ספרו האבוד ורוחו הנשכחת של פרמינדס, הפילוסוף הראשון שהשתמש בלוגיקה על מנת לטעון טענות על המציאות, קמים לחיים בספר חדש! […]
המסע אל אי המשמעות – מבוא
במאה החמישית לפני הספירה חי ופעל הפילוסוף והמשורר היווני פרמינדס (Parmenides). פרמינדס, על אף ששמו אינו מוכר ומפורסם כפילוסופים יוונים אחרים, השפיע ישירות ובעקיפין על כמעט כל הפילוסופים שבאו אחריו, מאפלטון ואריסטו עד לשפינוזה וניטשה.
השפעתו הגדולה ביותר של פרמינדס באה לידי ביטוי בהשראה שהיווה לאריסטו כאשר זה ניסח את חוקי הלוגיקה אשר שימשו ככלי העבודה של מרבית הפילוסופים בעולם המערבי. ניתן לומר שפרמינדס הוא הראשון שטוען טיעון לוגי (התקדמות מנקודת מוצא אל מסקנות), אך מלבד הלוגיקה שהתקבלה, פרמינדס פיתח והחזיק בתפישת עולם סדורה וייחודית אשר אתגרה לאורך אלפי שנים מתמטיקאים, פיזיקאים ופילוסופים.
בזכות אותה תפישת עולם מהפכנית, קארל פופר, הפילוסוף בן המאה העשרים, הגדיל לעשות והשווה את פרמינדס לפיזיקאי הדגול אלברט איינשטיין אשר גם הוא הציג תפישת עולם מהפכנית בתורת היחסות.
אך בניגוד לתרומתו ללוגיקה, תפישת העולם המהפכנית של פרמינדס, וממשיכיו מליסוס וזנון, לא התקבלה על ידי מרבית הפילוסופים ואף עוררה נגדה טיעונים רבים.
כך נוצר מצב אבסורדי שבו הפילוסופים שבאו לאחר פרמינדס קיבלו את יסודות הלוגיקה אשר יצק, אך לא את המסקנות שהסיק לפי אותה הלוגיקה בדיוק.
פרמינדס היה לדמות יוצאת דופן בנוף של אז, כמעט כפי שהיא יוצאת דופן בנוף של היום, עובדה המתכתבת עם תפישתו כי המציאות היא אחת, נצחית, בלתי נעה ובלתי משתנה.
אז מהי בדיוק אותה תפישת עולם?
את תפישתו הייחודית תיאר בהסבר פשוט להפליא: "מה שיש – ישנו, ומה שאין – איננו".
אמירה זו אומנם נראית מובנת לכל ילד בגיל גן, אך המסקנות "המוזרות" שפרמינדס הסיק מאמירה זו הן שהפכו אותו לכל כך חריג וייחודי בנוף הפילוסופי.
על פי היגיון פשוט הטמון במשפט, טען פרמינדס כי הכול יש, והיש ממלא את הכול, מכיוון שהאין איננו, ואינו יכול למלא דבר.
פרמינדס המשיך וקבע כי מכיוון שהכול יש – היש קיים מאז ומעולם ואף פעם לא ניתן לבטל אותו, הרי האין אינו יכול להפוך ליש, כי האין איננו. והיש לא יכול להפוך לאין, כי האין איננו.
עוד הסיק פרמינדס כי היש הוא אחד, כי מה יבדיל בין יש אחד לאחר אם היש ממלא את הכול ואין גבולות בין יש אחד למשנהו? כלומר גם אם יש סוגים שונים של "ישים", הם אחד כי אין גבולות ביניהם.
על אותו בסיס לוגי הסיק פרמינדס כי אין שינוי ביש, כי למה היש ישתנה אם הכול יש? התנועה והשינוי לטענתו אינם אלא אשליה בעיני האדם, כי לאן ינוע היש אם הוא ממלא את הכול?
משנתו הפילוסופית של פרמינדס מתוארת לנו בשיר העל־זמני – "על הטבע". החיבור שעשה פרמינדס בין השירה לבין פילוסופיה יצר סגנון חדש שניתן לכנותו "שירוסופיה". חיבור זה נועד להעביר את הרעיונות המורכבים בפילוסופיה בדרך של סיפור ושירה, ובכך להפוך הפילוסופיה למושכת וקלה יותר לקריאה, וזו גם מטרתו של ספר זה.
ככל הנראה, כבר בשלב זה אתם מסתייגים ממסקנותיו של פרמינדס. הרי כיצד יכול להיות שהמציאות שהוא מתאר שונה כל כך מהמציאות שנגלית לנו על ידי חושינו? על כך פרמינדס היה משיב כי החושים שלנו וחוויית המציאות אינם דרך אמינה להבנת המציאות, הרי המציאות שהחושים מציירים לנו היא רק מה שהם מסוגלים לתפוש. כלומר יכול להיות, שכפי שאנו מבינים שלעיוור חסר חוש להבין את המציאות כפי שהיא נגלית לנו, כך גם לנו חסרים חושים כדי להבין את המציאות כפי שהיא באמת. עקב כך, פרמינדס טוען כי את המציאות כפי שהיא באמת, אפשר להכיר אך ורק על ידי הסקת מסקנות לוגיות. וכך הוא עושה.
שירו של פרמינדס מורכב משלושה חלקים: "הקדמה" אשר מציגה את היצירה כולה, "דרך האמת" אשר מציגה את מה שחייב להיות אמת ואת מה שחייב להיות שקר, ו"דרך ההיראות" אשר מציגה איך השילוב של האמת והשקר נראים בעיני בני האדם.
מתוך כ־3000 שורות שהשיר כנראה הכיל במקור, השתמרו עד ימינו כ־150 שורות בלבד, כאשר רובן מהחלק של ההקדמה ומהחלק של דרך האמת. רובו המוחלט של החלק השלישי, וחלקים מהפרקים הראשון והשני, לא הועתקו או צוטטו ביצירות אחרות ואבדו עם השנים. לא ניתן אפילו לדמיין את המידע האבוד שהיה טמון בשורות החסרות – האין איננו.
יש חילוקי דעות אפילו לגבי העובדה כי שם היצירה הוא "על הטבע". תרגום השם ליוונית הוא "פיזיס" שמשמעותו צמיחה – שם אשר לא מתאים למסר שהשתמר מתוך הטקסט ומדגיש את חוסר הצמיחה והקיבעון ביקום. אך שוב, עקב אותו חוסר ודאות לגבי שלמות הטקסט, יכול להיות שהשורות החסרות היו מסבירות לנו היכן דווקא כן קיימת אותה ה"צמיחה" ביקום.
בהשראת שירו ותפישתו של פרמינדס, נכתב ספר זה במבנה וצורה דומים:
פרק בשם "הקדמה" אשר יציג את היצירה כולה.
פרק בשם "דרך האמת" אשר כולל שני חלקים: "על הטבע" ו"על האדם".
פרק בשם "דרך ההיראות" אשר כולל שני חלקים: "על המילים" ו"על האשליות".
בתקווה כי בסיומם של שלושת החלקים, נגלה מה יכולה להיות הצמיחה או המשמעות בעולמו של פרמינדס.
תומר בר עוז – :
http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/poetrosophy
קישור ל"דף הויקיפדיה" של הספר.