פרויד מתעמת עם הספינקס, משמעות החיים על פי איינשטיין

פרויד מילא תפקיד כה חשוב בחיים האינטלקטואליים של העולם זמן כה ממושך עד כי הוא כמעט חדל להיות בן אנוש. הוא כוח תרבותי שאנו יכולים לייחס לו מקום היסטורי מובטח באבולוציה של הציוויליזציה. ואילו מאז קופרניקוס, גלילאו וניוטון לא היה אדם שחולל יותר שינויים יסודיים בגישתנו אל היקום מאשר איינשטיין. כאשר מתבוננים ביקום דרך עיניו, המרחב והזמן הם כמעט מושגים חילוּפיים. הזמן עוטה כסות ומופיע כממד רביעי. המרחב, שפעם היה בלתי מוגדר, קיבל צורה של כדור.
פרויד ואיינשטיין, שני גאונים יהודים גרמנים ששינו את העולם, משוחחים עם עיתונאי שאינו מסתיר את הערצתו ומצליח להפיק מהם כמה פנינים אנושיות לחלוטין.

מקט: 4-644-1090

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

הערת המו”ל
פגישת פרויד-איינשטיין

השניים נפגשו פעם אחת בלבד. בחופשת השנה החדשה 1927 ביקר איינשטיין אצל פרויד, ששהה באותה עת בבית אחד מבניו בברלין. איינשטיין בן הארבעים ושבע היה סמל חי ומוחשי למדעי הפיזיקה בעוד שפרויד בן השבעים היה הסמל החי והמוחשי למדעי החברה. פרויד ואיינשטיין, שניהם יהודים גרמנים, חלקו שפה ותרבות אחת, אך כל אחד מהם פנה לכיוון אחר — האחד נמשך לחקר נפש האדם והאחר לחקר היקום. זמן קצר אחרי הפגישה הזאת הציע ידיד לאיינשטיין לעבור פסיכואנליזה. “לצערי איני יכול להיענות להצעתך”, השיב לו איינשטיין, “כיוון שאני מעדיף להישאר באפלה ולא לעבור אנליזה”. ופרויד, מצידו, כתב לאחד מידידיו זמן קצר לאחר פגישתו עם איינשטיין: “הוא מבין בפסיכולוגיה כפי שאני מבין בפיזיקה, כך שהייתה לנו שיחה נעימה מאוד”.

לכאורה נראה היה שאין כל אפשרות למעין חיבור בין השניים. ולמרות זאת, לפרויד ולאיינשטיין היה מן המשותף יותר משניתן היה לשער. שנים רבות קודם לכן, בעת ששניהם היו בתחילת דרכם המחקרית, שניהם הגיעו לאותו צומת דרכים מכריע. כל אחד מהם חקר את אחת הבעיות המרכזיות, הנושא הראשון במעלה בתחומו. כל אחד מהם מצא את עצמו נחסם ונאבק במכשול שהביס קודם לכן את כל מי שקדם לו. בשני המקרים המכשול היה זהה: היעדר הוודאות ויכולת ההוכחה. ואולם, במקום להרים ידיים ולסגת, שניהם, פרויד ואיינשטיין, המשיכו לחקור ויהי מה.

אף שפרויד ואיינשטיין לא החלו את המהפכות המדעיות שלהם כיש מאַין, הם היו לאנשים שייצגו את המהפכות הללו והעפילו אותן לפסגות חסרות תקדים. חקר הלא־מודע על ידי פרויד לצד חקר היקום על ידי איינשטיין, הפסיכואנליזה ועקרון היחסות — שני התחומים הללו הולידו שני מדעים חדשים — הפסיכואנליזה והקוסמולוגיה. ואולם, בעוד שאיינשטיין הִתווה דרך מחקר חדשה שהפכה למתודולוגיה דומיננטית במחקרים המדעיים השונים, פרויד סימן דרך חלופית להתבוננות מדעית שהפכה לחריג דומיננטי וסיפקה מפתח לדיון בעצם השאלה: מה הופך מאמץ אינטלקטואלי למדע. הקוסמולוגיה והפסיכואנליזה, פירות הגותם של איינשטיין ופרויד, אפשרו לנו לחקור את העולמות החיצוניים והפנימיים בראייה רחבה לאין שיעור מזו שקדמה לה, ושבמקומה הם באו.

את הראיונות עם זיגמונד פרויד (1926) ואלברט איינשטיין (1929) ערך הסופר, המשורר והעיתונאי ג’ורג’ סילבסטר פִיראֵק. יצוין ויודגש כי מדובר בראיונות עיתונאיים גרידא, חפים מיומרות מדעיות.

ר”מ

* הדברים מבוססים על Richard Panek, The Invisible Century: Einstein, Freud and the Search for Hidden Universes, Penguin Books, 2005.