרים. היא יצאה עם אקדח לקרב סכינים. טכנולוגיה ייחודית, מוצר אמין וזול, לקוחות מרוצים ולעתים מעריצים, תרבות אגרסיבית, יחסי אנוש מופלאים – כמעט הכול. מופעלת ומוּנעת על ידי צוות מייסדים מלוכד ולויאלי, צוות מורחב שיצא מ"היחידה" (בצה"ל) והוביל את החברה בגילוי שוק גדול והזדמנויות איכותיות.
אך מקורות העוצמה הם תמיד גם מקורות החולשה. לרגע אתה מסתנוור ולא מבין שהעולם השתנה. אינך מעכל את השינויים המתחוללים ללא הרף בתמונה הגדולה, ואינך מבין שהעולם רוצה לראות דברים אחרים. אתה ממשיך לדחוף את החלום הישן עד שהמומנטום נעצר. ואז כבר מאוחר מדי… והארגון הולך אחריך בעיניים עצומות לתהום, עדיין משוכנע בצדקת הדרך וחדור אמונה לוהטת.
זהו סיפורם של חמישה יזמים שיצאו יחדיו לדרך ארוכה:
שלמה תירוש, מפקד היחידה לשעבר, נמרץ ואגרסיבי, מסור ואיש עבודה, אנרגטי ובעל לשון שאינה יודעת רחמים; גידי קפלן, המהנדס המוכשר, אבי רבים מהרעיונות הטכנולוגיים העיקריים שפיתחנו, ומי שניהל את קבוצת הפיתוח והטכנולוגיות במשך שנים ארוכות.
זהו סיפורם של זוג אחים, שונים אחד מהשני בתכלית השינוי: עמירם, האח הצעיר ובעצם הבכיר, ויהושע לוינברג – בניו של זלמן לוינברג שניהל את עיתון "מעריב" שנים ארוכות. יהושע, דמות מיתולוגית, היחיד שבא אלינו עם ניסיון מעולם ההיי-טק, היה אחראי לשיווק ולפיתוח העסקי וטיפל גם בכל הנושאים האדמיניסטרטיביים. נמוך, רזה עם עיניים מחודדות, מבט ערני שמקיף חמישה ממדים בו זמנית. בעל חשיבה אסטרטגית חדה וחשיבה טקטית מורכבת, בעל השפעה רבה על כל הכיוונים העיקריים שנבחנו בחברה. ועמירם, חברי לנשק, שכני, שלצדו עבדתי דלת ליד דלת עשר שנים לפני הקמת גילת. "מר היגיון" קראנו לו. חריף, איש שמרכיב תמונה מפרטים ואינו נלאה מלהשקיע שעות רבות בלימוד נושא. איש שהבנת המאקרו שלו חדה ובהירה. טכני, בעל הבנה נדירה של דרכי שוק. האיש שעמד מאחורי כל המוצרים המוצלחים של גילת, היה שותף בהגדרתם, וסייע בהחדרתם לשוק.
וזהו גם סיפורי. אני, שהאירוע המעצב של חיי היה בגיל שש-עשרה, כשהחלטתי, כראש גדוד בתנועת הצופים, לקחת עם הגדוד את גביע ההנהגה. השקעתי בכך חצי שנה מחיי. חלמתי על זה כל לילה, תכננתי את זה כל יום. סחפתי את הקבוצות שלי, והן נשבו בחזון. ההכנה היתה קשה ומפרכת. הזכייה עצמה היתה הליכה בפארק. הכול כבר היה סגור במוחנו ובתרגולינו. אקדח בקרב סכינים. הלקח הזה נשאר חקוק בי כל חיי.
בגילת הייתי מאמן-שחקן. לעתים ממושכות יותר מדי שחקן ופחות מדי מאמן. לא היה לי שום רקע עסקי, פרט ללימודי מנהל עסקים לפני הקמת גילת, אבל נולדתי לשיווק ולמכירות, ושם הרגשתי כמו דג במים. היתה לי היכולת לסחוף אנשים סביבי: עובדים, לקוחות ומשקיעים, ולשכנע אותם ברעיונותינו, לעתים גם מעבר לרצוי…
אהבנו לעבוד כקבוצה יזמית מגובשת. מתמקדים במטרת נקודה, ומיד לאחר שהושגה, עוברים למטרה חדשה, גדולה ממנה. מילת הקסם היתה מומנטום – תהליך בנייה עקב בצד אגודל, מעבר ממדרגה למדרגה, מאמץ גדול ולעתים הֵרואי, עם אמונה שתהיה תוצאה בצדו.
ראינו בכך ציונות חדשה – מודל מבטיח לכלכלה הישראלית, מודל שמעניק לנו סיפוק. ההתמודדות על שווקי העולם היתה יומיומית, ולעתים אכזרית. יצאנו לקרב מול ענקים ויכולנו להם. התמודדנו מולם בכל מקום, מול כל ארגון, בכל תנאי. לא ויתרנו על קרב גם כשגדולי האנליסטים בעולם קבעו שהגשמנו את החזון, ושגילת הגיעה כבר למקום הראשון בתחומה. ולהזכירכם, התחלנו כחברה ישראלית קטנה, שבהתחלה איש לא ידע לאיית את שמה נכון.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “אקדח בקרב סכינים” לבטל
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות