החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!
על יונתן מזרחי

פרופ' יונתן (יוני) מזרחי, אנתרופולוג (PhD, Harvard University 1992), פרופ' למערכות מידע, ובעל תארים בתחומי הארכיאולוגיה והגיאוגרפיה (BA, אונ' תל אביב 1987), מגדיר את עצמו כסקרן, מחנך, חוקר, ויזם ונבחר מספר פעמים כמרצה מצטיין באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. מחקריו בתחומי המידענות ... עוד >>

מציורי המערות לטלפון החכם: האבולוציה של המציאות המדומה

מאת:
הוצאה: | 2017 | 899 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

22.00

רכשו ספר זה:

הספר – מציורי המערות לטלפון החכם: האבולוציה של המציאות המדומה – מבקש לשרטט את ההיסטוריה התרבותית המרתקת של טכנולוגיות המידע והתקשורת למן הופעת השפה האנושית לפני כמאתיים אלף שנים ועד להופעת הטלפון החכם. בספר נסקרים בשפה שאיננה דורשת כל ידע טכני מוקדם העקרונות ההנדסיים, נסיבות ההמצאה, וההשפעות ההיסטוריות והתרבותיות של טכנולוגיות מידע ותקשורת כגון שפת הדיבור של בני האדם הראשונים, מערכות הכתב בערים הקדומות בעולם, טכנולוגית הדפוס של עידן הרנסנאס, טכנולוגיות הצילום והקלטת הקול, ומכשירי הטלגרף, הטלפון, והרדיו של המאה ה-19. על רקע כל אלה נבחנות ההמצאות הגדולות של המאה ה-20: הטלוויזיה, המחשבים, האינטרנט והטלפונים החכמים. בנוסף לתיאור היסטורי-תרבותי עשיר של תולדות התרבות האנושית, הספר מבקש לברר במונחים נהירים לקריאה רעיונות גדולים כגון ההבדלים בין ייצוג אנלוגי לייצוג דיגיטלי של מידע ולברר את השלכותיהם הפילוסופיות, הכלכליות, העסקיות והחברתיות ולבחון בתוך כך כיצד טכנולוגיות המידע והתקשורת עצבו במידה רבה את מהלכי ההיסטוריה האנושית.

"ילידי דור האינטרנט נוטים לחשוב שהעולם נברא ביחד עם הסמארטפון והרשתות החברתיות. הגיע הזמן להכניס את הטכנולוגיה בת זמננו ואת השלכותיה החברתיות לתוך פרספקטיבה היסטורית ולהצביע על התפתחות המידע והעברתו בין בני אדם מאז שנוצר. הספר של פרופ' יוני מזרחי עושה זאת להפליא ויש לברך על כך".   פרופ' ניב אחיטוב, פרופסור אמריטוס למדעי הניהול ומערכות מידע, אוניברסיטת תל-אביב.

 

"פרופ' מזרחי טווה אריג מרתק של התפתחות טכנולוגית ותרבותית, ומציג בפני הקורא נקודת מבט מרעננת ושונה על ההיסטוריה הטכנולוגית שלנו. הקשרים הסמויים שבין המצאות כגון הטלפון, הטלגרף, המצלמה והראינוע – והקשר בינן ובין האינטרנט והטלפונים החכמים – מתעוררים לחיים בספר חכם ומהנה."  רן לוי, סופר, מהנדס ומגיש הפודקאסט 'עושים היסטוריה'

 

"חיבורו החדש של פרופ' יונתן (יוני) מזרחי – מציורי המערות לטלפון החכם –הוא חגיגה לקורא. הספר מרחיב דעת ומעמיק תובנות על המציאות של חיינו כיום, שמרביתה מדומה, דיגיטלית, באמצעות מסע היסטורי, המגייס אין-ספור מקורות, על התפתחות התרבות והאדם. שלוש שאלות עיקריות המציקות לקורא זה מכבר מתחדדות בספר: אחת, מהי אותה מציאות מדומה, שמתחרה במציאות הריאלית ואף מכריעה אותה בתחומים רבים, גם בתחומי נפש ורוח? שנייה, מה מותר האדם החי במציאות המדומה, ומה נגרע בו? ושלישית, מהו פשר גאונות ההעזה, הדמיון, היצירה והרוח של בני האדם המופלאים, הממציאים, שקידמו בדרך של פריצה ומהפיכה את תרבות המידע והתקשורת והשפיעו השפעה אדירה על תרבות האדם בכללה? המחבר איש אשכולות – ארכיאולוג, אנתרופולוג, פילוסוף, אידיאליסט ומחנך, רגיש לאמנויות – מגייס לספר את כל הממדים המגוונים האלה שבאישיותו לקיים אתנו, הקוראים, שיח עשיר מושגים וזוויות-ראייה על העולם, על עצמנו ועל תודעתנו".  פרופ' ישעיהו תדמור, פרופסור לחינוך ויו"ר "המועצה לרוח האדם בחינוך". בעבר מנהל בית הספר הריאלי בחיפה.

 

"ספרו של פרופ' יוני מזרחי משלים פער חשוב בספרות המקצועית העוסקת בחברה האנושית בעידן המידע. זהו מסע מרתק בתולדות הידע והתקשורת האנושית, הלוקח את הקורא צעד אחר צעד לפיתוחי הטכנולוגיה, המידע, והחברה ושוזר אותם יחד לכדי רעיון-מארגן ברור. החל מציורי המערות ועד ל"סייברספייס" – המרחב הקיברנטי, הספר מאתגר ברעיונות חדשניים, שלא ישאירו את הקורא אדיש. בתרומה להבנת המציאות המשתנה במהירות, הספר תומך את הבנת העתיד – על בסיס הבנת העבר של חברת המידע והידע".  ד"ר גיל-עד אריאלי, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבין-תחומי, הרצליה

מקט: 021014044873
קטע וידאו/אודיו קשור
קטע וידאו/אודיו נוסף

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פתח דבר

זהו ספר על מסע בזמן ועל האבולוציה התרבותית של טכנולוגיות המידע והתקשורת שיצר האדם מראשית ימיו ועד ימינו אלה: מסע שתחילתו הסמלית לפני כעשרים אלף שנה בלאסקו, מערה פרה-היסטורית בדרום צרפת, וסיומו (לפחות לעת עתה) עם ראשית האלף השלישי לספירה במרחב הווירטואלי – הסַייבֶּרסְפֵּייס – שבאינטרנט: מקום בשום מקום, מקום ספק מדומה ספק קיים במציאות, מקום שעבור רבים מאיתנו הוא בבואה משלימה למציאות החיים הפיזית ואשר כיום ניתן להגיע אליו מכל טלפון חכם. ידיים עלומות עיטרו בעבר הרחוק את קירותיה של מערת לאסקו בציורי קיר מרשימים, מן המרשימים שנוצרו מאז ומעולם. הצבאים, הביזונים והציפורים המכסים את קירות לאסקו הם הרבה יותר משריד פרה-היסטורי אסתטי ששרד בדרך נס. הם שיאו של תהליך אבולוציוני בן מיליוני שנים שבו עוצבו בני מיננו, ההומו ספיינס, והיו למשתמשי הסמלים המתוחכמים ביותר בממלכת החי. ציורי הקיר של לאסקו הם אחת העדויות המוקדמות והמושלמות ביותר לכושר ההבעה הסמלית של המין האנושי – ההומו סימבּוֹליקוס. השימוש המתוחכם בסמלים, שתחילתו באימוץ שפת הדיבור האנושית, דחף את האדם לבריאת עולם של תרבות (טכנולוגיות, מערכות חברה וסמלים) בתוך העולם (הסביבה האקולוגית-פיזית): מיקרוקוסמוס של תרבות בתוך עולם של טבע ביולוגי ועל רקע התפאורה של הדומם הפיזי.

סייברספייס, נקודת השיא בת זמננו של אלפי שנות אבולוציה טכנו-תרבותית, הוא עולם התוכן, ההתרחשויות והקשרים הרוחש בין ובתוך כבלי התקשורת המשתרגים סביב כדור הארץ. כל שיחות הטלפון המתנהלות ברגע זה ממש בכבלי הטלפוניה ובחלל האוויר, כל המופיע על מרקעי הטלוויזיה, כל המשודר ברדיו וכל התכנים המאוחסנים במחשבים המתחברים והולכים של כולנו, כל אלה יוצרים את הסייברספייס – עולם של תוכן לא מוחשי אך אמיתי עד מאוד העוטף אותנו כבמעין רחם אלקטרוני, ואנו מתמסרים לו כמדומה ביתר קלות ובהרבה פחות ביקורת מכפי שניאותנו להתמסר למערכות נוסח "האח הגדול" של אורוול ב-1984. סיור מודרך במסע הזה של בני מיננו מלאסקו לסייברספייס וניתוח רטרוספקטיבי של עקרונות המסע ושל הלקחים הפילוסופיים, התרבותיים והטכנולוגיים העולים ממנו הם המטרה המרכזית של ספר זה.

התשתית המאפשרת את הסייברספייס היא בראש ובראשונה יכולת ההצפנה הדיגיטלית של כל סוגי המידע הקיימים – צבעים, ריחות, צלילים, סמלי כתב ורצפי תמונות – באמצעות מכונות עיבוד מידע אוניברסליות הנקראות מחשבים ובדרכים שייבחנו בהמשך. חיבורם של תכנים ממוחשבים אלה באמצעות מערכות תקשורת חוטיות ואלחוטיות, שראשיתן במאה התשע-עשרה עם המצאת הטלגרף, הטלפון והרדיו, לצד אימוץ של שפה מוסכמת (פרוטוקול תקשורת נתונים בשם TCP/IP), הם שהביאו ליצירתו של האינטרנט – התשתית של צינורות המידע ומאגרי התוכן המשנעים ומאחסנים את מרחב הסייברספייס. גם הסינפסות ומערכות המיתוג של מערכת העצבים הטלפונית החובקת את העולם הן מבוססות מחשבים ובאמצעותן מפיק ומציג ההומו-סימבוליקוס את מופעיו בעולם הסייברספייס ומשתתף בהם. העולם הווירטואלי המיוצג בסייברספייס הוא פרויקט עצום של בני מיננו לבריאת עולם בתוך עולם בפעם השנייה בהיסטוריה. הפעם זהו עולם של תרבות וירטואלית הנתמכת בטכנולוגיית מידע בתוך עולם תרבותי-חברתי, צעד נוסף בהתרחקותו של האדם מהעולם הממשי, שבו הוא אינו אלא מין אחד מתוך בעלי חיים רבים על פני כדור הארץ. מהלך שהחל לפני כמאה וחמישים אלף שנים בניסיונות הראשונים של בני מיננו להשתמש בשפת סמלים מתוחכמת ומבוססת דיבור, מגיע לשיאו הנוכחי למן העשורים האחרונים של המאה העשרים בפרישה של תשתית האינטרנט וביצירת עולם הסייברספייס.

ניתן אפוא לראות שאנו בני האדם החיים כיום חווים את קיומנו בשלושה עולמות המוכלים זה בזה בדומה לבובות המטריושקה הרוסיות, בובות העץ החלולות הנמצאות זו בתוך זו. בבובה החיצונית הגדולה – המעטפת הרחבה – מתקיימים היקום וכדור הארץ הפיזיים על הביוספרה העשירה שלהם. בבובה האמצעית נמצאת המעטפת התרבותית שלנו: כל המארגים שרקם האדם מראשית ימיו של המין האנושי, הכוללים מערכות כלכלה וטכנולוגיה, מבנים ותהליכים חברתיים ופוליטיים ועולמות של רעיונות, דת מדע ואמנות. חלק מהמארגים התרבותיים הללו, המרכיבים את הבובה השנייה, מאוחסנים בכלי אחסון תרבותיים ותיקים כמו מערכות כתב ודפוס, תמונות, תקליטי ויניל ורצועות צלולואיד ופלסטיק לאחסון תמונות נעות (סרטים וסרטי וידיאו). חלקם נמצאים רק בראשנו – הפרטי והקולקטיבי – כערכים ודימויים המרכיבים "מציאות מדומה מנטלית". בבובה הפנימית ביותר, שאותה התחלנו לבנות עם האחדת התכנים הדיגיטלית ויצירת רשתות התקשורת המחברות בין כולנו, אנו יוצרים עולם מקושר של תרבות וירטואלית המרוחק כדי שלוש דרגות מהעולם הפיזי והביולוגי הסובב אותנו. יכולתן של ההדמיות הדיגיטליות בהווה, ובעתיד הנראה לעין, לספק הדמיה מדויקת ועשירה במידע (ובו בזמן גם פיקטיבית לחלוטין) מביאה חוקרים רבים לראות בהן מעטפת שלמה של מציאות שרבים מאיתנו יהיו קשורים אליה יותר ויותר.2 כבר כיום, הקיום (הווירטואלי) בממד הסייברספייס נעשה לעתים מהותי ומשמעותי אפילו יותר מקיומנו בעולם הפיזי והתרבותי. כך למשל, הייצוג הווירטואלי שלנו במחשבי המדינה או הבנק עשוי לקבוע את היחס כלפינו ואת גורלנו המיידי יותר מאשר הישות הפיזית שלנו (פקיד ההגירה בשדה התעופה, למשל, יושפע יותר מישותנו הווירטואלית על צג המחשב מאשר מהמסמכים, מהבעות הפנים, משפת הגוף ומסמלי הסטטוס החברתיים שיראה במפגש הפיזי בשדה התעופה). בספר שלפנינו נבקש לברר גם את ההקשר והמשמעות ההיסטוריים של מהלך זה.

בעוד שהמעבר לחברות מבוססות תרבות היה המעבר הראשון של האדם מעולם הטבע הפיזי לעולם מעשה ידיו, כעת, בראשית האלף השלישי לספירה, אנו עומדים בראשיתה של מהפכת הענק השנייה בהיסטוריה של המין האנושי: בנייה ועיצוב של בובת המטריושקה (הווירטואלית, הפעם) השלישית. השינויים העצומים העוברים על העולם נראים לרובנו פתאומיים. דומה שכולנו שרויים בהלם העתיד, עתיד שמגיע בקצב מהיר יותר ובעוצמה רבה יותר מכפי שרובנו הערכנו. הרוב המכריע של הכתיבה והמחקר הנוכחיים על מהפכת המידע בת זמננו מתמקד בחיזוי העתיד – או במילים אחרות, הוא בגדר עתידנות. העתידנים, כדרכם של עתידנים, מספרים לנו על ההשלכות הצפויות של מהפכת המידע, בעיקר על סמך ניתוח של מגמות סוציו-תרבותיות וכלכליות בהווה ובעבר הקרוב ואקסטרפולציה (מתיחה) שלהן לעתיד. ספר זה נוקט גישה אחרת ובוחר להתמודד עם הסוגיה באמצעות בדיקה היסטורית-תרבותית משווה של מהפכות מידע קודמות בהיסטוריה האנושית: ההתפתחות של שפת הדיבור האנושית, מהפכות הכתב, הדפוס, המחשב המכאני, הטלגרף, המצלמה, הפונוגרף, הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה, המחשב הדיגיטלי ורשתות המחשב עד עידן האינטרנט – סייברספייס והופעתו של הטלפון החכם (Smartphone) המשלב ומאחד את כל אלה במכשיר פלאים אחד. הספר מציע ניתוח טכנולוגי עקרוני של מהפכות אלה וזיקוק של עקרונות יסוד שלהן בראייה אבולוציונית, ואגב כך בוחן את ההשלכות התרבותיות הרחבות שלהן תוך ניסיון לעמוד על קווים כלליים המאפיינים מהפכות מידע בהיסטוריה האנושית. מתן פרספקטיבה רחבה של זמן, מרחב ותוכן למהפכת המידע שבעיצומה אנו מצויים יאפשר ללמוד רבות על פוטנציאל השינוי האדיר, על הווקטורים האפשריים שלו ועל הסכנות והסיכויים הצפויים לאדם לקראת המאה העשרים ואחת.3

מדוע בחרו בני מיננו במהלך שנראה כה מוזר: התרחקות מהמציאות ה"אמיתית" אל עולם לא טבעי ומבוסס סמלים של "מציאות מדומה"? מהן אבני הדרך העיקריות באבולוציה של התהליכים התרבותיים שהובילו אותנו למצב זה? אנו ננסה לברר שלוש שאלות מרכזיות: האחת, האם מהפכת המידע הדיגיטלית והמרושתת בת זמננו אכן כה עמוקה ומשמעותית במונחים היסטוריים עד שניתן לראות בה אופציה לבנייה שלישית של עולם בתוך עולם? שאלה זו ננסה לברר באמצעות השוואה בין המהפכה בת זמננו לבין אבני דרך משמעותיות קודמות באבולוציה של טכנולוגיות המידע של המין האנושי. אגב הבירור הזה נטפל בשאלה הגדולה השנייה הנדונה בספר: האם ניתן לאתר דגמים או דפוסים חוזרים בתהליכים ההיסטוריים הקשורים במהפכות המידע שעברנו בדרך להווה, כאלה שמהם נוכל ללמוד ולהקיש לגבי ההתפתחויות הצפויות לנו לעתיד? כפי שנראה, יש לפחות שלושה דפוסים כאלה, שיידונו ויוסברו בהמשך: המעבר מייצוג אנלוגי של המציאות לייצוגה הדיגיטלי; המעבר המעמיק והולך של בני מיננו ממציאות ממשית למציאות מדומה; והדפוס ההולך ומתעצם ממהפכת מידע אחת למשנהּ, ולפיו כל מידע מוסר יותר ויותר מידע על עצמו – דפוס שאותו אני מכנה מידע על מידע (או מטא-מידע). השאלה השלישית שספר זה מטפל בה היא שאלה כללית יותר, ונוגעת למיפוי הדרכים שבהן מהפכות מידע מעצבות ומשנות מערכות חברה ותרבות. כך, נבחן את הדרך שבה כל אחת ממהפכות המידע שבהן נעסוק שינתה דפוסי תרבות הקשורים למוסדות כלכליים, חברתיים, פוליטיים, אידיאולוגיים ואסתטיים בהקשר ההיסטורי-תרבותי המוגדר שבו התחוללה, תוך ניסיון לגזור אנלוגיות רלוונטיות להבנת פוטנציאל השינוי שנושאת מהפכת המידע בימינו.

ייחודו של הספר הוא בפרשנות הרחבה והשונה מהמקובל שהוא מעניק למונחים "מציאות מדומה", "ייצוג אנלוגי" לעומת "ייצוג דיגיטלי", "מידע" ו"טכנולוגיות מידע". הפרשנות הרחבה הזאת מאפשרת לנו לנתח במונחים ובהקשר רחבים יותר את תולדות היחסים בין האדם לבין טכנולוגיות מידע שונות, ואגב כך למפות את ההיסטוריה התרבותית של טכנולוגיות המידע והתקשורת. בחלק הראשון של הספר נציג מסגרת תיאורטית מארגנת לדיון, שעיקרה תיאור הדרך שבה מייצר האדם מופעים של "מציאות מדומה" – מודלים מנטליים ומודלים מבוססי טכנולוגיות מידע – ומשתמש בהם להבנה טובה יותר של המציאות, שהרי ייצוג מציאות במודלים של מציאות מדומה המעוצבים כבבואה של דימויים מנטליים באופן חוץ-גופי באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת, מאפשר בין השאר אנליזה מעמיקה של המציאות הפיזית והחברתית, אחסונה לטווח ארוך ושיתופה עם פרטים אחרים במרחב ובזמן.

שלד הסיפור שלנו, ההיסטוריה התרבותית של טכנולוגיות המידע, בנוי על ציר הזמן ומטופל בחלקים השני, השלישי והרביעי של הספר. בחלקים אלה נְדמה את עצמנו נכנסים למכונת זמן ויוצאים למסע שראשיתו בהופעת שפת הדיבור האנושית (לפני 150 עד 200 אלף שנה בערך) ואחריתו בהווה, עם הופעת הטלפונים החכמים – מכשיר מידע אולטימטיבי המשלב בתוכו דורות של טכנולוגיות מידע קודמות. בחלקים אלה נבקש להציג סיפור מסגרת כרונולוגי היסטורי שישמש לבחינה מדוקדקת של טכנולוגיות המידע וקשריהן למארגי התרבות שבהם הן משובצות, תוך שימוש במודלים ובהגדרות שנְפתח בחלק הראשון. בסיפור המסגרת נזהה את הרעיונות שטופלו בחלק הראשון פועלים כעקרונות העוברים לכל אורך האבולוציה של טכנולוגיות המידע. נראה למשל איך כמעט כל טכנולוגיות המידע ראשיתן ביישום של ייצוג אנלוגי של המציאות, והמשכן ביישום של ייצוג דיגיטלי שלה (כך בשפה, בכתב, בדפוס, בטלגרף, בפונוגרף, בטלפון, בצילום, ברדיו, בטלוויזיה, במחשב וברשתות התקשורת). אגב כך נראה כיצד מתרחק האדם מהמציאות (מהלך חסר היגיון לכאורה) ומשתקע במודלים מלאכותיים של המציאות, כלומר במציאות מדומה (מנוכרת וחסרת אותנטיות כביכול). המהלך עצמו, כפי שנבקש להראות בסקירה ההיסטורית, מתאפשר באמצעות שימוש בסמלים מתוחכמים יותר ויותר הנושאים מידע רב יותר על עצמם (מטא-מידע או מידע על מידע). התחכום המתגבר של השימוש בסמלים בדברי ימי התרבות האנושית מוביל בהדרגה ליצירת שרשראות של סמלים – סמלים שמסמלים סמלים שמסמלים סמלים וכך הלאה – המרחיקות אותנו עוד יותר מהמציאות "האמיתית". באורח פרדוקסלי, הריחוק המתקבל פעל לטובה כשאִפשר לאדם להתגבר על מחסומי המרחב והזמן ("קיצור" הזמן ו"דחיסת" המרחב) ולראות במציאות רבדים ועושר שלא ניתן היה לראותם ללא הבניה מלאכותית המתבצעת בבניית מודלים של מציאות מדומה. חלקים אלה של הספר יציגו גם את עקרון "קיצור הזמן" ויפרשו היסטוריה קונטקסטואלית שלו. נבקש להראות, למשל, שמשכי הזמן בין הופעת טכנולוגיית מידע מסוימת להופעתה של זו הבאה אחריה, כמו גם משכי זמן ההטמעה של כל טכנולוגיית מידע (הזמן שעובר מרגע הופעתה של טכנולוגיה עד שהיא משמשת חלק ניכר מהאוכלוסייה), הולכים ומתקצרים. הסיבה להאצה זו נגזרת בעיקר מהעובדה שלטכנולוגיות מידע יש יכולת לייצר ביתר יעילות את הדור הבא של טכנולוגיות מסוגן ולהפיץ את עצמן באופן מהיר (כתב מאפשר הפצה של ספרי דקדוק ומילונים; דפוס מפיץ רעיונות הנוגעים לבניית מכונות דפוס ולטיפוגרפיה חדשה; וידיאו באינטרנט מאפשר למידה מהירה יותר של שפות תכנות או הטמעה יעילה של תוכנה חדשה וכדומה).

במקביל לכל אלה, הספר מספר את סיפורם המרתק של היזמים, המגלים והממציאים שהביאו לידי קיום את טכנולוגיות המידע המודרניות למן המצאת הדפוס ועד הטלפון החכם. הוא מספר על רגעי קסם של תהילה וכבוד שזכו בהם חלק מהממציאים (מורס, אדיסון, בל, מרקוני), לצד האכזבות ומפחי הנפש שהיו מנת חלקם של רובם (למשל ביירד ופרנסוורת, ממציאיה הנשכחים של הטלוויזיה). בתיאור תולדותיהן של טכנולוגיות המידע נפגוש ביטויים לנדיבות ושיתופי פעולה לצד קשיחות עסקית ומאבקי אגו. בעיקר, כפי שנראה, אין בסיס לדימוי האפור והמרובע משהו של הממציאים והיזמים העומדים מאחורי טכנולוגיות המידע. אישים אלה היו קודם כול אמנים מלאי תשוקה וסקרנות יצירתית, ברעיונות, בביצוע ובמימוש. את רגישותם האסתטית והיצירתית הפנו לטכנולוגיה, וכך הם נוגעים בכל אחד מאיתנו כמעט יום יום ושעה שעה. חלקם היו מוֹצרטים של רעיונות ועיצובים טכנולוגיים – תחילה אנלוגיים, ואחר כך דיגיטליים. השילוב המתקיים בדמויות אלה בין נאיביות, נחישות, דמיון, אורך רוח, מיומנויות טכניות, יכולות עיצוב, יצירתיות בפיתוח מודלים עסקיים ויישום של "היגיון בריא" בהגייה ומימוש של טכנולוגיות, מצוי לדעתנו בפסגת היצירה האנושית לצד מיטב יצירות הספרות, המוזיקה והאמנות הפלסטית.

כמו כל תיאור של כל היסטוריה, הנכתב על בסיס של סדרת הנחות בקשר לטבע הדינמיקה של ההיסטוריה, גם הספר הנוכחי מבטא סדרה של תפיסות והנחות, חלקן מודע וחלקן מבוסס על זרמי עומק של תודעת המחבר. באופן כללי אפשר לומר שהפילוסופיה העומדת מאחורי כל כתיבה של היסטוריה עשויה להיות מטריאליסטית או אידיאליסטית.4 זו המטריאליסטית (מבית מדרשו של קרל מארקס) מניחה שנסיבות גיאוגרפיות או תרבותיות נתונות פועלות באופן דטרמיניסטי ומובילות את המאורעות (ההיסטוריה) במסלול כמעט צפוי מראש: הפרטים, בני האדם, יופיעו ו"יחוללו" את ההיסטוריה כנגזרת של התנאים האקולוגיים או התרבותיים. תפיסת "האדם כיציר סביבתו" (וידאל דה לבלאנש) במובנה האקולוגי והתרבותי-חברתי מניחה באופן רופף שהמצאות כמו הדפוס או הטלגרף היו מופיעות על במת ההיסטוריה בלי קשר לאנשים שבסופו של דבר המציאו אותן (גוטנברג ומורס, בהתאמה). הנסיבות היו פשוט מובילות לכך. התפיסה האידיאליסטית של ההיסטוריה (כפי שנוסחה על ידי פרידריך הגל) רואה ברוח האדם את המניע הגדול בתהפוכות ההיסטוריה. תיאור היסטורי המייחד במודע או שלא במודע מקום מרכזי לפרט, לחזון ולתעוזה האנושית, יראה מן הסתם בגאונות של גוטנברג, מורס, אדיסון וצוקרברג את המניע הראשון למהלך ההתרחשויות. כצפוי, גם הגישה המטריאליסטית וגם הגישה האידיאליסטית עשויות להיות וולגריות. שהרי כל פרדיגמה מחקרית קשוחה ובטוחה מדי בכוחותיה עלולה לסבול מעיוות פרשני כתוצאה ממתן משקל יתר או משקל חסר לעובדות. אחרי הכול, גם ניסוח השאלות עצמן בדרך כזו ולא אחרת מוליך מטבע הדברים לאיסוף וניתוח סלטקטיביים של נתונים.

כתלמיד וחוקר שהושפע מאוד מעבודותיהם של דרווין ושל מרקס בתחומי ההיסטוריה של הטבע והתרבות, הוטבע בי חותם המטריאליזם. כאנתרופולוג, איש חינוך, יזם ואדם שהתנסה בדבר או שניים בחייו, הולכת ומתעצמת בי התפיסה שבסופו של דבר "אנשים" מסוימים מאוד, במקום הנכון ובזמן הנכון, מתגלים פעם אחר פעם כמוקדים של עשייה ושינוי. בהתאם, בתיאור הכרוניקה והדינמיקה של התהליכים שיתוארו בהמשך אנסה ככל האפשר לשמור על איזון ענייני בראיית המאורעות ולבחון כל מקרה לגופו. בראייה רטרוספקטיבית, נדמה שנסיבות מסוימות בהיסטוריה מעלות ומורידות גיבורי תרבות וטכנולוגיה ללא קשר לאישים מסוימים. המצאת טכנולוגיית הכתב באופן עצמאי לפחות ארבע פעמים בהיסטוריה (במזרח הקרוב, בתת-היבשת ההודית, במזרח הרחוק ובעולם החדש), ותמיד בנסיבות הקשורות למעבר לחברה עירונית מורכבת, מעידה על כך בבירור. לעומת זאת, ניתן לראות לעתים כי ללא אותם גאונים עקשנים ובעלי חזון נחושים, פריצות דרך מסוימות בתולדות הטכנולוגיה לעולם לא היו מתבצעות. המצאת הפונוגרף למשל, מכשיר להקלטת קול, חיכתה עד שנת 1875 בערך, לתומס אלווה אדיסון, אף כי מבחינה טכנולוגית ניתן היה להמציא ולממש המצאה מעין זו כבר בתקופת יוון העתיקה. אפשר אפוא לומר כי נדמה שנסיבות מסוימות עשויות לייצר אקולוגיה שבה יקום הממציא או היזם שישנה את מהלך ההיסטוריה. האקולוגיה החדשה הנוצרת לאחר הופעתה של ההמצאה החדשה עשויה לטרוף את הקלפים מחדש – בין אם להופעתו של פורץ דרך טכנולוגי על במת ההיסטוריה ובין אם לנסיבות חדשות שיובילו להזדמנויות חדשות מכל סוג.

הערה חשובה: איך לקרוא את הספר?

הספר מחולק לחמישה חלקים וניתן לקרוא באופן שיטתי חלק אחר חלק (כך הכי נכון ויסודי) או לדלג ישר לפרקים שבהם יש לכם עניין מיוחד (למשל האבולוציה הטכנולוגית של הכתב, או המצלמה, או האינטרנט, או הטלפון החכם וכך הלאה). לקוראים שמעדיפים לקצר בקריאת החלק התיאורטי (חלק א’ שהוא תיאורטי בעיקר ואמור להקנות לקוראים רקע לרעיונות שיפותחו בהמשך) ולדלג ישר לטכנולוגיות ספציפיות שמעניינות אותם, מומלץ מאד לקרוא לפחות את פרקים 2, 5, ו-7 שבחלק א' שעיקרם דיון והגדרות של מושגי היסוד שבספר כגון "מציאות המדומה", "אנלוגי ודיגיטלי", "מידע-על-מידע", ו"אבולוציה של הטכנולוגיה".

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מציורי המערות לטלפון החכם: האבולוציה של המציאות המדומה”